שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה כ״חResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 28
א׳השוחט חיה או עוף חייב לכסות בעפר תיחוח למטה ולמעלה ק' חיות וק' עופות אפילו כלם יחד כסוי אחד לכלם ברכת הכסוי נהגו לברך קודם י"א אחר הכסוי. כוי בי"ט לא יכסה ובליל' אם רשומו ניכר יכסה י"א שגם עפר שלמטה צריך הזמנה לכסוי והרא"ש כתב שא"צ ומכסה ביד או בכלי לא ברגל שחט בלי עפר תיחוח למטה צריך לגרר קודם למקום תיחוח שחט ולא כסה וראהו אחר חייב לכסות כסהו ונתגלה פטור כסהו הרוח ונתגלה חייב לנסות נתערב במים או שנבלע בקרקע אם יש מראית דם חיי' לכסו' נתערב בדם בהמה או ביין אדום רואים אם היה השיעור ההוא מים וא"ה היה מראית דם חייב לכסות שחט חיה ועו' ונפל על הדם דם בהמה פטור מלכסות כל שיש שם דם אחר. שחט לחולה בשבת בלילה יכסה אם רשומו ניכר לא יכסה עד שיבדוק הסימני' או הריאה בחיה ואם נמצאת טרפת בבירור לא יכסה ואי"ס כמי סירכה וכיוצא בזה יכסה בלא ברכה. חש"ו ששחטו בינם לבין עצמ' לא יכסה ואם אחרים ראו השחיטה צריך לכסות. אין לשחוט עד שיהיה לו עפר תיחוח השוחט ולא יצא דם מותר. בכל דבר שנקרא עפר מכסין ואפי' עפרות זהב ובשאר מתכות לא אם לא ששרפן. בכל הדברים שמצמיחי' בו הזרעים מכסי' בהם. אין מכסין בעפר המדבר ולא בדב' שיש בו לחלוחית מים. השוחט קודם לכל אדם ואם קדם אחר וכסה מן הדין היה חייב לו עשרה זהובים אלא שאין מגבין עתה א"נ כיון שהיה יכול לענות אמן פטור המכסה ואם לא ענה איהו דאפסיד אנפשיה והזריז הרי זה משובח.
1
ב׳הלכות בדיקת הריאה ושאר טרפיות:
2