שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה ל״טResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 39
א׳כל טרפות שמנו חכמים בבהמה ובעוף אין צריך לבדוק אחריהם אלא הריאה כשהיא לפנינו ויש חולקים שאומרים שאין מתירין כשאינה לפנינו כגון בא זאב ונטלה אלא בגדיים וטלאים ואחרי' אין מחלקי' וכן נראה עיקר ומי ששחט בהמות בחנות גוי ובין אחת לחברתה העלי' עין ואפשר שהגוי יכניס ידו דרך בית השחיטה ויסתור הסירכות אם עשה כן פעם ופעמי' בשוגג הבהמה כשר' אבל במזיד ראוי להעבירו. חיה שוה לבהמה לענין בדיקה כל סירכה שיוצאת מן הריאה חיץ ממנה נהגו בשלוניקי להכשירה אם תעלה בנפיחה וכל ששני קצוות הריאה בגוף הריא' טרפ' מלבד מחתוך לחתוך בין אונה לאונה שאצלה ובין חתוך לחתוך אומה שאצלה אפי' שהסירכ' באלכסון מראשה לסופה ולא בענין אחר בשום צד ואופן בעולם לא מגב לגב ואפי' בחתוך א' מהאונות מנה ובה טרפה כל עור שאין הקצה השני נאחז אל חתוך שכנגד' שאז מחזיק זו לזו ואין חלוק בין שהסירכה ארוכ' או קצר' כל שיש לה ב' ראשין וחלון באמצע וכן יש סירכה שמתחלת מעיקר שתי האונות ויש מכשירי' הרשב"א אוסר כיון שאינה בין חתוך לחתוך אלא עומדת על הגב ומי ימלא לבו להתיר. סירכה מגב ערוגה לגב ערוגה טרפה כפי מנהג שאלוניקי כנז'. נמשך סירכה כפולה והיא שיש סירכה מחיתוך לחיתוך ומאמצע הסירכה יוצאה סירכה אחרת וראשה השני נאחזת אל מקום אחר אם הוא מגוף הריאה טרפה. ואם אל מקום אחר חוץ מגוף הריאה בדקינן להכמנהג ואם היא בדופן שכנגד אם ראשה האח' רובה בגב האונה כשר' ואינה צריכה בדיקה ואם רובה בחתוך או בגב האומ' צריכ' בדיקה תרתי איני דסריכין מגבן לרופן וראשי הסירכות דבוקים זה בזה באופן שאין ניכר שם ראשי הסירכות טרפה ורדא לכל מקום שתסרך טרפה ואפי' דבוקה לכיס שלה כלה צריכ' בדיקה. לפעמים הורדא ע"ג הגידין בטלאים וגדיים ויש קרום למטה כלפי האומה כשרה ואם הקרום לצד הראש טרפה ולפעמי' היא מחוברת באותן גידין ואינה בכיס ותלוי במראית העין אם מקום גדולה או לא. ריאה דבוקה בלא שו' פילוש עמדנו במנין ועזרנו ה' ונקבעה הלכ' לאסור אם לא שתעלה בנפיחה כדברי מהר"י ן' חביב זצ"ל גג הערוג' הסמוכות לדופן אם כל הגג דבוק בלא שום פילוש כשרה כדברי הרשב"א מקבל' הגאונים סירכה תלויה כשרה: אין הפרש לסירכה בין דקה לגסה והממערין הסירכה ביד או מנסה אותה לאחר שיצאה הריאה מן הבהמה הרי זה מאכיל טרפות לישראל ואין התר אלא סירכה הנתק' כאשר הטבח מכניס ידו בנחת או במקומות שנוהגים עפ"י הוראת מר יעקב גאון שמנענעין הריאה ג' או ד' פעמים וכל סירכה שתנקר כשרה ואנו אפי' זה מעולם לא ראינו: בודק שהכניס ידו ואמר טרפה ואחר כך בא אחר והכניס ידו ולא מצא טרפות לראשון שומעין ואם ראינו שהראשון אמר כן בטעות כגון שראינו שעדיין לא נפתח הטרפש כשרה: אמר אחד כסדרן ואמר אחד שלא כסדרן איקי חד בהדי חד ואוקי בהמה בחזקת כשרה אמר הקונה שהיה בה סירכה שלא כסדרן והמוכר אמר כסדרן היתה המוכר נאמן ומ"מ אסורה לקונה כיון דשוייה אנפשיה חתיכה דאיסורא. שנים שבדקו ריאה ואמרו שהיתה שם בועה ואין בשר מקיף אותה ושנים אחרים אמרו שהם נפחוה היטב והיה שם בשר מקיף הדין נותן להתיר והמחמיר תע"ב. ריאה שניקבה ודופן סיתמתה כשרה ודופן נקרא כל שכנגד גב האונות ועד השל' שביניהם נקרא דופן עד החוט שמנקרין מן החזה ומש' ואילך נקרא חזה וכל שנקב בגב האונות ונאחז אל הבשר שבדופן הנז' כשרה. אבל רוב הסירכה בבשר ומיעוט בעצם טרפה כל שיש שם נקב ודאי וי"ח אבל אם אין שם אלא סירכה אז אזלינן בתר רובה רוב הסירכה בבשר כשרה ואם המחצה בעצם טרפה אם לא תעלה בנפיחה ואם הסירכה מחיתוך או משפול או מגב האומה אל הדופן או אפי' מגב האונה אל הדופן שבצד האומה בכל הני המנהג בשאלוניקי שאם תעלה בנפיח' כשרה ואם יש נקב ודאי טרפה כאשר נסרכה הריאה לכל מקום חוץ מחתוכי דאוני אפשר יהיה על אחד מד' פנים א' דאיכא צמחים בריאה וריעותא ג"כ בדופן כגון מכה שנשבר' העצם ואפי' שחזרה ונתרפא הוי ריעותא אבל בהרות בהרות לא מיקרי ריעותא. ב' שאין ריעותא בריאה כלל ולא בדופן ג' שיש ריעות' בדופן ולא בריאה. ד' שיש ריעות' בריאה ולא בדופן. כששניה' שוין לטובה מכשרינן ע"י בדיקה כששניהם שוין לרעה וכ"ש ריעות' בריא' והדופן שלם טרפה כשיש ריעות' בדופן ואין ריעות' בריאה אז כשר' בלא בדיק' ואע"פ שרבו הסברות כך נר' שהיה מנהג בשאלוניקי אלא שעת' נהגו להכשיר בלא בדיק' אפי' כששניהם שוין לריעותא ואני אומר כי מנהג כזה בשאלוניקי נא שיערו אבותינו ורבותינו הקדושי' אשר בארץ המה. כשהסירכ' בריאה והראש השני במכה וחוצה לה אזלינן בתר רובה כנ"ל וכן כשהאונ' והאומ' נסרכו יחד אל הדופן אזלינן נמי בתר רובה. אם הרוב מהאונה כשר' ואם לאו טרפ'. וכן הסירכ' באונ' ויוצאה אל הדופן שבצד האומ' או לחזה בכולהו דיינינן בתר רובה כנז' וכן הדין שיש בין סירכה לדופן שכנגד האומה כן הדין בין ריאה ולחז' ולשומן הלב ולגרגר' וטרפש הכבד דין א' להם ואין צורך להחזיר' ממה שכתבנו שם תבין באלו המקומות כלם אעפ"י שיש חולקים כך נהגו בשאלוניקי:
1