שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה ד׳Responsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 4
א׳השוחט לשם ע"ז הרי זה זבחי מתים ואפי' שחט סתם ואח"כ חשב לזרוק דמה או להקטיר חלבה לע"ז שחיטתו פסולה. ישראל ששחט בהמת חברו לע"ז כשרה ואם היו שותפין יש אוסרין ואם הוא משומד או ישראל שהתרו בו וקבל ההתראה פסולה בכל ענין. השוחט לשם הרים ימים ונהרות פסולה. ואם כוון לעובדם יש אוסרין בהנאה. לשם שר בין לשם מיכאל בין לשר שלשול קטן שבים אסורה בהנאה י"א אפי' אינו מכוין לעובדם אסורה ולא בהנאה. ישראל השוחט במקולין גוי ומקפיד עליו גוי שלא ישחוט אלא כנגד מזרח נקרא אצלם אילי קיבלה צריך הישראל למנוע עצמו מלשחוט שם:
1