שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה מ״אResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 41

א׳ניטל הכבד ולא נשתייר ב' זתים א' במקום מרה ואחד במקום חיותא י"א שהוא מקום תלייתה תחת הכליות וי"מ תלייתה בטרפש טרפה ואם נשתיירו אלו הב' זתים כשרה נשתיירו כרצועה או מתלקט מעט הנה ומעט הנה טרפה אלא צריך שיהיו במקום א' והשיעור הזה בשור הגדול ושאר ב"ח הכל לפי גדלו והכל לפי קטנו. יבש א' משני הזתים הנז' עד שנפרך בצפורן טרפה אבל התליע כשרה ולדעת הרמב"ם ז"ל אם התליעו סימפוני הכבד טרפה ולא הודו לו. מחט שנמצא בכבד בין כשהוא שלם או בחתיכת אם חוייה של מחט לצד הכבד וצד העב נוטה לחלל הבהמה אפי' שכל המחט טמון בכבד טרפה ואם החוד' לחלל הבהמה כשרה ולפי' רש"י ז"ל כשטמונה כלה בכבד כשרה וכן אם חודת יוצאת לחלל אב' ביוצאת הקופ' לחלל והחודה תוך הכבד טרפה והרשב"א ז"ל פי' כדברי הרמב"ם הפך פרש"י שפי' שקופ' לגיו ר"ל לצד חלל הבהמה וכשרה וכשהקופה לבר ר"ל לצד פי הקנה וחודה נוטה לגיו טרפה נראה לי כי לפי' זה המח' זקוף הצד אחד פונה למעלה וב' למטה ולשאר הפי' המחט מוטה ולכן נראה דלענין דינא לא פליגי ועתה שאין אנו יודעים כמה צריך שיהיה עובי הקופה לעולם טרפה אם לא שיהיה קופה גסה כגרעינ' של תמרה. נמצא' המחט בסימפונ' רבא דכבדא או בריאה כשרה וא"צ בדיקה נקב טרפש הכבד טרפה כן כתב הטור בשם ה"ג ולא הביא חולק והיה בזמנינו מי שרצה להקל ולא ירדתי לדעתו שהרי נתפשט' איסור בבוע' בשיפולי ריאה שלא נוד' אלא מבה"ג ז"ל והחמירו בו יותר מדאי כנ"ל לפי שדבריו דברי קבלה בלי ספק וכ"ש כאן שהביאו הטור ולא הביא שום חולק. גם הר"י בת"ה כן כתב בלי שום חולק. וגם האגור כתב לאיסור בשם ר"ח ור"ש בן חפני ורבינו נסים ואם יאמר אומר שהרי הרשב"א חולק ע"ז בתשובה כ"א שהשיב על סירכה א' היוצא' מן הריא' לכבד דרך הנקב שבטרפש שטרפה מטעם סירכ' לריאה ואם איתא תיפוק לי משו' דנקב הטרפש בעיני אין זה טע' מספיק לפי שאפילו נניח שהרשב"א מנשיר אין לעשות מעשה נגד בה"ג שדבריו דברי קבלה או שמא שלא נזכר או לא ידע שבה"ג מטריף והדעת היה נוטה לזה אם לא כן איך אפשר לא חשב דבריו אפי' להשיב עליהן וכ"ש דאפשר שכונת הרשב"א להשיב שואלו עפ"י דרכו כי היה חכם בעיניו להתי' לפי שלא הוזכר הדין הרוא' בתלמוד כפי דברי השואל את פי הרשב"א והוא הוכיחו על פניו שהיא אסורה מדין וקי' ליה בדרבה מיניה כי נקב הכבד קבלת בה"ג לא תלמוד ערוך וא"כ ח"ו להקל אלא ודאי טרפה הוי. נמצאו ב' כבדים בין בעוף בין בבהמה טרפה י"מ דוקא שדבוקים בכזית מרה או בכזית חיותא והרא"ש ז"ל אסר בכל ענין: