שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה מ״וResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 46
א׳ניקבו הדקין אפי' שהליחה שבהן אדוק היטב בנק' טרפ' חלב טהור סותם לבד חלב הכרכש' אטבאחיא' בלע"ז ושעל הלב אעפ"י שהם טהורי' אינם סותמים בשר סות'. וחלב חיה שכנגדו בבהמה אסור אינו סותם וחלב עוף סותם והרבה מן הפוסקים והתו' מהם הסכימו שאפי' חלב טהור אינו סותם אלא חלב שעל הדקין כשיש בהן נקב ואין חלב טהור של אבר זה סותם נקב אבר אחר. וכתב הרשב"א ז"ל על נקב שנמצא בדקין סמוך לקיבה לאסור עיין שם. יצאו הדקין לחוץ והפך בהן או שמצאן בתוכ' הפוכים טרפה אפי' הם שלמים אבל חזרו ולא הפך כשרה ומדברי הרמב"ם ז"ל נראה להחמיר גם בזה. בהמה ועוף שוין בדין זה הדרא דכנתא איטוריל בלעז שניק' לחבירו חברו מגין עליו ואם נקב מצד החיצון טרפה ואם שומן הכנת' סותם לעול' כשר' גרעין של זית שנמצא בדקין חיישינן כמו במרה וטרפה דאין שם בדיקה. טבחיאה שנקב' טרפה בכ"ש ובמקו' הדבוק בין הירכי' כשרה רק שישאר שלם ד' אצבעות וי"א ב' אצבעות וזה בשור הגדול ובשא' הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו. ואם ניקב באלו ד' אצבעות במשהו טרפה ורבינו יונה הכשיר עד שינק' הרוב פי' רוב הרח' לבד סירכה באלו המקומו' שנקיבת' במשהו י"א שצריך להחמיר כמו בריאה. והר"ן כתב דלא אשכחן סירכא ובועא אלא בריאה כנ"ל ודברים של טע' הם דקרום הריאה דק מאד מה שא"כ בשאר מקומות שעורן עב וכיון שאין הנקב פוסל אלא כשהוא מפולש לא חיישינן לסירכ':
1