שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה נ״בResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 52
א׳נפל' לאור ולב וקרקבן שדרכן להיות אדומים נשתנו והוריקו או המעיים שדרכן להיות ירוקין האדימו טרפ' אפי' במשהו ואפי' לא הגיע לחלל וי"ח אבל אדומים שהאדימו ביותר וירוקין שהוריקו ביותר כשרה ושנוי מרא' הכבד אינו פוסל אלא בראש התחתון וכלפי פנים או כנגד מרה או כנגד חיותא אבל בשאר מקומות הכבד כשרה. הוריק הטחול בצד העובי שלו כל שהוא טרפה ריאה לא חיישינן לה אפי' נפלה לאור לפנינו ואם ראינוה ירוקה חוששין לה וי"א אפי"ה תולין בדבר אחר וכשרה והא דשנוי פוסל היינו שעמדו בשנוי אחר ששלקן אבל חזרו למראיתן כשר'. והרשב"א חלק דלא מהני חזרה אלא בירוקין שהאדימו לא באדומים שהוריקו ולפי' גירסאות הדין להפך לכן נר' שאין תקנה לא לזה ולא לזה. וירוקין או אדומים שנשתנו על ידי שליקה טרפה וי"א דוקא בידוע שנפלה אבל סתמא תלינן בחולי וכשר' וי"א אפי' סתם שקרה מקרה ששלקו הירוקין והאדימו או האדומי' והוריקו טרפה ולחומרא נקטינן ועכ"ז אין צריך לשלקן לראות אם ישתנו אלא אוכלן כרצונו צלויים או מבושלים וירוק דהכא וידי שאמרילייו לא הוי שנוי ואפי' הורי"די בעופות הבייתים שיש במין מדבריות אינו אוסר והוריק כנגד בני מעיים אפי' לא ראינו שנפלה לאור אסור ויש מתירים כל שלא ידענו שנפלה לאור ובהמה שנפלה לאור י"א שחוששין לה וי"א שאין חוששין:
1