שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה ק״חResponsa Maharashdam, Yoreh Deah 108
א׳מה שכתבתי על פסק מהררי"ל נר"ו ששלח מקושטנטינה יע"א על ענין הפרש שנפל בין ה"ר שמואל נשיא ואשתו ובין הגברת יר"ה וז"ל ראיתי ודקדקתי מה שהשיגה ידי בענין השאלה גם מ"ש הרב נר"ו בזכות חנה ודבריו אינם צריכים חזוק כ"ש שנר' בעיני שהדבר פשוט מעצמו ואין זה צריך לפנים דעדיף נ"ד מההיא דשלהי פ' קונם יין דאמרי' בגמ' היו מסרבין בו לשאת בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם הרי זו מותרת להנות לו שלא נתכון כו' היה מסרב בחברו שיאכל אצלו אמר קונם לביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם לך מות' ליכנס לביתו ולשתו' ממנו צונן שלא נתכוון זה אלא לשם אכילה ושתיה וכ"ז הלכות פסוקו' א"כ הרי אנו רואין שאם אדם א' היה אומר על לא דבר על אשה א' קונם מפלונית נהנה לי לעולם היה אסור לנודר ליהנות ממנה שום הנאה וא"ה עכשו שהיו מסרבין בו לשאת אותה לאש' אנו אומדין דעתו ומוציאין לשון הנוד' מפשוטו ותלינן לומר שלא כיוון כו' בנ"ד שכל משאם ומתנם של הבעלי דינים לא היה אלא על הבתים אפי' היו נשבעים והיו מוציאים בפיהם דברים שכל שמען היה מבין שהם דברים כוללים היינו יכולים לדון ולומר שלא היה הכוונה רק על אותו דבר שהיו מריבים השתא דאיכא תרתי שכל משאם ומתנם לא היה רק על הבתים גם דברי הקומפרומיסו אינם מכחישים ליה אדרבא מראים שכן הוא האמת א"כ פשיש' ופשיטא שהיא פטורה ומותרת ואין עליה חיוב שבועה כלל אלא מה שגזרו הדיינים בענין הבתים ונסתלק עולם מעליה ולא נשאר להם כח לגזור ולדון בין הכתות הנזכרות הכל כמ"ש הרב נר"ו ונר' לע"ד דלא מבעיא אם חנה אומרת בפי' שכשנשבעה לא נשבעה אלא אדעת' דהכי רוצה לומר על ענין הבתים אם יכנסו בחשבון הכללי או בפרט דפשיט' שהיא נאמנת על עצמה וכמ"ש הרב נר"ו אלא אפי' היא שותקת ואינה אומרת מה היה כוונתה בעת ההיא יש לנו לדון ולומר שלא נשבעה אלא על ענין הבתים מכח הראיה שהבאתי למעלה שנראה ודאי דהתם כשהיו מסרבין לשאת כו' בהכי מיירי שאפילו שהוא אינו אומר שלא נתכוון להנאה ממש אלא שותק על הסתם אנו אומרין לא נתכוון כו' וק"ל לע"ד ומ"מ נראה הדבר פשוט שחנה זכאה בדינא הנראה לעניות דעתי כתבתי
1