שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה קי״טResponsa Maharashdam, Yoreh Deah 119
א׳שאלה עיר שיש בה ב' קהלות יע"א ועשו הסכמה מפני דרכי שלום שבעוד שלש שנים לא יוכל שום איש יחיד או רבים קטן או גדול לשנות בית הכנסת שלו בשום סבה בעולם והסכמה זאת נעשת בכח שבועה חמורה כל קהל וקהל על דעת חברו ועוד הסכימו וז"ל ואם באולי יבא איזה יחיד או רבים מחוץ לעיר בתוך הזמן הנז' ויבואו לגור בארץ הזאת יחלקו להם אותם היחידים וילך כל אחד אל בית הכנסת אשר יפול שמה הגורל ע"כ וקודם זמן ההסכמה הזאת כמו ארבעה או חמשה חדשים בא ראובן איש וביתו וכל אשר לו מארץ אחרת להשתקע בארץ הזאת ואחר עבור כמו שני חדשים חזר ראובן ויצא ללכ' לעסקיו חוץ לעיר ונתעכב שם עד שנעשה הסכמה זאת ועתה יש מסתפקי' לומר אם הולכים בזה אחר ביאה ראשונ' כשבא עם ביתו וכל אשר לו קודם ההסכמה כנז' ואינו בכלל ההסכמה לחלק עפ"י הגורל או הולכים אחר ביאה אחרונה שקדמה לה תקנת ההסכמ' והרי הוא בכלל ההסכמה ליחלק עפ"י הגורל ואת"ל דהא ודאי ומלתא דפשיטא שאינו בכלל ההסכמה כיון שקודם ההסכמ' כמה ימים בא עם בני ביתו וכל אשר לו לעיר על מנת להשתקע שם עדין יש לנו לדעת אם יש בכלל ההסכמה הזאת גם בני אדם גם בני איש שיהו אביהם ואבי אביהם יחידים מהקהל אחד מיוחד ובסבה מה יצאו מביניהם ועקרו דידתם וקבעו בעיר אחר' אם היום או למחר יעלה על רוחם לשוב אל אצלם לגור שם כימי עולם וכשנים קדמוניות וירצו להיות יחידי' מאותו הקהל שהיו אבותם אם יש כח ביד הקהל האחר לכוף אותם להכניסם תחת שבט ההסכמה הנז' לחלק על פי הגורל או אין כח בידם כי אם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו ישובו עתה מורנו מורה צדק הנותן לכל דבר חקו חק עולם אשר עליו עומד כי במשפט יעמיד ארץ ילמדנו רבנו ויורנו מדרכיו כי ממנו תוצאות חיים כי מלאך ה' צבאות הוא ויבא דברו הטוב להרים מכשול מדרך עמו עם אלדי אברהם ובזכות זה יבא מורה צדק עד כאן.
1
ב׳תשובה
2
ג׳תנן בפ' השותפין כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר י"ב חדש ואם קנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד וכתב הר"ן ז"ל וז"ל מוכא בגמרא דאפי' לא ירד להשתקע אלא לגור כיון שעמדשם י"ב חדש הרי הוא כאנשי העיר לכל מסין ותשחורת ולפסי העיר ולכל עניינים כאנשי העיר ממש וכשלא עמד שם י"ב חדש אפי' ירד להשתקע לא הוי כאנשי העיר לכל מילי אלא לקופה ולתמחוי ולכסות ולקבורה בזמני' ידועי' כדמוכח בגמרא עד כאן. מעתה נראה בעיני דכיון שירד הר"ן ז"ל לפרט י"ב חדש כאנשי העיר ממש הרי בפירוש שאם לא עמד י"ב חדש אינו כאנשי העיר ממש ולא די זה אלא שחזר ופירש ובשלא כו' שאפי' כו' עד אלא לקופה כו' דמשמע לא לדבר אחר:
3
ד׳ולכן נראה בעיני אפי' יהיה בדבר ס' העמד דבר בחזקתו ודון דלא הוי כאנשי העיר אלא ראוי ליחלק עפ"י הגורל ודי בזה לחלק הראשון. לחלק הב' אותם הקדמונים שהיו מקהל א' ועקרו דירתם וכו' ובניהם ובני בניהם חזרו לגור במקום אבותם אם יש כח כו' בזה אני אומר כי דעתי שהשכל גוזר שפנים חדשות באו לכאן שכיון שפרקו עול מעיר זאת והלכו לעיר אחרת הרי הם כאנשי העיר אשר הלכו שם כדמוכח ממה דאמרינן בגמ' פסחי' פ' מקום שנהגו תנן התם ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקו' שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי המקו' שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם וכ' הר"ן ז"ל פי' מתני' כשדעתו לחזור וראיה מדאמרי' בפ"ק דחולין כי סליק ר' זירא אכל מוגרמ' דרב ושמואל ומקשינן ור' זירא לית ליה נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם כו' ואסיקנא ה"מ כשדעתו לחזור ור' זירא אין דעתו לחזור הוה וכ"כ הריב"ה טור א"ה סי' תס"ה וז"ל ההולך ממקום שנהגו כו' עד יש לו לעשות כמנהג המקום שדרכו להשתקע שם כו' בין לקולא ובין לחומרא ואחר הודיע ה' לנו זאת נמצא כי מי שהלך מעירו לעיר אחרת להשתקע שם לא נשאר לו זכר בעיר שיצא משם עד שאפי' שהיה נוהג בעירו דין איסור בדבר מה והלך להשתקע במקום שנהגו קולא שם ינהוג כאנשי אותו מקו' שהלך שם לא כאנשי עירו הא' נמצא דהוי כאלו לא היה שם א"כ עתה שחזר פנים חדשות באו לכאן וכן כל א' שבא לעיר מחדש כנ"ל מן הדין אכן אגיד לכם מנהג עיר שאלונקי גדול לאלהים שאיש כזה מניחים אותו לילך לבית הכנס' שהיו אבותיו מהם ולענין תועלת מהם דנין אותו כשאר החדשים הבאים לעיר:
4