שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה קנ״טResponsa Maharashdam, Yoreh Deah 159
א׳שאלה ראובן נפטר לבית עולמו והניח אשתו לאה וחמשה בנים אחריו ולא עברו שמנה ימים אחר פטירת ראובן שמתו ג"כ ארבעה בניו ותשאר האשה מהד' בניה ומאשה ולא נשאר לה רק בנה יחידה לוי ובתוך ח' ימים אחרים ותמת גם לאה וקודם פטירתה צותה מחמת מיתה ואמרה שאם ימות לוי שהיא מנחת לאחותה דינה כל סכי כתוב' ובית אחת שהיה לבעלה שהיא מקדישה קדש לה' ובתוך שמנה ימים אחרים נפטרה גם דינה לבי"ע ולוי ירש והחזיק בכל הנכסים ולאחר שתי שנים נפטר גם לוי וקמו אנשי הק"ק אשר בכיאו ולקחו הבית להקדש כאשר צותה לאה עתה יורשי ראובן טוענים שלא היה יכולת ביד לאה אשת ראובן להקדיש הבית כי היה לה להקדיש כתובתה ולא הבית שהיתה של בעלה ומה שצותה והקדישה הבית אין בדבריה כלום יבא נא דבר אדוננו ומורנו אם יש ממשות בצואת לאה ואם יכולים הקהל להחזיק בבית או לא ומה' תהיה משכורתו שלמה:
1
ב׳תשובה
2
ג׳דין זה זיל קרי בי רב הוא ולא מבעיא בהקדש הבית שלא חל שהרי אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וכפי לשון השאלה נראה בפי' שלא היה לה בבית זכות כלל שהיא גבתה כתובתה מנכסים אחרים ונשארה הבית ליורשי הבעל וא"כ מי נתן לה כח להקדיש פשיטא אי הכי הוא שאין שם הקדש חל על הבית כלל וזה פשוט מאד ושל יורשי הבעל היא אלא אפי' מה שאמרה שאם ימות לוי שהיא מנחת לאחותה דינה כל סכי כתובתה אין בדבריה כלום ולא מבעיא לדעת הגאוני' דסברי שאפי' אמר אדם בלשון מתנה נכסי לך ואחריך לפלוני לא אמר כלום מטעמא דאמרי' פ' יש נוחלין שלח רב אחא בריה דרב עוירא לדברי ר"י בן ברוקא נכסי לך ואחריך לפלוני וראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה וירושה אין לה הפסק א"כ גם בזאת האמירה שאמר' שאם ימות לוי שהי' מנחת לאחותה כו' אין בדבריה כלום שכיון שלוי ראוי ליורשה אין הפסק ולעולם יורשים יורשי לוי ולא אחות הנפטרת ולא שום אחד מיורשיה זה פשיטא אלא אפילו לדעת האחרונים דסברי דהיכא דהניח מתנה ליורש יש לה הפסק היינו דפירש בפירוש כשנתן לראשון במתנה היה נותן לה ואז יש לה הפסק שיכול לומר ואחריך לפלוני אבל כל שלא פירש בפירוש לראשון מתנה אלא שאמר כמו בשאלה שנראה שלא אמר ללוי כלל לא ירושה ולא מתנה בהא לכ"ע אין לה הפסק וכיון שהיא נפטרה ונשאר לוי בנה חי שעה א' זכה בנכסים ואם נפטר לוי אח"כ יורשי מצד משפחת בית אביו יורשים אותו וכל זה ברו' יותר מביעתא בכותחא ואם זה בכתובתה ונכסיה ק"ו בבית בעל' שהיא ליורשי לוי ולא היה לה כח להקדיש כי התורה אמר' איש כי יקדיש את ביתו ולא בית חברו ואפי' נכסיו של אדם אם אינם ברשותו אינו יכול כדאמר ר' יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ולהיות כל כך פשוט לא הייתי רוצה לכתוב אם לא להפצרת השואל שאמר כי הייתי משים שלום ולכן כתבתי שורות אלו הצעיר:
3