שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה קפ״טResponsa Maharashdam, Yoreh Deah 189
א׳שאלה עיר שיש בה ד' קהלות השלושה סיסיליאנוש ואחת גירגוש וא' מסיסי' בשעת פטירתו הקדיש סך מעות לת"ת רצו' הפירות והריוח ל"תת והקרן קיימת לעולם ולגריגוש לא הי' להם ת"ת באותו זמן ועתה כמו ה' או ו' שני' יש להם ת"ת ותובעי' מהסיסיליאנוש יתנו להם חלק מהריו' הנז' כיון שיש להם ת"ת והם הקדש ת"ת והסיסיליאני טועני' שאין לגריגוש חלק מפני שהם מחולקים מהם במיני הקדושות שיש לאלו ואין לאלו ועוד שבשע' הקד' לא היה להם ת"ת כלל עוד שהמקדי' היה סיסילאנו הדין עם מי יורנו רבנו ושכמ"ה.
1
ב׳תשובה
2
ג׳אין זה צריך לפנים כי דבר פשוט הוא וזיל קרי בי רב הוא כי אין לק"ק גריגוש יע"א שום זכיה בהקדש זה והדין עם שאר הקהלו' והטעם דתוספתא והביאה הרי"ף בהלכות פ' ח"ה ז"ל האומר תנו ר' דינר לב"ה תנו ס"ת לב"ה יתנו לב"ה הרגיל בו ואם היו שנים והיה רגיל בשניהם ינתנו להם לשניהם ע"כ והדברי' ק"ו ומה התם דהבתי כנסיות הי' עומדים והאיש המצוה לפעמים היה הולך לכל א' מהם דכן משמע דקאמר לרגיל משמע ודאי שקצת פעמים היה הולך לב"ה השני מ"מ מספיק טעם הרגילות שיתנו לרגיל ולא לשאינו רגיל בנ"ד שלא היה חברת ת"ת לק"ק גריגוש באותה שעה עאכ"ו שאין לגריגוש שום זכות וזה פשו' מאד ודבר מוסכם מכל הפוסקים ועוד טעם אחר יש לרווח' דמלת' שאפי' היה לגריגוש חברת ת"ת באותה שעה לא היה להם לגריגוש שום זכיה באותו הקדש לא בקרן ולא בריוח דתני סיפא דההיא תוספתא תנו ק"ק זוז לעניי' יתנו לעניי אותה העיר וגם הלכ' פסוקה והרי כתב ה"ר כמהר"ר דכ"ץ ז"ל שכל קהל כעיר בפני עצמה דמי והבי' ראי' מק"ק שבשאלוניקי יע"א וא"כ כיון שהמקדישים היו סיסיליאני והיה חברת ת"ת גם לגרגוש והיה המקדיש מקדיש סתם היה הדין נותן דמסתמא המקדיש לא היה מקדיש אלא לעירו היינו קהלתו וכן כי כתב הרשב"א שכל מי שאומר סתם תנו מנה לעניים אין במשמע אל' לעניי עירו ע"כ וא"כ הדבר פשוט מאד שאפי' היה לגריגוש באותה שעה חברת ת"ת לא היה זכות לגריגוש באותו הקדש דמה לי קהל מיוחד ומה לי עיר ואם אתה אומר שהיה זכות לגריגוש גם היה זכות לכל שיש בה חברת ת"ת אלא מאי אית לך למימר דודאי דעת המקדיש לעירו גם בנ"ד פשיטא דדעת המקדיש לא היה אלא לחברת ת"ת שלהם הנר' לע"ד.
3