שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה רל״גResponsa Maharashdam, Yoreh Deah 233
א׳דבור כאן לזדים ההיא דחוץ משדה תלתן לזרים כו' גם בזה נר' שלא חדשו התוס' דבר וא"כ צריך ליישבו איך נמשך הקושי' מתוך דברי התוספות ונראה שהיה איפשר לפרש דברי הגמ' דהכי הוי דכאן וכאן לא מהדר אברייתות אלא משום שהמקשה שהקשה למימרא דתלתן מהני לה עשבין והתניא כו' ותרץ המתרץ שאין הדבר כמו שחשב המקשה אלא דלעולם לא מעלו לתלתן עשבים כי פעמים מעלו ופעמים לא מעלו אבל הברייתות תרוייהו מיירי דלא מעלו וברייתא דקאמר ומלקטין עשבים חוץ משדה תלתן היינו טעמא דדנו חכמים שיפסיד בעל השדה כיון שאינו נזהר בכלאים וגם ברייתא דקאמר אין מחייבין אותו לעקור הייתי אומר מטעמא דליכא איסור שהרי הוא לא ידעו וכיון דקשו ליה ולא זרעו אין מחייבין אבל השתא לפי פי' התוספות שפירשו כאן וכאן חוזר לברייתו' ובריית' דקאמר ומלקטין כו' היינו משום דמעלו א"כ קשה כיון דאיכא איסור כלאים כו' כנז"ל:
1