שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה צ״הResponsa Maharashdam, Yoreh Deah 95
א׳להיות אירע פה שאלוניקי מעשה שראובן נפטר לב"ע ואמרו עליו שצוה על בנו שבשום צד ואופן לא ישא בת פ' וי"א שלא צוה כך ודברים רבים אמנם שאל השואל הגע עצמך שכן היה ובתו של פ' ישרה בעיני בן ראובן זה אם יש חשש איסור בדבר וכתב ע"ז הח' כמה"ר חיים עובדיא באורך והביאו לי הפסק ואני כתבתי עליו לקיים את דבריו לענין הדין שמותר בן ראובן זה לישא אותה אשה וז"ל אות באות תיב' בתיבה ע"ד זה נשאלתי כמה פעמים על פה והשבתי שהדין פשוט שהבן יכול לישא האשה אשר ישר' בעיניו ואין מצות האב מעכב כלל והרב הפוסק נר"ו כנר' נשאל לפני מעכ"ת להלכה למעשה והרחיב לברר הדין והאמת כי יגיעת בשר הוא להאריך בקיומו של התר וכמ"ש הרב נר"ו כי הדבר פשוט מעצמו אפי' היה אמת ברור שצוה לו אביו לא תקח אשה פ' והיא כשרה כבנות ישראל הכשרות וטובה היא בעיניו יקחנה כי עמה יתן לו ה' בנים הגונים מה שלא יהיה כן אם ישא אשה אחרת אשר אין לו חפץ בה כי בני שנואה שנואים לפני המקום ומ"מ אמרתי גם אני להורות ב' מקומות מהם הדין פשוט א' מבע' תר"ה סי' מ' על תלמיד שרוצה לצאת ממדינתו ללמוד תורה ואביו מוחה בו בתוקף והשיב שאינו חייב לשמוע בקול אביו יע"ש בספרו כי ת"ל נמצא וכלל דבריו כי איסור קל דרבנן דוחה מצות כבוד אב ואם וכ"ש מצות נשואין שהיא גדולה עד מאוד לישא אותה שהגונה בעיניו שהרי מפני מה אמרי בפ' המקדש מצוה בו יותר מבשלוחי ויע"ש עוד ראיות תשו' הרמב"ן הביאה ב"י סי' רל"ט וז"ל נר' שאם נשבע לדור במקום שנשא אשה אעפ"י שע"י כן מתבטל מכבוד אב ואם לא הוי נשבע לבטל את המצוה וכיון שלא היו נותנין לו אותה אשה עד שישבע כן נדחה כבוד אב ואם מפניה וכ"ש וק"ו בנדון הנז' ומהררי"ק כתב בשורש קס"ז ג"כ וז"ל וכ"ש שאין להניח מלקחת אשה ההוגנת לו והישרה בעיניו משום כבוד אביו כדפרישית נאום המר והנאנח שמואל די מדינה:
1