שו"ת רב פעלים, חלק ב, מפתחותResponsa Rav Pealim, Volume II, Index
א׳אורח חיים
שאלה א', בענין גן עדן ועוד שאלות פרטיות בה:
שאלה א', בענין גן עדן ועוד שאלות פרטיות בה:
1
ב׳שאלה ב', בענין אמירת מזמורי תהלים בלילה:
2
ג׳שאלה ג', בענין הנץ החמה ומ"ש הרב בית דוד בזה:
3
ד׳שאלה ד', בא לבית הכנסת וראה הציבור בזמירות ורוצה לקצר כדי שיתפל עמידה עם הצבור, איך יקצר:
4
ה׳שאלה ה', הולך לבית הכנסת בבוקר ולובש תפילין קטנים ומסירם בבית הכנסת ולובש תפילין אחרים איך יעשה בשביל הברכה:
5
ו׳שאלה ו', בשיעור הטלית:
6
ז׳שאלה ז', אם הסומא יברך על הציצית:
7
ח׳שאלה ח', מי ששכח לברך ברכת השחר עד אימתי יוכל לברך אותם ברכות שלא נפטר בתפלה בהם:
8
ט׳שאלה ט', סופר אטר יד שצריך לכתוב התפלין בשמאל שהוא ימין דידיה אם זה הוא אליבא דכ"ע:
9
י׳שאלה יו"ד, בענין צורת האותיות בתפילין:
10
י״אשאלה י"א, מחלל שבתות בפרהסייא אם מצטרף לקדיש וקדושה וברכו:
11
י״בשאלה י"ב, מי שנאנס ולא קרא ק"ר ולא התפלל עד שעבר ד' שעות:
12
י״גשאלה י"ג, בענין הקדיש אם אומרים מכל או מן כל:
13
י״דשאלה י"ד, כמה ספקות בענין הקדיש:
14
ט״ושאלה ט"ו, בענין אמת בסוף הק"ש אחר ה' אלקיכם:
15
ט״זשאלה ט"ז, אם עומד בברכות ק"ש וקראוהו לס"ת בשמו אם יעלה:
16
י״זשאלה י"ז, בענין ברכינו וברך עלינו:
17
י״חשאלה י"ח, בענין כהן:
18
י״טשאלה י"ט, בענין זמן מנחה פה עיר בג'דאד יע"א:
19
כ׳שאלה ך', בענין בית הכנסת ושנויים שעושין בה:
20
כ״אשאלה כ"א, בענין ארון הקידש העשוי בבנין אבנים בכותל:
21
כ״בשאלה כ"ב, בהמ"ד שלומדים בו מקרא ודברי רז"ל וגם מתפללים בו ורוצים להביא להם בם יהודי שילמדם כתיבה שלנו וגם כתיבה של ישמעאלים וחשבונות ולשון ערבי צח ומתוקן אי אריך או לאו:
22
כ״גשאלה כ"ג, בענין בית הכנסת:
23
כ״דשאלה כ"ד, בית הכנסת ובהמ"ד שרוצה ת"ח א' שיושב שם תמיד ללמוד שם למכור ספרים בהכרזה שקורין בערבי מזאד להרווחתו כי הוא מוכר ספרים ומתפרנס בזה ועושה כן כמה פעמים בשנה:
24
כ״השאלה כ"ה, בענין ניגון התלשא ובענין ברכת פרי הגפן אם הוא בקמ"ץ:
25
כ״ושאלה כ"ו, התפללו ביחידות ואח"כ נוספו ויש מנין:
26
כ״זשאלה כ"ז, ברכת הסוכ'ר שמברך שהכל משום ספק אם צריך להקדימו על פרי עץ:
27
כ״חשאלה כ"ח, תמרים נדוכין שקורין מדג'וגה מה יברך עליהם:
28
כ״טשאלה כ"ט, בענין קשואין מבושלים וכן לוביי"א תלתן שאכלן חיים מה יברך:
29
ל׳שאלה למ"ד, פרי שקורין פאפ'ייא שגדל בערי הנדיי"ה מה יברך עליו:
30
ל״אשאלה ל"א, שושנים שבירך עליהם באמצע הסעודה ונשארו לפניו אם בהמ"ז חשיב סילוק לענין זה כדי שיברך עליהם אחר בהמ"ז:
31
ל״בשאלה ל"ב, אכל אורז ושתה מים וחשב שצריך לברך מעין שלש אחר אורז ובירך בנ"ר תחלה לפטור המים ואח"כ מעין שלש, ובאמצע הברכה הרגיש בו חבירו ולא הפסיקו מברכתו אם יפה עשה:
32
ל״גשאלה ל"ג, הביאו לפניו אורז ועמו חתיכות בשר וקר'ע וכיוצא אם יברך על כל מין ברכתו בפ"ע:
33
ל״דשאלה ל"ד, היה לפניו מזונות יותר משיעור ואכל ושתה מים ובא לברך אחרונה והוא חשב שאכל כל המזונות אך לא כן היה אלא נחבאה חתיכת מזונות גדולה תחת המפה ותחלה בירך בנ"ר על מים וכשבא לברך ממין שלש הרגיש בחתיכה וידע שיש ספק בשיעור אכילתו והוכרח לאכול מזונות עוד ובירך עליהם ראשונה משום הסח הדעת ואח"כ בירך אחרונה אי שפיר עביד או לאו:
34
ל״השאלה ל"ה, פרי ראוי לאכילה ויש בו ריח טוב כיצד יעשה בשביל ברכת הריח:
35
ל״ושאלה ל"ו, אם יברך ברכת אילנות על אילנות מורכבים ביומי דניסן:
36
ל״זשאלה ל"ז, בסנגפור יע"א כשמברכין ז"ב בחופה עונין הקהל אחר הזכרת השם ברוך הוא וברוך שמו אלקינו מלך העולם, אי אריך למעבד הכי:
37
ל״חשאלה ל"ח, בעיר במבי הגשמים בקיץ, ובחודש אב שכיחי עננים אם יכולים לברך על הירח קודם התענית כי אתרמי שנה אחת שהמתינו כדרכן עד אחר ט"ב ולא ברכו כלל דלא פסקו עננים:
38
ל״טשאלה ל"ט, אם יש כהן ת"ח ויש ת"ח ישראל שהוא בן חכמים גדולים מסובין יחד ונתן בעה"ב כוס בהמ"ז לת"ח בן חכם אי שפיר עביד, או"ד הכהן שהוא ת"ח קדים:
39
מ׳שאלה מ', בשבת ויו"ט שצריך לומר רצה והחליצנו קודם יעלה ויבא משום תדיר, ושכח והקדים יעלה ויבא ואח"כ אמר רצה והחליצנו ונזכר קודם שחתם אם צריך לחזור לימר יעלה ויבא אחר רצה והחליצנו להראות קדימת התדיר:
40
מ״אשאלה מ"א, האב זקן ולכן מקדש בקול נמוך ובנו הסומך על שלחנו יוכל לשמוע ברכת בפה"ג היטב ממנו מפני שהיא קצרה ואומרה תחלה, אבל ברכת הקדוש אינו יכול לשמעה ממנו מה יעשה כי א"א לקדש בפ"ע בכוס אחר:
41
מ״בשאלה מ"ב, בענין דיכת מלח או פירות בשבת:
42
מ״גשאלה מ"ג, אם מותר לכבות הנירות בבית הכנסת ליל שבת ע"י גוי אחר תפלת ערבית ויחזור וידליקם קודם שחרית:
43
מ״דשאלה מ"ד, אם מותר לקשור חגורה או חבל המכנסיים בשבת ב' קשרים זעג"ז:
44
מ״השאלה מ"ה, למה שותין כוס קדוש מיושב:
45
מ״ושאלה מ"ו, בנוסח יהא רעוא:
46
מ״זשאלה מ"ז אם שתה מים שיעור אחר קידוש קודם המוציא, אם יברך אחרונה או בהמ"ז פוטרתו:
47
מ״חשאלה מ"ח, עיר שאין להם חומה ולובשים במלבושי אירופה איך יעשו בשבת בשביל המטפחת כשהולכין ברחובות העיר, ואיך יעשו בשביל בתי עינים דאין יכולים לילך בלעדם:
48
מ״טשאלה מ"ט, נשים שמדליקין נירות בקבלת שבת ורוכבים בקרון של גוי שמושכין אותו בהמות ללכת לבית הטבילה אי אריך למעבד הכי:
49
נ׳שאלה נו"ן, האשה מברכת ומדלקת בחדר השולחן והאיש רוצה להדליק ולברך בחדר השינה אי שרי:
50
נ״אשאלה נ"א, אם מותר לנשים לרחוץ במי ורדים את פניהם בשבת:
51
נ״בשאלה נ"ב, אם מותר להניח לחם אפוי על התנור בשבת כדי להקשותו, וכן לחם קשה אם מותר להניחו תוך המרק בשבת:
52
נ״גשאלה נ"ג, לקח ע"י קטן בראשו גפרית וחככו בשוגג ויצא ממנו נצוץ אש אך לא הודלק:
53
נ״דשאלה נ"ד, כוס בתוך סעודה שלישית וכוס בהמ"ז איזה עדיף אם אין לו אלא אחד:
54
נ״השאלה נ"ה, משרתים גוים בבית ישראל בפסח שנותנים להם חדר מיוחד ומצוים אותם שלא יביאו חמץ, אך הם מביאים שם חמץ ואוכלין בהצנע:
55
נ״ושאלה נ"ו, גוי בא לבית ישראל ביו"ט לבקרו וצריך להביא לו קהוו"א משורת דרך ארץ כיצד יעשה:
56
נ״זשאלה נ"ז, אם בשלו קהוו"א בני הבית לצרכן לשתות הם וקודם ששתו באו גוים ורוצים להשקותן מאותו המבושל ואח"כ הם יבשלו לעצמן אי אריך למעבד הכי:
57
נ״חשאלה נ"ח, אם מותר לחכך עצים של גפרית ביו"ט להוציא אש:
58
נ״טשאלה נ"ט, אם מותר לכרוך ביו"ט טוטו'ן בנייר שקורין סיגאר'ו:
59
ס׳שאלה ס', בענין עירוב ביוה"כ איך מועיל:
60
ס״אשאלה ס"א, אחד יר"ש ראה קרי בליל כיפור ומצטער מאד ולא היה לו ישוב הדעת להתפלל מרוב צערו והוכרח לטבול אם חטא בדבר זה:
61
ס״בשאלה ס"ב, בענין מחילה שצריך לבקש בפני עשרה אי סגי בעשרה נשים:
62
ס״גשאלה ס"ג, סכינים של שחיטה ביו"ט בעיר סנגפור שיש רטיבות הרבה כשמצניעם השוחט תיכף מעלין חלודה אם מותר להשחיזם ביו"ט:
63
ס״דשאלה ס"ד, הגביר בסנגפור קונה אתרוג מכיסו ומזכה לקהל, אם זה עדיף, או שיקנו הקהל בשותפות עדיף:
64
ס״השאלה ס"ה, בדופני הסוכות שעושין פה בג'דאד בחצרותיהם על המטות:
65
ס״ויורה דעה
שאלה א', בענין השאלה של אהל יוסף ז"ל:
שאלה א', בענין השאלה של אהל יוסף ז"ל:
66
ס״זשאלה ב', בענין ברכת כסוי הדם:
67
ס״חשאלה ג', בענין בשר שנמלח ולא הודח אחר מליחה ונתבשל אם יש להכשירו בהיכא שנראה לעינינו שיש בחתיכה ששים כנגד לחלוחית הדם והמלח שעליה:
68
ס״טשאלה ד', באחד שהורה למלוח בסוכ'ר:
69
ע׳שאלה ה', בענין מ"ש בתורת חטאת בישראל שנתאכסן בבית גוי ומשתמש בכליו כדיעבד דמי:
70
ע״אשאלה וא"ו, אם הניח היתר שאין דרכו בהדחה בכלי איסור צונן בשוגג אם צריך להסירו ולהדיחו תכף:
71
ע״בשאלה ז', בענין בישול בשר בחלב בכלים:
72
ע״גשאלה ח', חמאה שעירבו בה חלב בהמה שנתבשלו ביחד ושלחו אותה לעיר אחרת למכור לסחורה:
73
ע״דשאלה ט', בענין מ"ש מרן ז"ל בביצה שיש בה אפרוח:
74
ע״השאלה יו"ד, בענין טיגון דגים בחמאה:
75
ע״ושאלה י"א, פת שנילוש בחלב ולא שינו צורתו והורה להם חכם לבשלו:
76
ע״זשאלה י"ב, להניח מאכל תחת השלחן:
77
ע״חשאלה י"ג, אם הניח מאכל או משקה תחת המטה צרור וחתום אם שורה רוח רעה עליו:
78
ע״טשאלה י"ד, בענין רבית במקת וממכר:
79
פ׳שאלה ט"ו, עוד בענין רבית בסחורות:
80
פ״אשאלה ט"ז, בענין ז' נקיים שבודקת רק יום ראשון בלבד או ביום אחרון בלבד:
81
פ״בשאלה י"ז, עוד בענין הפסק בטהרה:
82
פ״גשאלה י"ח, בעל בשוגג בדם בתולים אם צריך תיקון:
83
פ״דשאלה י"ט, אשתו נדה שאסור לאכול השיורין שלה ורק אחר שהלכה מותר איך הדין אם חזרה והוא עודנו אוכל, אם יגמור אכילתו או יסלק ידו:
84
פ״השאלה כ', אם מותר לעשות חופה קטנה תוך ז' ימי חמוד של ז' נקיים:
85
פ״ושאלה כ"א, בדיני נדה:
86
פ״זשאלה כ"ב, אשה שערות עפעפי עיניה דבוקים עליונים בתחתונים, לענין חציצה:
87
פ״חשאלה כ"ג, בעיר רנגון נהגו ביולדת לטבול אחר ח' יום לזכר ואחר שמונים יום לנקבה ורוצים לשנות מנהגם, כיצד יעשו:
88
פ״טשאלה כ"ד, ברוצה לעשות מקוה משלג העשוי ע"י אדם במכונה:
89
צ׳שאלה כ"ה, בענין מקוה בעיר במביי:
90
צ״אשאלה כ"ו, אשה שיש לה חולי שחם תטבול במים קרים תסתכן אם יש לה תקנה לטבול במים חמין:
91
צ״בשאלה כ"ז, אשה שרוצה להניח צמר גפן באוזנה בעת טבילה כי צריכה היא לכך מהו לענין חציצה:
92
צ״גשאלה כ"ח, אשה שיש לה מכה בדדיה והרופא הניח לה שם חוטי פשטן והנקב עמוק הרבה והחוטין שקועין בעומק בתוך הבשר מהו לענין חציצה:
93
צ״דשאלה כ"ט, דברים שנראים ניחוש ודרכי האמורי:
94
צ״השאלה למ"ד, בענין מין שחוק שמשחקים בו אנשי ג'ינה:
95
צ״ושאלה ל"א, בעיר ארביל בעצירת גשמים מוליכים חמש או שש בקר לקברות הצדיקים ושוחטין על כל קבר בקר א' ואח"כ מחלקים הבשר לעניים, אי אריך למעבד הכי:
96
צ״זשאלה ל"ב, א' חלם שהיום כפור והוא אוכל בו, גם פעם א' חלם שהוא יום שבת מה צריך לעשות בהקיץ:
97
צ״חשאלה ל"ג, אשה שדרה עם שכנים או יש לה ילדים גדולים בחורים ואם תלך לטבילה בלילה ידעו בה, אם יכולה לטבול בשמיני ביום כדי שלא ירגישו בה:
98
צ״טשאלה ל"ד, טבלה אשתו טבילת מצוה אם רשאי הבעל לדחות התשמיש ללילה אחרת בשביל לעשות מצוה שאינה חובה עליו:
99
ק׳שאלה ל"ה, מוהל שרוצה לעשות שליח למוהל אחר למול את בנו והוא יושב סנדק שימול השליח את בנו בחיקו אי אריך למעבד הכי, כיון דהאב יודע למול:
100
ק״אשאלה ל"ו, סוחר שיש לו חצר שבו חדרים ואכסדרה תחתינה ועליונה ומניח שם סחורותיו אם חייב במזוזה ובמעקה:
101
ק״בשאלה ל"ז, מים חמין בבית שלישי אם צריך לשפוך:
102
ק״גשאלה ל"ח, אם יש תקנה לבע"ב לשמור מים קרים שיש לו בביתו, מן השפוכה של מת כשיש גוסס בבית השכן שלו:
103
ק״דשאלה ט"ל, מבוי גדול מאד אם חייבים לשפוך גם הבתים הרחוקים מבית המת חמש ושש בתים וגם הם בשביל אחר שיש בתוך אותו המבוי:
104
ק״השאלה מ', בא ממקום רחוק יותר מעשרים פרסאות ברכיבה של בהמות, אבל בקרון שקורין בא"י סכ"ל יוכל לבא ביום אחד אם משערין בזה על כך ונחשב מקום קרוב אע"פ שלא בא בקרון זה:
105
ק״ושאלה מ"א, בענין פסקא שיש בפסוק ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא, וכן בואו דשלום, ועוד שאלות באותיות גדולות:
106
ק״זאבן העזר
שאלה א', בדין עגונה:
שאלה א', בדין עגונה:
107
ק״חשאלה ב', באשה שטבע בעלה במים:
108
ק״טשאלה ג', קדש אשה בפומבי ואחר קדושין מאס בה בלי טענה וסיבה ורוצה לגרשה אם חייב בבושת שלה:
109
ק״ישאלה ד', בענין קדושין:
110
קי״אשאלה ה', עוד בענין קדושין:
111
קי״בשאלה וא"ו, רוצה לעשות תיקון שלא תהיה אשתו זקוקה ליבום או חליצה:
112
קי״גשאלה ז', בענין כתובה שטוענת האשה שגנב הבעל אותה ממנה ורוצה לכתוב לה אחרת:
113
קי״דשאלה ח', א' הלך מן בג'דאד לעיר סנגפור למצוא פרנסה לעצמו במו"מ ומצא לו ורוצה שתבא אשתו לדור עמו שם והיא מסרבת:
114
קי״השאלה ט', עוד בענין הנז':
115
קי״ושאלה יו"ד, בדו"ד שבין איש לאשתו בעבור מזונות:
116
קי״זשאלה י"א, בענין מזונות האשה:
117
קי״חשאלה י"ב, א' עשה תנאי עם אחיה של הכלה שיקח דמי הנדונייה ויפדה בהם המשכנתא שיש על חצרו והוא יכתוב לה שטר משכנתא על חצרו כנגד מעות אלו:
118
קי״טשאלה י"ג, א' נשא אשה ואח"כ נסמית ורוצה לישא אשה אחרת כדי שתשמשנו:
119
ק״כשאלה י"ד, קנה ב' חצירות ואח"כ הודה שחצרות אלו הם של אשתו:
120
קכ״אשאלה ט"ו, אשה קנתה חצר בחיי בעלה ונכתב בשמה ומפורש בשטר שקנתה אותו משלה שהיתה מרווחת בסרסרות וכו':
121
קכ״בשאלה ט"ז, אשה קנתה חצר מנכסי מלוג שלה ורוצה למכרו או ליתנו במתנה ובעלה מעכב:
122
קכ״גשאלה י"ז, בענין הגט:
123
קכ״דשאלה י"ח, עוד בענין גט:
124
קכ״השאלה י"ט, עוד בענין גט:
125
קכ״ושאלה כ', עוד בענין גט:
126
קכ״זשאלה כ"א, עוד בענין גט:
127
קכ״חשאלה כ"ב, אשה היתה בבג'דאד בחזקת נשואה והלכה לעיר אחרת ונתגרשה שם כי היה בעלה שם וחזרה ובאה לבג'דאד ואין לה ראיה בידה ויש עדיות שנראה מהם שנתגרשה:
128
קכ״טשאלה כ"ג, בענין רעותות שיש בהרשאות של גיטין:
129
ק״לשאלה כ"ד, בענין הגט:
130
קל״אשאלה כ"ה, בדו"ד שיש בין אשה ובעלה בענין החפצים של נדונייה שלה ובענין המזונות ורוצה הבעל לתלות תביעה זו בתביעה זו:
131
קל״בשאלה כ"ו, אחד יש לו אשה ורוצה לישא בחייה את אחות אביה:
132
קל״גשאלה כ"ז, בענין מיאון:
133
קל״דשאלה כ"ח, בענין יבום וחליצה:
134
קל״השאלה כ"ט, יתומה שקדשתה אמה ובעודה קטנה רוצה למאן על ידי אונס שהיה לה מן הקונס'ל ורוצה לעשות מודעה בפני עדים קודם המיאון:
135
קל״ושאלה למ"ד, בדו"ד שנפל בין היבמה ליבום שהוא רוצה ביבום והיא רוצה בחליצה והיא יש לה טענה בדבר זה:
136
קל״זשאלה ל"א, יתומה ממאנת ואין עדים בשנים שלה ורק מתברר שהיא קטנה מכח זמן של כתובת אמה:
137
קל״חשאלה ל"ב, אשה שבעלה עשיר ודר בעיר אחרת והיא דרה בבית אביה והיה שולח לה פרס בריוח והיא לא היתה מוציאה ממנו כלום אלא היתה מתפרנסת מבית אביה ורוצה לעשות באלו המעות שבידה מן הפרס שלה מצוה יען כי שלה הם שוויתרה אותם מחמת שנתפרנסה מבית אביה שהם לא כוונו לפרנסה להרווחת בעלה אלא כדי שתרויח הפרס לעצמה:
138
קל״טשאלה ל"ג, בענין מנה ומאתים פה עירינו בג'דאד:
139
ק״משאלה ל"ד, אשה שיש לה תכשיטין שהם נצ"ב והם בידה ורוצה בעלה שתמכרם ותיקח בהם משכנתא לריוח:
140
קמ״אחושן משפט
שאלה א', מורשה ביזה הדין וסטרו הדיין ועתה טוען המורשה שלא יוכל הדיין לדון זה שנעשה שונא:
שאלה א', מורשה ביזה הדין וסטרו הדיין ועתה טוען המורשה שלא יוכל הדיין לדון זה שנעשה שונא:
141
קמ״בשאלה ב', בענין קבלת הוראת מרן ז"ל פה עיר בג'דאד בד"מ:
142
קמ״גשאלה ג', בענין הנז' בדין שהביאו מרן בשם י"א:
143
קמ״דשאלה ד', בדין שהביא. שער אפרים סי' ס"ז:
144
קמ״השאלה ה', בדו"ד שנפל בין ראובן וחנוך:
145
קמ״ושאלה וא"ו, בשותף שנתחייב שבועה ולא רצה להשבע אע"פ שהיא שבועת אמת ולכן הוכרח להתפטר ושותפו אומר למה לא נשבעת אין אני משלם חלק בפשרה:
146
קמ״זשאלה ז', בדו"ד שנפל בין היורשים בחצר של שלמה סופר:
147
קמ״חשאלה ח', בדין משכנתא שרוצה בעל המשכנתה מן הב"ד לכתוב לו תצדי'ק כדי שיקבול בערכאות:
148
קמ״טשאלה ט', שטר מכירה של הכשר על חצר אי חשיב כשטר מלוה:
149
ק״נשאלה יו"ד, ראובן חכר מן הנכרים גאבילה של ביצים וכליות לשנה בסתם ונודע אח"כ שהשנה מעוברת:
150
קנ״אשאלה י"א, דו"ד שנפל בין ראובן ובין לוי:
151
קנ״בשאלה י"ב, ראובן קנה מהסוחר כלים של פ'רפ'ורי למכור בחנות ונודע לראובן אח"כ דכלים אלו השאילם המוכר לגוי אחר שעשה משתה ונשתמש בהם באיסור דעתה אינו יכול למכרם לישראל:
152
קנ״גשאלה י"ג, בדו"ד שנפל על חצר א':
153
קנ״דשאלה י"ד, א' כתב כל נכסיו לאחיו הקטן ובכלל הנכסים שט"ח וכו':
154
קנ״השאלה ט"ו, אם יש בזה"ז ירושה לבנות מכח דד"ד ואם מחוייבים הבנות לעשות פ'ראג' לבנים בערכאות בחנם:
155
קנ״ומפתחות קונטרס סוד ישרים
סי' א', בענין אסרו חג ועוד ב' בענין קדושין בטבעת ועוד ג' בענין נשואי אלמנה ועוד ד' בענין נשואי הבנות ועוד ה' בענין שחוק בקוביא:
סי' א', בענין אסרו חג ועוד ב' בענין קדושין בטבעת ועוד ג' בענין נשואי אלמנה ועוד ד' בענין נשואי הבנות ועוד ה' בענין שחוק בקוביא:
156
קנ״זסי' ב', להרב המחבר ס' מצב הישר:
157
קנ״חסי' ג', בענין נוסח יוצר שבת פותח בכל יום דלתות שערי מזרח:
158
קנ״טסי' ד', חקירה בענין זמן שבת המשתנה בכמה מקומות:
159
ק״ססי' ה', במ"ש בשער הכונות בסוד העיבור בגלות מצרים:
160
קס״אסי' וא"ו, בענין עולמות קו היושר:
161
קס״בסי' ז', בענין הקפות השלחן בסעודה שלישית ולמה אין אומרים ישמחו במלכותך במנחת שבת ואין אומרים זכר למעשה בראשית בשחרית:
162
קס״גסי' ח', בענין לבישת השק:
163
קס״דסי' ט', בענין השינה ביום:
164
קס״הסי' יו"ד, בי"ג שבחים של ישתבח:
165
קס״וסי' י"א, בדברי העץ חיים שכתב כי כל עבודתינו ומצותינו הם בזו"ן, ובס' עולת תמיד כתב כי כל עבודתינו היא לא"ס ב"ה:
166
קס״זסי' י"ב, במה שכתב בעץ חיים שער ל"ח בפסוק ועתה הניחה לי ואמחה את שמם:
167
קס״חסי' י"ג, בענין קו היושר היכן הוא מועד בעוה"ז התחתון והיכן מגיע, ובענין איך עומדים העולמות המופלגים והיושר מתחלה ועד סוף בכל העולמות אבי"ע, עוד על שני קושיות שכתב רבינו הרש"ש בריש ספרו אמת ושלום, עוד בענין אם יש בירורים למחצב הספירות, או רק למחצב הנשמות בלבד:
168
קס״טסי' י"ד, במה דאיתא באידרא רבא דאמר רשב"י ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע, דא"כ היה רשב"י גדול ממרע"ה. עוד בלשון סוף האידרא רבא דאיתא שם בעא עתיקא קדישא למיחזי וכו', עוד בלשון האידרא זוטא ואי תימא מאן עתיקא קדישא תא חזי לעילא לעילא וכו':
169
