שו"ת רב פעלים, חלק א, מפתחותResponsa Rav Pealim, Volume I, Index

א׳אורח חיים
שאלה א', על משמעות שכינה, וכונת קבה"ו, וביאור ענין הזווג, וענין קריאת תיקון חצות, וביאור ענין רחל ולאה:

ב׳שאלה ב', בענין שינוי התפלות והמעלות, שיש למעלה בשבת ויו"ט ור"ח וכו':

ג׳שאלה ג', ראובן כתב בשמאלו אות ראשונה ואחרונה בתפילין, אך הוא אינו יודע לכתוב אשורית, והסופר אחז ביד ימינו את יד השמאל של ראובן, וכתב שתי אותיות הנז':

ד׳שאלה ד', ראובן לא היה לו תש"י אלא תש"ר, ולבשו ובירך עליו, ואח"כ הביאו לו תש"י אם מותר ללבוש התש"י בעוד התש"ר עליו, או"ד יחלוץ התש"ר עד שילבש התש"י ואח"כ יניח התש"ר:

ה׳שאלה ה', ראובן נתעכב ולא התפלל מנחה עד שהגיע עת קרוב לסוף זמנה, ומשער בדעתו אם יתפלל מנחה יושלם זמנה באמצע העמידה, דמוכרח לגומרה אחר זמנה, אי שרי למעבד בכהאי גוונא:

ו׳שאלה וא"ו, בענין מ"ש מרן ז"ל בשה"ט או"ח סי' קס"ח סעיף ה', פת גוים נקיה ופת קיבר של ישראל על השלחן וכו':

ז׳שאלה ז', עוד בענין הנז':

ח׳שאלה ח', מי שיש לו מכה בידו אחת ואינו נוטל אלא יד אחת, איך יברך על נטילת ידים או נטילת יד:

ט׳שאלה ט', חדר שיש בו ספרים, ויש מחיצה ביניהם לבין מטתו, וקם לשמש, ואחר שהתחיל קודם שהזריע, נפלה המחיצה, אם חייב לפרוש באבר חי כדי לעשות המחיצה, ואח"כ ישמש, או"ד כיון דהתחיל בהיתר יגמור:

י׳שאלה יו"ד, קטן בן י"ג שנים ויום אחד, דלא ידעינן אם הביא שתי שערות או לאו, אם יוציא את האיש או את האשה י"ח או לאו:

י״אשאלה י"א, על מה שאומרים בקדוש שחרית על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו, שהוא חצי פסוק, וקי"ל כל פסוקא דלא פסקיה מרע"ה לא פסקינן:

י״בשאלה י"ב, אם בירר בשבת אוכל מתוך פסולת כדי לאכלו בסעודת בין הערבים, דחייב חטאת, ואח"כ נמלך ואכלו לאלתר, אי חייב או נפטר בהכי, ונ"מ דבכה"ג נורה לו לאכול לאלתר כדי להצילו מאיסור תורה:

י״גשאלה י"ג, אם בירר פסולת מתוך אוכל, דעבד איסור תורה ונאסר עליו לאכלו, הנה אם חזר ועירבו, דבטלו מעשיו שעשה באיסור, אם מותר לו עתה לברור אוכל מתוך פסולת, כדי לאכלו לאלתר:

י״דשאלה י"ד, אמר לשלוחו לברור לו אוכל מתוך פסולת, והיה השליח בורר לפני בעה"ב, דחשב שרוצה לאכלו לאלתר, אך בעה"ב כונתו לאכלו לסעודת בין הערבים, אם יתחייב בעה"ב ע"י מחשבתו, אע"פ שאינו עושה בידו מעשה, ועוד יש מיני ספיקות בענין זה:

ט״ושאלה ט"ו, על מה שכתבתי בסה"ק רב ברכות, בענין הצמוקים שדרכם לתתם במים בתוך החבית, כדי לעשות מהם יין שצריך לטרפם בידו בכל יום, ונזדמן זה בשבת ויו"ט וכו':

ט״זשאלה ט"ז, פירות המלוכלכים שא"א לאכלם בלא הדחה ושפשוף, אם מותר להדיחם ולשפשפם בשבת:

י״זשאלה י"ז, בענין המבשל בשבת במזיד, או שעשה שאר מלאכות, דקי"ל דאסור לעושה המלאכה לעולם ומותר לאחרים אחר שבת וכו':

י״חשאלה י"ח, בשחיית סמתאוות"ר שהוא תערובת מלח חמוץ עם סם הנקרא סוד"א, שעושה בתערובת שלו פעפוע, אם מותר לעשותו בשבת:

י״טשאלה י"ט, אם מותר לדוך בשבת תמרים ואגוזים, לעשותם עיסה שקורין בערבי מרגרנ"א:

כ׳שאלה ך', בענין תולש בפיו מן המחובר בשבת:

כ״אשאלה כ"א, הוצרך לשחוט לחולה שב"ס בשבת, ויש לפניו תרנגול גדול, ותרנגול קטן שיספיק לחולה והותר, אם מותר לשחוט את הגדול:

כ״בשאלה כ"ב, עיר שיש בה רה"ר, ואשה אחת יש לה קרון עם בהמות שלה, אם מותר לה לשלוח משרת שלה בקרון זה למקום אחר שיביא לה חפץ ויחזור מבע"י, אחר שהיא הדליקה וקבלה שבת:

כ״גשאלה כ"ג, שני ספיקות בענין הצידה בשבת:

כ״דשאלה כ"ד, בענין כלי שמלאכתו לאיסור, דמותר לטלטלו לצורך מקומו, מה שיש להסתפק בזה:

כ״השאלה כ"ה, בענין הקרון שקורין באי"י סכ"ל, דרוכבים בו בשבת:

כ״ושאלה כ"ו, בענין כריכת המצנפת בשבת:

כ״זשאלה כ"ז, בחולה שאין ב"ס, שרוצה ליקח סם מן הרופא בשבת לצורך ימי החול, משום דא"א ליקח בחול, כי הרופא יוצא מן העיר:

כ״חשאלה כ"ח, בענין אהל בשבת:

כ״טשאלה כ"ט, מי שהתענה ת"ח בשבת שחל בו ר"ח, אם צריך להתענות אח"כ שני ימים בעבור שתי קדושות:

ל׳שאלה למ"ד בדין המוקצה בדברים הראויים למאכל בהמה, דמותר בשבת ואסור ביו"ט, איך הדין אם חל יו"ט בשבת:

ל״אשאלה ל"א, גוי בא לבית ישראל ביו"ט, ורוצים לבשל בשבילו משקה קהוו"ה מפני הכבוד, אך גם בעה"ב ובני ביתו שותים מזה, אי שרי אע"ג דכונתם בשביל הגוי, דאם לאו לא היו מבשלין לעצמן:

ל״בשאלה ל"ב, אם מותר למסור מעות לבאנק בחוה"מ, כדי שיתן לו פוליס"ה על לנדן, וישלחנה בחוה"מ עם הפוצט"ה:

ל״גשאלה ל"ג, נפלס"ת מיד השמש בערב כפור אחר סעודה המפסקת אי סגי ליה בתענית יום כיפור, או"ד בעי תענית יום אחד בפרטות בעבור זה:

ל״דשאלה ל"ד, ראובן עשה סוכה כהלכתה, ובערב סוכות נפלו כל הדפנות לגמרי, ולא נשאר אפילו טפח סמוך לסכך, ורק הסכך נשאר עומד על עמודים, ובאותו יום החזיר ראובן הדפנות, ולא הסיר הסכך קודם, ואחר שנכנס במועד ידע הדין, אם צריך להסיר הסכך ולהחזירו, או"ד שרי בדיעבד:

ל״השאלה ל"ה, אם נתערב אתרוג של ערלה, או של תרומה טמאה, שאינו ראוי לאכילה באתרוג כשר, אם יוצא י"ח כשיטול שניהם בזא"ז:

ל״ויורה דעה
שאלה א', עז שקרניו עקומים הרבה, ושוכבים על הצואר, וא"א לשחטו אא"כ יניח הסכין בין הקרניים ובין הצואר, אי חשיב זה בדיעבד ושרי, או"ד יחתוך הקרן וישחוט היטב:

ל״זשאלה ב', ראובן יש לו כשבה ובתה, ובא שמעון ושחט הבת בבוקר, ואחר שעה שחט את האם, אך להיות הכשבה גדולה ותקיפה, לא היה יכול שמעון לכפתה בידו ולשחטה, עד שבא לוי וכפת אותה ואחזה בכל כוחו לפני השוחט, ופשט ידו השוחט ושחטה, אם לוי הכופת יתחייב באיסור לאו, כיון דהשוחט לא היה יכול לשחטה בלי כפיתה דידיה:

ל״חשאלה ג', בעוף דמסמס קועיה, אי שרי לשלחו חי על פני השדה:

ל״טשאלה ד', באחת מהאונות שהיא פחותה מעלה הדס:

מ׳שאלה ה', ראובן שיש לו ב' בהמות בשותפות עם הגוי, והם שוים דאפשר לחלקם בחיים, אם חייב ראובן לחלוק בחיים כדי שיקיים מצות מתנות, או"ד מצי לומר אני לא אחלוק ואשאר בשותפות הגוי, אע"ג דבזה תתבטל מצות מתנות:

מ״אשאלה וא"ו, בשר שלא ניקר מחלבו ולא נמלח, שנתערב עם בשר מנוקר ונמלח ונתבשל כל הבשר:

מ״בשאלה ז', כבד שנתבשל עם הבשר ואיכא ששים כנגד הכבד, ואח"כ בשלו הכבד הזה עם בשר אחר. מה דינו:

מ״גשאלה ח', בדין הפסד מרובה בדבר שהוא של ב' וג' שותפים, שאין שם שיעור הפ"מ לכל אחד ואחד:

מ״דשאלה ט', בדין אומדנא, בענין אסור והיתר:

מ״השאלה יו"ד, תתיכת בשר שנפלה לתוך חמאה, ובשלו באותה חמאה תבשיל של אורז, וגם טיגנו בה עצים, ועוד עשו מג'י"ס:

מ״ושאלה י"א, סל מלא ככרות שנשפך עליהם חלב וכו':

מ״זשאלה י"ב, בשר שנמצא בתוך החמאה, וחוששין קרוב לודאי שנפלה בה בהיותה רותחת:

מ״חשאלה י"ג, כפות חלב שנתערבו בכפות של בשר:

מ״טשאלה י"ד, שני כפות דומין זה לזה, א' של חלב וא' של בשר, ולקחו אחת מהן והגיסו בה הקדרה של בשר, ואין יודעים איזה מהן לקחו:

נ׳שאלה ט"ו, קדרה של חמאה שהשליך בה ילד א' חתיכת בשר וכו' וכו':

נ״אשאלה ט"ז, בשר שמצאו בו ביצי זביבים לבנים קטנים:

נ״בשאלה י"ז, כבד שבשלו אותו עם תרנגולת וכו', ולא היה ששים כנגדו וכו',:

נ״גשאלה י"ח, תרנגולים בבית שהטילו מ' ביצים ונמצא אחת מהם טריפה:

נ״דשאלה י"ט, תבשיל אורז ועדשים שקורין כג'ר'י שנתנו בתוכו חמאה, ואח"כ הגיסו אותו בכף של בשר:

נ״השאלה ך', תבשיל אורז רך שתחבו בו כף בשר אחד, שהניחו בו חמאה, והרגישו תכף והסירוהו וכו' וכו':

נ״ושאלה כ"א, במ"ש הגאון חיד"א ז"ל בשם מהר"ש עמאר ז"ל בענין השערת האיסורין:

נ״זשאלה כ"ב, כיתות כיתות ששחטו עופות שלהם אצל שוחט אחד, ואח"כ נמצאת הסנין פגומה, שהבאתי ענין זה בסה"ק רב ברכות, ושאל השואל על דברי שכתבתי שם:

נ״חשאלה כ"ג, שחטו כמה בהמות ואח"כ נמצא כבד שיש בה מחט דקה, וענין מרובא פריש וענין ביטול ברוב:

נ״טשאלה כ"ד, בענין מניח תרנגולת תוך השכר בלי מליחה:

ס׳שאלה כ"ה, עוד ענין קרוב לענין הנז':

ס״אשאלה כ"ו, שני קדרות של שני בני אדם, ונפל איסור לתוך אחת מהן, וכו':

ס״בשאלה כ"ז, כוס יין ששתה ממנו גוי, והיין הנשאר בכוס שפכו אותו לכד אחר של יין, והיה עמו כד ואין יודעים לאיזה מהם שפכו היין ההוא:

ס״גשאלה כ"ח, ארבעים דרה"ם יין שלקחו מן הכד ועשו בו מעג'ין לרפואה, והיה שם שני כדין אחד כשר ואחד אסור בשתיה, ואין יודעים מאיזה כד לקחו אותי:

ס״דשאלה כ"ט, אם הגעיל רובו של כלי, ונשאר מקצתו בלי הגעלה, כי שכח לגלגל הכלי אם בטל זה המקצת ברוב ההיתר:

ס״השאלה למ"ד, כלה וחמותה טבלו בלילה אחת, ופשטו המכנסיים שלהם קודם טבילה, והיו שוים שאין בהם שום סימן והיכר בין זל"ז, ואח"כ מצאו דם על מכנסיים אחת ולא נודע של מי היא:

ס״ושאלה ל"א, ראובן נשא אשה על אשתו, ונשבע לראשנה שלא יעשה חופה לשניה, אלא עד גמר שלושים יום, אם יכולה השניה לטבול ביום השלושים, כיון דאותו היום אינו יכול לעשות חופה מפני השבועה:

ס״זשאלה ל"ב, ראובן נתעברה אשתו, ורצה להסתיר הריון שלה מן בני ביתו ושאר נשים, עד שיעבור לה ג' חדשים, ולכן צוה לה שתלבש בגדי נדה לעיני הרואין, אם מותר לו לבא עליה בסתר בחדר סגור, כיון דיודע שהיא אינה נדה, והוא צוה בכך, או"ד אפילו בסתר צריך לנהוג עמה כנדה גמורה עד שתטבול:

ס״חשאלה ל"ג, אשה זקנה שפסקה מלראות קרוב לעשרים שנה, ומצאה כתם, אם נאסרת להצריכה טבילה:

ס״טשאלה ל"ד, בענין אמתלא באשה נדה:

ע׳שאלה ל"ה, עוד בענין אמתלא דנדה:

ע״אשאלה ל"ו, בענין כתם:

ע״בשאלה ל"ז, בלבשה בגדי נדה, דאינה נאמנת באמתלא וצריכה טבילה, אם מברכת על הטבילה, מאחר דיודעת עצמה שאינה נדה:

ע״גשאלה ל"ח, מופלא הסמוך לאיש, שנדרו נדר ושבועתו שבועה, אם יכולים לעשות לו התרה:

ע״דשאלה ט"ל, ראובן קבל עליו קנס לשם רמב"ה, אם ישתה יין, ועתה מוכרח לשתות ואינו יכול לשלם הקנס, אם יכולים לעשות לו התרה קודם שישתה, כדי לבטל הקנס:

ע״השאלה מ', אשה נשבעה בחרם בעוה"ז ובעוה"ב, אם תעשה דבר פ', אם יש לה התרה:

ע״ושאלה מ"א, ראובן נתחייב אם יכנס בבית חמותו יתן זהב א' לצדקה. ואם ישתה בסעודת מריעים יתן זהב א' לצדקה, והוא רוצה לפטור עצמו בזהב אחד לכמה פעמים:

ע״זשאלה מ"ב, אשה נדרה כשישלים בנה שבע שנים תלך עמו למצבת אדונינו עזרא הסופר זיע"א, ושם תעשה נדבות ונדרים הנהוגים, ועתה רוצה להקדים להוליכו בהיותו בן שש שנים, אם יוצאה י"ח בזה:

ע״חשאלה מ"ג, אשה נדרה בעת צרה סך מה לצדקה, ואינה זוכרת אם אמרה לשם אבות העולם זיע"א, או לשם יחזקאל הע"ה, או לשם רמב"ה זיע"א, מה לעשות לצאת י"ח:

ע״טשאלה מ"ד, א' נהג לתת בכל שבוע סך ידוע לצדקה, ורוצה לעשות התרה כדי שלא יהיה עליו חיוב נדר, ועוד שאלות אחרות בענין נדר תענית, ובענין תיקון עונות:

פ׳שאלה מ"ה, ראובן נדר בעת צרה שיפריש מעשר לצדקה מן הריוח, ועכשיו אין לו יכולת, דמה שמרויח אינו מספיק לעצמו, אם יכול לעשות התרה:

פ״אשאלה מ"ו, בכור שהיה ביד כהן ונצרמה אזנו ולא התירו לשוחטו מפני שהכהנים חשודים להתיר מום בבכור, ואחר ימים צחקו הנערים והוסיפו על צרימה הראשונה שיעור הרבה אם חשבינן לצרימה האחרונה מום בפ"ע וישחט עי"ד צרימה זו האחרונה, או"ד בעינן מום אחר ממש:

פ״בשאלה מ"ז, על שנים שותפים בחנות והם דחוקים ונצרכים הרבה שאם לא יפתחו חנותם אין להם במה להתפרנס ואירע לאחד מהם שהיתה בתו מסוכנת וירא שותפו שמא תמות ויהיה אסור לו לפתוח חנותו, וקשה עליו דבר זה ביותר מפני כי הוא סמוך לחג הגוים ועיניהם צופיות לימים אלו ואיך בימים אלה יסגור חנותו, אם יש להתיר לו לקנות משותפו כל אשר בחנות ולא ישאר לשותפו חלק בהם ויפתח הוא החנות וימכור, או"ד אסור מפני מראית העין:

פ״גשאלה מ"ח, אשה אחת שהיתה בבית בעלה, ומת אביה ולא הגידו לה אם אפשר שיגידו לה ביום השביעי (לאבילות) בבוקר שתלך בבית אביה ותשב עם אמה ואחיה בעודם נוהגים אבילות ועולה לה מעתה כמקצת היום ההוא אך לא, או שיגידו ביום הקודם שהוא יום שישי לאבילות אשר הוא ביום שבת קודש ותהיה באבילות יום שבת קודש ומקצת יום ראשון דהוא יום שביעי לאבילות:

פ״דשאלה מ"ט, בתינוק בן כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים אם חשיב בן חודש גמור ומתאבלין עליו או לא:

פ״השאלה נו"ן, קטן שמת ביום ל"א ללידתו כי נולד ביום ה' בשבת אחר הצהרים ומת בליל שבת באמצע הלילה קודם יום ל"א ללידתו ואמנם אין כאן שלשים יום שלמים, אם מתאבלין עליו, או"ד שלשים יום שלמים מעל"ע בעינן:

פ״ושאלה נ"א, מי שנפטר ביום ד' ונקבר ביום ה' דלענין שלשים יום לתספורת נחשב מיום הקבורה, לענין לימוד וכיוצא אם נכון לעשותם ביום השלשים מהפטירה, או גם זה יעשו מיום השלשים מהקבורה. גם מה טעם למנהג שעושים ביום השלשים תוספת לימוד וחילוק צדקה וכיוצא, דמאי רבותיה דהאי יומא משאר יומי:

פ״זשאלה נ"ב, אבל ביום שבת קודש תוך ז' אם יקרא בפרשה שנים מקרא ואחד תרגום או לא:

פ״חשאלה נ"ג, מי שהיה בכפר והגידו לו שמתה בתו פלונית וקרע ועשה אבילות ז' ימים, ואח"כ נודע לו שבטעות היתה ההגדה ולא מתה אותה הבת אלא אחותה הקטנה ממנה, אם מהני לו הקריעה והאבילות שעשה או לא:

פ״טשאלה נ"ד, מי שהיה אונן מתחלת הלילה והקבורה היתה ביום דהדין הוא דיכול להתפלל עד חצות, מה דינו לענין ברכת השחר אם יברך או לא:

צ׳שאלה נ"ה, על מה שאמר רשב"י כל ימי לא בטילנא תלת סעודתי בשבתא, דהלא היה במערה י"ג שנים ומאכלו חרובין בלבד, והלא סעודת שבת צריכה פת:

צ״אעוד שאלה, על מ"ש רבינו המהר"ם אלשיך ז"ל במגילת אסתר משם רז"ל שאחר מיתת אהרן נתנו ראש לחזור למצרים והקימו את דתן במקום משה ואבירם במקום אהרן כדי לחזור וכו' וקשה והלא דתן ואבירם בלעם הארץ עם קורח:

צ״בשאלה נ"ו, אם מותר לתרגם האדרא בלשון ערבי או בלשון אחר ולקובעה בדפוס לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל:

צ״גשאלה נ"ז, ביאור תרגום משלי בפסוק מחרף עצל לא יחריש וכו'

צ״דאבן העזר
שאלה א', אחד בא לפני חכם, והגיד לפניו עבירות שעשה, כדי להורות לו תיקון, ובכלל סיפר לו מה שזנה עם אשת פ', אם זה החכם חייב להגיד לבעלה, אולי יאמין לזה, ויפרוש ממנה:

צ״השאלה ב', אחד קידש בת בחזקת בתולה, אך היא היתה בעולה, ובליל חופתה עשו ערמה שהביאו עדים מלוכלכים בדם עוף, ולא הרגיש בעלה, כי חשב אלו דמי בתולים שלה, אם חשוב זה קדושי טעות דנחשבת זו לפנויה, וצריך לה קדושין מחדש, ואם אדם אחד יש לו ידיעה מדבר זה, אם חייב להגיד לבעלה הענין, וכו':

צ״ושאלה ג', מעט"ר הרה"ג מו"ז זלה"ה, באחד שהודה שזינה עם אשת איש, אם נאסרת על בעלה בהודאתו, או"ד אין דבריו כלום, דאין אדם עושה עצמו רשע:

צ״זשאלה ד', א"א שזינתה, אם מותר לה לשתות סם המפיל את העובר:

צ״חשאלה ה', על ספק שנסתפק הרב מהר"א ישראל ז"ל, בא"א ששכב איש עמה, ולא נודע מי זה הבא עליה, ואח"כ נתגרשה או נתאלמנה, אם אסורה להנשא משום שמא זה היה הבועל שכבר נאסרה עליו:

צ״טשאלה וא"ו, בענין קדושין דמקדשין בלילה:

ק׳שאלה ז', מום בעינים שקורין חוול"ה, אם חשיב מקח טעות:

100

ק״אשאלה ח',אמרו לו הסרסורים שהיא בת כ"ד שנים, ונשאה, ואחר נשואין נודע לו שהיתה בת ל"ב שנים, ואי הוה ידע הכי לא היה מקדשה, אי חשיב זה קדושי טעות:

101

ק״בשאלה ט', אחד הודה שזנה עם אשת איש, ואח"כ נתגרשה, אם אסור לישאנה מאחר שהודה שזנה עמה, ואם נותן אמתלא לדבריו, מה דינו אם נאמן:

102

ק״גשאלה יו"ד, אחד קדש אשה לבנו קטן, והיה לו שני בנים, ולא פירש בדברי הקדושין שמו של הבן אלא אמר לבני:

103

ק״דשאלה י"א, אחד נתן מעות לבת בשביל חוב שבאה אצלו לתבעו, ובעת שנתן לה המעות א"ל הרי את מקודשת לי בזה, והיא אומרת בשביל פרעון חוב קבלתם, והעדים לא ראו הנתינה לידה, ורק שמעו שאמר הרי את וכו' כי היו עוסקים במלאכת האריגה ועיניהם במלאכתם:

104

ק״השאלה י"ב, יתומה נתקדשה, ונעלם הבחור, והביאה עדים שמיאנה אחר קדושין תכף שזרקה הקדושין ואמרה אין לי רצון בזה להתקדש לו, וגם הביאה עדים שהיתה קטנה בזמן הקדושין והמיאון:

105

ק״ושאלה י"ג, ראובן היה מסב על שלחן שמעון, ולקח כוס יין מעל השלחן, ונתן לשמעון וא"ל קח כוס זה על מנת שתהיה בתך מקודשת לי, ולקח שמעון כוס היין ושתה, והוא היה בעה"ב שהיה היין שלו, והבת היתה קטנה, אם נתקדשה בכך:

106

ק״זמפתחות קונטרס סוד ישרים
סי' א', בביאור הפסוק נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, וכו', ופסוק ויברא אלקים את האדם בצלמו:

107

ק״חסי' ב' בביאור הפסוק וינחם ה' כי עשה ה' את האדם בארץ:

108

ק״טסי' ג' בביאור הדבר למה קטן פחות מבן י"ג פטור מן המצות, ביאור מאמר לצאת ידי שמים מה עניינו ומה כונתו, מה ענין הבכיה והדמעה המסוגלת מאוד בכל תחנה ותפלה, מה עניינה ומה כוחה, ומה סוד יש בה, ומה צריך האדם לכוין בה:

109

ק״יסי' ד' שלשה חקירות בענין הבירורים ביום שבת קודש:

110

קי״אסי' ה' בענין היחודים הנעשים למעלה בשבתות וביו"ט, איך הדבר הזה בענין חלקי התבל אשר יש הבדל רב ביניהם בין היום והלילה ובעת שבאיזה מקומות אצלם הוא חול עדיין, במקומות אחרים כבר נעשה שבת אצלם מקודם איזה שעות:

111

קי״בסימן וא"ו, בענין יו"ט ב' של גליות מה בחינתו, ומה עניינו עפ"י הסיד:

112

קי״גסי' ז', למה ביו"ט יש אסרו חג ובשבת אין עושין יום כמו אסרו חג:

113

קי״דסי' ח' בענין נס הפורים שכתב רבינו האר"י זלה"ה שהשי"ת האיר הערת נוקבה העליונה, והיא גדולת מרדכי ואסתר, אימתי נעשית, אם היה זה בט"ז בניסן ביום צליבת המן ועליית מרדכי לגדולה, או לא נעשה גילוי ההארה עד אדר:

114

קי״הסי' ט' אם ראוי לומר לנשים תיקון רחל ותיקון לאה בכל לילה, או לפחות בחו' אלול, או אין לנשים שייכות בתיקון חצות כלל:

115

קי״וסי' יו"ד, בענין שנת השביעית דאין לכוין בתפלת העמידה דמנחה ודערבית כי אם דוקא בתפלת שחרית ובק"ש של ערבית, אם יש חילוק בזה בין א"י לחו"ל, כיון דהדרים בחו"ל אין להם אוסור עבודת הארץ כלל ואפילו מדרבנן:

116

קי״זסי' י"א, טעם לשמיטת כספים הנוהגת גם בחו"ל כיון דבחו"ל אינה נוהגת השמיטה בעבודת הארץ, ומה טעם כי אינה משמטת אלא בסופה:

117

קי״חסי' י"ב, למה הנשים פטורות ממצות סוכה, כי לכאורה להם שייכות ביותר:

118

קי״טסי' י"ג, ביו"ט שחל להיות בשבת איך לנהוג עפ"י הסוד בהקפות השולחן קודם קידוש, וגם בהריח של הדס ואמירת שלום עליכם ואשת חיל ואתקינו סעודתא, ופיוט אזמר בשבחין, וי"ב ככרות ופרקי שבת, אם יש לעשות כמו שאר שבתות השנה או לאו:

119

ק״כסי' י"ד טעם למ"ש רבינו הרש"ש דאין לומר ברכת המפיל מליל ב' דר"ה עד ש"ע, דלפ"ז גם ברכת המעביר אינו ראוי לומר:

120

קכ״אסי' ט"ו, ביו"ט ב' של פסח איך יהא תיקונו עם מנין העומר:

121

קכ״בסי' ט"ז, ביו"ט שחל להיות בשבת מדוע בענין סדר התפלות נגררים בתר סדר הזמנים, ובקריאת ס"ת שחרית עולין ז' כפי סדר הימים, וכן קורין בס"ת במנחה ואומרים ואני תפלתי וכונות שלה, ועושין סעודה ג' וכונת הסעודות הכל כפי סדר הימים:

122

קכ״גסי' טו"ב, אם האדם עושה תיקון עי"ד תורה ומצות ותפלה גם למה שהיה קודם חטא אדם הראשון, או לא:

123