שו"ת רב פעלים, חלק א, מפתחות ג׳Responsa Rav Pealim, Volume I, Index 3
א׳אבן העזר
שאלה א', אחד בא לפני חכם, והגיד לפניו עבירות שעשה, כדי להורות לו תיקון, ובכלל סיפר לו מה שזנה עם אשת פ', אם זה החכם חייב להגיד לבעלה, אולי יאמין לזה, ויפרוש ממנה:
שאלה א', אחד בא לפני חכם, והגיד לפניו עבירות שעשה, כדי להורות לו תיקון, ובכלל סיפר לו מה שזנה עם אשת פ', אם זה החכם חייב להגיד לבעלה, אולי יאמין לזה, ויפרוש ממנה:
1
ב׳שאלה ב', אחד קידש בת בחזקת בתולה, אך היא היתה בעולה, ובליל חופתה עשו ערמה שהביאו עדים מלוכלכים בדם עוף, ולא הרגיש בעלה, כי חשב אלו דמי בתולים שלה, אם חשוב זה קדושי טעות דנחשבת זו לפנויה, וצריך לה קדושין מחדש, ואם אדם אחד יש לו ידיעה מדבר זה, אם חייב להגיד לבעלה הענין, וכו':
2
ג׳שאלה ג', מעט"ר הרה"ג מו"ז זלה"ה, באחד שהודה שזינה עם אשת איש, אם נאסרת על בעלה בהודאתו, או"ד אין דבריו כלום, דאין אדם עושה עצמו רשע:
3
ד׳שאלה ד', א"א שזינתה, אם מותר לה לשתות סם המפיל את העובר:
4
ה׳שאלה ה', על ספק שנסתפק הרב מהר"א ישראל ז"ל, בא"א ששכב איש עמה, ולא נודע מי זה הבא עליה, ואח"כ נתגרשה או נתאלמנה, אם אסורה להנשא משום שמא זה היה הבועל שכבר נאסרה עליו:
5
ו׳שאלה וא"ו, בענין קדושין דמקדשין בלילה:
6
ז׳שאלה ז', מום בעינים שקורין חוול"ה, אם חשיב מקח טעות:
7
ח׳שאלה ח',אמרו לו הסרסורים שהיא בת כ"ד שנים, ונשאה, ואחר נשואין נודע לו שהיתה בת ל"ב שנים, ואי הוה ידע הכי לא היה מקדשה, אי חשיב זה קדושי טעות:
8
ט׳שאלה ט', אחד הודה שזנה עם אשת איש, ואח"כ נתגרשה, אם אסור לישאנה מאחר שהודה שזנה עמה, ואם נותן אמתלא לדבריו, מה דינו אם נאמן:
9
י׳שאלה יו"ד, אחד קדש אשה לבנו קטן, והיה לו שני בנים, ולא פירש בדברי הקדושין שמו של הבן אלא אמר לבני:
10
י״אשאלה י"א, אחד נתן מעות לבת בשביל חוב שבאה אצלו לתבעו, ובעת שנתן לה המעות א"ל הרי את מקודשת לי בזה, והיא אומרת בשביל פרעון חוב קבלתם, והעדים לא ראו הנתינה לידה, ורק שמעו שאמר הרי את וכו' כי היו עוסקים במלאכת האריגה ועיניהם במלאכתם:
11
י״בשאלה י"ב, יתומה נתקדשה, ונעלם הבחור, והביאה עדים שמיאנה אחר קדושין תכף שזרקה הקדושין ואמרה אין לי רצון בזה להתקדש לו, וגם הביאה עדים שהיתה קטנה בזמן הקדושין והמיאון:
12
י״גשאלה י"ג, ראובן היה מסב על שלחן שמעון, ולקח כוס יין מעל השלחן, ונתן לשמעון וא"ל קח כוס זה על מנת שתהיה בתך מקודשת לי, ולקח שמעון כוס היין ושתה, והוא היה בעה"ב שהיה היין שלו, והבת היתה קטנה, אם נתקדשה בכך:
13
