שו"ת רב פעלים, חלק א, יורה דעה נ״בResponsa Rav Pealim, Volume I, Yoreh Deah 52
א׳שאלה. אבל ביום שבת קודש תוך ז', אם יקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום:
1
ב׳תשובה. מה שראית בטור וש"ע יו"ד סי' ת' לחזור הפרשה מותר, לא איירי בשמו"ת אלא במי שלא הלך לבית הכנסת ולא שמע הפרשה מש"ץ, דחייב לקרות הפרשה בינו לבין עצמו בחומש, כדי שישלים פרשיותיו עם הציבור, ועיין בדרישה מ"ש על דברי הטור הנז', ועיין מור"ם בא"ת סי' תקנ"ד, ומ"ש המג"א שם סק"ז ע"ש. וראיתי להגאון חיד"א בברכ"י סי' ת' אות ד' שכתב, נראה פשוט דוקא שמו"ת ולא פרש"י, משמע שהבין דברי הטור ומרן דאיירי בשמו"ת, וזה אינו, אלא כמו שכתבתי, וכן הוא עצמו הבין כן בשיו"ב אות ב', דהא כתב וז"ל, ומהרש"ל כתב דה"ה שנים מקרא ואחד תרגום ע"ש, נמצא הוא הבין דברי הש"ע דלא איירי בשמו"ת, ומ"ש בברכ"י לא כתב בדיוק אלא אגב ריהטיה. על כן לענין הלכה, אע"פ דמהרש"ל כתב דה"ה שנים מקרא ואחד תרגום, אין קורין, וכמ"ש רבינו חיד"א ז"ל שם, וז"ל אבל ראיתי שיש נוהגים שלא לקרות הפרשה בשבת שמו"ת, וממתינים לקרותה תכף אחר שבעה, ומנהג יפה הוא כמ"ש במקום אחר עכ"ל ע"ש, וכן המנהג פשוט פה עירינו בג'דאד יע"א, שלא לקרות הפרשה שמו"ת בתוך שבעה. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
2