שו"ת רב פעלים, חלק ב, אורח חיים ט״וResponsa Rav Pealim, Volume II, Orach Chayim 15
א׳שאלה מעיר במביי. הציבור שאומרים אמת בסוף הק"ש אחר ה' אלקיכם, והם ממתינים עד שיכפול הש"ץ ה' אלקיכם אמת, אם צריכים לומר אמת ויציב או יאמרו ויציב ונכון וכו', ולא יאמרו אמת עוד הפעם:
1
ב׳גם עוד שאל השואל, כיון דהחזן כופל ה' אלקיכם אמת כדי להשלים רמ"ח תיבות, וגם הציבור. אומרים אמת אחר ה' אלקיכם, א"כ הו"ל רמ"ט תיבות, כיון דאמירת ה' אלקיכם אמת נחשב לציבור כאלו אמרום, דבזה מתכוונים שומע ומשמיע כנודע והו"ל רמ"ט, יורינו ושכמ"ה:
2
ג׳תשובה. מאחר שאמרו הציבור אמת אחר ה' אלקיכם, ורק הם ממתינים על הש"ץ לשמוע מפיו כפל ה' אלקיכם אמת, אז אסור לומר עוד הפעם אמת קודם ויציב, דהוי כאומר אמת אמת דמשתקין אותו, דאין לומר ב"פ אמת בלא הפסק מלה אחרת, ואע"פ ששוהה בנתים בשתיקה שיעור שיאמר הש"ץ ג' תיבות ה' אלקיכם אמת, אפ"ה כיון דליכא הפסק מלות אחרות בנתיים אסור, וכמפורש בבית יוסף סי' ס"א, וכ"כ מור"ם בד"מ, וז"ל וכתב בתא"ו נ"ג ח"ב דיחיד שאומר בלחש ה' אלקיכם אמת לא יחזור שנית לומר אמת עם החזן דהוי כאלו אמר ב"פ שמע דמשתקין אותו ע"כ, ואפשר דאם חוזר כל השלשה תיבות לית לן בה, וכן ראיתי רבים נוהגים עכ"ל מור"ם בד"מ, ועיין מחב"ר בשם הרמ"ע באלפסי זוטא כ"י ע"ש, אך הגאון אשל אברהם סי' ס"א סק"ג כתב אין משתקין אם יחיד חוזר ואומר אמת לחוד בלא ה' אלקיכם, הואיל והפסי' ושהה, דבשמע גופא אם שהה והפסיק אין משתקין אותו, ועיין ט"ז, סי' ס"ג אות ג' עכ"ל, ודין זה של א"א ז"ל צ"ע, גם צ"ע שיעור שתיקה אשר מועיל לזה כמה הוא, ואין כאן מקום לברר דין זה, ועכ"פ נראה דגם דהרב ז"ל כתב שאין משתקין אותו מודה דאין לעשות כן לכתחילה, וא"כ גם לדידיה אין ראוי שיאמרו הציבור אמת עוד הפעם קודם ויציב:
3
ד׳וכן מפורש יוצא בש"ע של הגאון ר"ז ז"ל סי' ס"א סעיף ג' וז"ל, וכל הציבור כשקורין לעצמן בלחש אומרים אני ה' אלקיכם אמת, וממתינים על הש"ץ ואח"כ מתחילין ויציב, ואינן חוזרין ואומרים אמת, שכל האומר אמת אמת בלי הפסק תיבה בנתים כאלו אמר שמע שמע שמשתקין אותו, אם לא שהה כלל בנתיים כמשי"ת, ואף אם שהה קצת אין לכפול לכתחילה בלי הפסק תיבה אחרת בנתים, אבל אם רוצה כל יחיד לחזור עם הש"ץ ה' אלקיכם אמת אין איסור בדבר, מאחר שמפסיקין בין אמת לאמת בתיבת ה' אלקיכם עכ"ל. וכן כתב הרב חסד לאלפים סעיף ג' וז"ל, ואם גמר קודם החזן יסמוך ה' אלקיכם לאמת שהרי אמרו בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ושם ימתין את החזן ואח"כ יתחיל ויציב, ולא כמנהג העולם שממתינים אל החזן לומר אמת כולם כאחד, ומפסיקים בין אלקיכם לאמת, והם טועים, שהרי לא התירו לפסוק שם אלא מפני היראה והכבוד ולענות איש"ר, עכ"ל:
4
ה׳ואין לדקדק ולומר מאחר דאיכא וא"ו בתיבת ויציב אם לא יאמר סמוך לה תיבת אמת איך תתיישב משמעות הוא"ו, אין זו קושיא, דתיבת אמת שאומרים הציבור בסיום ה' אלקיכם היא התחלה של ברכת ויציב, דרק שתקו מעט בנתים ומה בכך, והווי"ן הם צריכין כאן ע"פ הסוד ואית בהו טעמא, וגדולה מזאת תמצא מפורש בדברי מור"ם בהגה"ה סי' ס"ו סעיף יו"ד, שכתב מי שהוא אנוס ודחוק ואין לו פנאי להתפלל מיד אחר קריאת שמע, יקרא ק"ש עד אמת (פירוש עד בכלל), וימתין לומר שאר הברכה עד שיתפלל שאז יאמר ויציב ונכון וכו' ע"ש, הרי אע"ג דהכא ליכא אמת אמת ב"פ בבת אחת, דכבר הפסיק בתפילה אחר אמת שאמר בסוף ק"ש, אפ"ה לא הצריכו אותו לומר אמת פעם שנית קודם ויציב, אלא כתב שיאמר ויציב ונכון, והיינו מפני שאמת שאמר תחלה בסיום ק"ש היא התחלה של ברכת ויציב, והוא היה מוכרח לאומרה מקודם, משום שאין מפסיקין בין ויאמר לאמת, כדאיתא שם בסי' ס"ו:
5
ו׳ואם תאמר אכתי קשא איך אומר ויציב אחר שאומר אמת דסיום הק"ש, דהא ויציב משמעותו אמת, והו"ל אומר אמת אמת ב"פ, הנה דע כי ד"ז מפורש בזוהר חדש ריש ס' תרומה וז"ל, כיון דאמר אמת אמאי ויציב וכו', אי הכי אמאי תרגום, אלא בגין דאמת אמת לא אמרינן בגין פגימו, וע"ד איהו תרגום ולית פגימו בתרווייהו ע"כ ע"ש, נמצא הז"ח מתרץ כיון דיציב הוא תרגום אע"ג דמשמעותו אמת לית לן בה:
6
ז׳ועל שאלה הב' הנז' יש להשיב, דתיבת אמת שאומרים הציבור אחר אני ה' אלקיכם אין מתכוונים בה להשלים תיבות הק"ש, אלא היא מכלל ברכת ויציב שאחר הק"ש, ורק משום שלא להפסיק בין ויאמר לאמת ויציב כדאיתא בש"ע סי' ס"ו, לכן הם אומרים תיבת אמת תכף אחר ה' אלקיכם שהוא סוף ק"ש, ונמצא שמתחילים בברכה של אמת ויציב תכף, ורק ממתינים אחר תיבת אמת, שלא יסיימו הברכה של ויציב עד שישמעו כפל ג' תיבות ה' אלקיכם אמת מן החזן, כדי להשלים רמ"ח תיבות של ק"ש, ועל כן אין כאן אלא רמ"ח תיבות דוקא:
7
ח׳והנה תמצא במג"א סי' ס"א סק"א מביא מן עשרה מאמרות, דש"ץ אינו אומר בלחש אמת, ויחיד אומר בלחש אמת, ואינו חוזר ואומר אמת, ונמצא דהוי רמ"ח תיבות מכוון, אבל אם אומר בלחש אמת, וחוזר ואומר אמת אחר כשכופל ה' אלקיכם, הוי רמ"ט תיבות, ומהר"ם אלשקר סי' ס"ו כתב די"ל גם בפעם הראשון אמת כדי שלא להפריד ביניהם, אך אמת השני אינה מן המנין, אלא נוסח ברכת אמת ויציב ע"ש, והגאון ר" בש"ע כתב יש נוהגין כעשרה מאמרות, ויש נוהגין כמהר"ם אלשקר ע"ש, ובאשל אברהם כתב שהמנהג שגם הש"ץ יאמר בפעם הראשונה אמת כדי שלא להפריד וכו' ע"ש, וכן עיקר:
8
ט׳וממוצא דבר אתה למד, שגם המתפלל ביחיד שהותר לו לכפול ה' אלקיכם אמת, ככה יעשה יסיים תחלה ה' אלקיכם אמת, ואח"כ יחזור ויכפול השלש תיבות ה' אלקיכם אמת, יען שגם הוא מוכרח לומר אמת בראשונה כדי שלא להפריד, ואה"ן לדידיה אמת השנית תהיה מכלל הברכה של ויציב, והרמ"ח תיבין נשלמים באמת הראשונה ובשני תיבות ה' אלקיכם:
9
י׳ומלתא אגב אורחאי אימא ושייכה דא לנ"ד, והוא דידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שיש ד"פ אמת קודם עזרת אבותינו, וד"פ אחר עזרת ויש בהם כונות גדולות ע"ש, ואם נבא לחשבון נמצא שהם הא' הוא אמת שאומרים הציבור אחר ה' אלקיכם שהוא מכלל הברכה של ויציב, והב' הוא אמת אלקי עולם מלכנו, והג' הוא באמת ובאמונה, והד' הוא אמת שאתה הוא, וכן ראיתי בסידור הכונות שסידר רבינו הרש"ש להדיה, אך בספר חמדת ישראל למהרש"ו ז"ל כתוב שם, אמר שמואל עם אמת שכופל הש"ץ עכ"ל, וזה תימה למאי אצטריך להאי אמת שכופל הש"ץ, על כן מוכרח לומר לפ"ד אינו חושב של באמת ובאמונה בכלל המניין, וכן ראיתי להרב שלמי ציבור דף ק' ע"א שעשה סברה ע"פ הפשט לדעת העט"ז, דאין לחשוב זה מן המנין, אך שם הביא מן הרב אבודרהם ז"ל שמונה להדיה באמת ובאמונה מן המניין, וכן הביא מן סדר היום ע"ש, ודבר ה' בפיהם אמת, כי כן סידר רבינו הרש"ש ז"ל ע"פ הסוד, ולא אזיל בתר סברת מהרש"ו ז"ל:
10
י״אוהנה לפי סברת מהרש"ו ז"ל דלא חשיב באמת ואמונה מן המניין, אלא חושב לאמת שכופל הש"ץ, נמצא בזה טעם מחודש למה שהותר להמתפלל ביחיד לכפול ה' אלקיכם אמת ע"פ דברי מהרח"ו ז"ל וכנז' בברכ"י אות א', דאע"ג דמשמע מדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שתיקון כפל ג' תיבות אלו אינו נעשה אלא ע"י ש"ץ, ואיך יעשהו היחיד, וכאשר נתקשה בזה הרב אמת ליעקב ניניו ז"ל בשפת אמת סי' נ"ב דף ק"ט ע"ב ע"ש, ובזה ניחא דהוצרך זה ליחיד בעבור להשלים ד"פ אמת שקודם עזרת אבותינו על כן מוכרח לו לכפול ב"פ אמת בבת אחת, וכל זה אני אומר לפי סברת מהרש"ו ז"ל, דלא חשיב באמת ובאמונה מן המניין, אבל לפי סברת רבינו הרש"ש ז"ל באמת ובאמונה מן המניין, ולא אצטריך היחיד לזה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
11