שו"ת רב פעלים, חלק ב, אורח חיים ל״אResponsa Rav Pealim, Volume II, Orach Chayim 31
א׳שאלה. אחד מסב על שלחנו ובירך המוציא, ובאמצע סעודתו וישיבתו על שלחנו הביאו לו שושנים, ובירך עליהם ברכת הריח והריח בהם, והניחם על השלחן כדי להריח בהם בכל עת, ואחר שגמר סעודתו ובירך בהמ"ז, נשארו הבשמים על השלחן, ולא סילקום, ונסתפקנו אם ירצה להריח בהם עתה אם צריך לברך מחדש, או סגי ליה בברכה שבירך עליהם בתוך הסעודה, יורינו ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה. הגם דבהמ"ז חשיב סילוק, היינו לענין מיני מאכל ומשתה, אבל לענין הנאת הריח לא נגע ולא פגע, על כן לא יחזור ויברך עליהם אחר בהמ"ז כיון דהם עודם לפניו. ומ"ש בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל דף ע"ב ע"ג, תחזור לקחת ב' אגודות של הדס בשני ידיך, ותחברם יחד בכונה הנז"ל, ותאמר זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, ואח"כ תברך ברכת עצי בשמים ותריח עכ"ל, נראה פשוט דלא איירי בהיכא שנשארו אגודות ההדם לפניו על השלחן אחר שבירך עליהם קודם קדוש, אלא איירי בהיכא דסלקום והניחום במקים הראוי להם שלא יתייבשו, ועתה אחר בהמ"ז חוזרים ומביאים אותם, ולכן מברך עליהם שנית, וזה פשוט, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
2