שו"ת רב פעלים, חלק ב, אורח חיים נ״דResponsa Rav Pealim, Volume II, Orach Chayim 54
א׳שאלה. פשיטה לן דאין קדוש על היין בסעודה שלישית בש"ק, דלא קי"ל כהרמב"ם ז"ל שפסק לקדש בכל ג' סעודות, ברם שמענו שכפי דברי רבינו האר"י זלל"ה צריך לשתות כוס יין באמצע הסעודה ולברך עליו בפה"ג, אבל לא לקדש עליו בקידוש היום בתחלת הסעודה, נמצא יש מצוה לשתות בסעודה שלישית יין באמצע הסעודה, מפני שלא עשינו קדוש קודם הסעודה, ונסתפקנו אם לא יש לו יין בסעודה שלישית, אלא רק שיעור כוס אחד, אם ישתה בתוך הסעודה, או"ד עדיף להניחו לבהמ"ז, ואע"ג דפשיטא לן דכוס בהמ"ז עדיף טפי, דאיכא ביה חיובא טפי לפי הפשט, מ"מ נסתפקנו משום דשתיה בתוך הסעודה היא קודמת בזמן, וכיון דמצוה זו קדמה ואתייא לא ידחנה ולא יעבור עליה, או"ד כיון דכוס בהמ"ז מצותו עדיפה ישתה היין לבהמ"ז, יורינו ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה. נראה כל כהא דכוס בהמ"ז הוא יותר חיוב וצורך מכוס של תוך סעודה שלישית, אע"ג דמצוה זו דשתיית הכוס תוך סעודה קדמה ואתיא, יניחנו לבהמ"ז. ונ"ל להביא ראיה לזה בס"ד, ממה דאיתא ביומא דף ל"ד ת"ר ונסכו יין רביעית ההין לכבש האחד, ילמד שחרית משל ערבית, רבי אומר ערבית משל שחרית, ועיין פירוש רש"י ז"ל, וכתבו התוספות דאיכא בנייהו ציבור שלא היה להם נסכים אלא לאחד מהם, למ"ד גמר ערבית משל שחרית א"כ שחרית עיקר, ויקרב שחרית, ולמ"ד גמר שחרית מערבית יקרבום ערבית ע"ש. הרי נמצא למ"ד ערבית משל שחרית, אע"ג דעתה של ערבית לפנינו, אין אנחנו מקריבים הנסכים עתה אלא משהים אותם עד שחרית, משום דעדיף טפי, וכן למ"ד הב' אע"ג דשחרית לפנינו אין מקריבים עתה, אלא משהים הנסכים עד ערבית, משום דמצות ערבית עדיפה טפי, וא"כ ה"ה בנידון השאלה אע"ג דמצוה זו של שתיית היין בתוך הסעודה היא קדמה, והיא לפנינו, אין לשתות היין בתוך הסעודה אלא ישתנו עד בהמ"ז דעדיף טפי:
2
ג׳וראיתי להגאון עבודת הגרשוני ז"ל סי' ל"ב, שהביא מתשובת הרדב"ז ז"ל סי' י"ג, שיש לאדם לבחור במצוה ראשונה שפגע בה, ולא ישגיח במה שמצוה הבאה אחריה היא משובחת יותר, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות ע"כ ע"ש, ולכאורה קשה על הרדב"ז ז"ל מהך הוכחה שכתבתי בס"ד, ויש לתרץ דהרדב"ז איירי בהיכא דשבח זו על חברתה אינו מבורר מן התורה, אלא רק כפי הסברא נראה זו גדולה מזו, ועל זה קאמר אין אתה יודע שכרן של מצות, אבל הוכחה שכתבנו השבח מבורר מן התורה, שזה נלמד מזה, ומוכרת לומר דאותו שלמידין ממנו הוא עיקר ומשובח:
3
ד׳ועל כל אופן נ"ל, דאפשר הרדב"ז יודה בנ"ד דהיתרון של כוס בהמ"ז הוא יותר מבורר, דעדיף מכוס שבתוך סעודה כי כוס בהמ"ז חיובו מדינא דגמרא, וכוס של תוך סעודה הוא משנת חסידים, ולכן עדיף טפי להניחו לבהמ"ז גם להרדב"ז ז"ל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
4