שו"ת רב פעלים, חלק ג, יורה דעה ג׳Responsa Rav Pealim, Volume III, Yoreh Deah 3
א׳שאלה. הנה שמענו מן ת"ח אחד ההוא אמר שחליבה ראשונה ושניה שתהיה מרחלים או עזים אחר לידתם יש חשש בחלב ההוא לאכלו משום דם, יען כי מקודם היה דם ונהפך לחלב, ולכן חזינן בפעם ראשונה ושניה מראה החלב אינו לבן גמור אלא נוטה לירוק דהיינו גוון שקורין בערבי אצפ"ר, ומזה מוכח שהדם עדיין לא נהפך לחלב גמור, ככה אמר לנו אותו חכם ולכן רצינו לדעת אם יש ממש בדברים אלו ואם צריך לפרוש מן החלב הזה של פעם ראשונה ושניה שיהיה אתר הלידה יורינו ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה. לפ"ד השואל שהמראה הוא נוטה לירוק שקורין בלשון ערבי אצפ'ר אן בזה חשש כלל ועיקר, ולא מצינו לשום פוסק שחשש בזה, ורק מצינו שאסרו האחרונים חלב שנמצא בו דם וכמ"ש האחרונים בשם הרב נחלת שבעה על דם הנמצא בחלב והרב חנוך בית יהודה בסי' ל"ח נשאל בדם הנמצא בקדרה או בכלי שנחלב לתוכה חלב מבהמה מה דין החלב והכלים והביא שם דברי הרב נחלת שבעה ז"ל הנז' וכתב וז"ל וגם נ"ל לדינא דכל מראה אודם היוצא מן הבהמה וחיה אסור משום דם וכו' ומינה חלב שנוטה לאדמימות אסור אע"פ שאינה כדם ממש כ"ש בנ"ד שבשולי הכלי מתמלא דם ממש אלא בחליבה מתערב ומאן יאמר שקודם החליבה לא היתה החלב בפ"ע בכחל וגם הדם עומד ממש בפני עצמו ואיך יבא לכלל היתר בחליבה כשנתערב הדם, על כן החמאה ימכור לנכרי וכו' וכן כלי חרס ימכר וכו' ע"ש, הרי שגם הרב חנוך בית יהודה לא חשש לאסור אלא חלב שנוטה לאדמימות אבל בנידון השאלה אין החלב נוטה לאדמימות אלא הוא גוון ירוק שקורין בערבי אצפ'ר אין בזה חשש וחומרא כלל:
2
ג׳וראיתי עוד שם בסוף התשובה הגה"ה מן בן הרב המחבר ז"ל שכתב וז"ל, ויש ראיה לאסור ממ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד שדרשו רז"ל על הקב"ה שברא מדם נדה של אשה שהוא טמא ברא חלב כשתתעבר ותלד, וא"כ יש לומר ה"ה בבהמה כך וכיון דיש דם בחלב או אדמימות מוכת דעדיין לא נשתנה הדם לחלב לגמרי, על כן יש לאסור משום דם ממש וחיוב כרת, ואפילו בספיקא יש להחמיר דספיקא דאורייתא לחומרא ועל זה י"ל אם כולו הפך לבן טהור הוא משא"כ אם עדיין לא נהפך כולה ללבן ומעורב דין ברחמים עכ"ל ע"ש, הנה מה שדבר בזה הוא דרך דרשות ועכ"ז גם לפי דבריו אין לאסור אלא ביש דם בחלב או אדמימות אבל מראה ירוק לית לן בה:
3
ד׳ועל זה אין צריך להביא ראיות, אך עכ"ז אביא ראיה להתיר במראה ירוק ממ"ש בש"ע בהלכות נדה סי' קפ"ח ס"א שפסק מרן ז"ל כל מראה אדום בין אם הוא כהה הרבה או עמוק טמאים וכן כל מראה שחור, ואין טהור אלא מראה לבן וכן מראה ירוק אפילו כמראה השעוה או הזהב וכל שכן הירוק ככרתי או כעשבים וכתב מור"ם ז"ל בהגה"ה וכן מראה שקורין בל"א בלויע בכלל ירוק הוא ע"כ, ועיין ש"ך סק"ד שכתב כמראה השעוה או אתרוג או חלמון ביצה כן הוא בפוסקים וכן העתיקו האחרונים הרי אפילו בדם נדה הותרו כל מראות הנז"ל שהם מראה שעוה וזהב ואתרוג וחלמון וכיוצא, לכן גם זה החלב שנוטה לירוק שהוא אצפ'ר אין בו חשש כלל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
4