שו"ת רב פעלים, חלק ד, סוד ישרים א׳Responsa Rav Pealim, Volume IV, Sod Yesharim 1
א׳אמר המגיה בן-צמ"ח נ"י ראיתי והנה טוב לקבוע לשו"ת ע"ד הסוד מדור לעצמם ולהדפיסם בסוף הספר ולקרות להם שם סוד ישרים כאשר היתה באמנה בשלשה חלקים שנדפסו בחיי מורנו מאורנו ואורנו הרה"ג הגאון המחבר היר"ח זצוק"ל.
1
ב׳שאלה נשאלתי מהרב הכולל סוה"ר מהר"ר יחזקאל עזרא בן מולא רחמים נר"ו על מ"ש בספר מבוא שערים שער ג' ח"ב פרק יו"ד וז"ל והנה זה הנוק' הנקרא אין הוא האי רישא הנקרא אוירא דבגין דנפקין מניה הני נימין דשערי נקרא אי"ן ע"כ ולא ידענו טעם לדבר זה שתלה שם אי"ן בנימין דשערי יורנו ושכמ"ה:
2
ג׳תשובה גם בכתב הרב החסיד ארי במסתרים מהר"ר אליהו מני זלה"ה מצאתי שנתעורר בדבר זה וז"ל לא ידעתי למה בשביל שיוצאין הנימין מניה נקרא אי"ן ובשלמא אם היה אומר בשביל שנקרא אוירא נקרא אי"ן אתי שפיר שהוא כמו אויר שאינו נתפס אמנם מ"ש כיון דנפקי מניה וכו' קשה והיעב"ת עכ"ל:
3
ד׳והנה באמת לשון זה נכנס גם בשער מאמרי רשב"י בביאור אד"ז בדפוס הישן דף מ"ד ע"ד שכתב וז"ל אלא שגם זו הרישא תנינא דהויא אוירא דרישא דא"א נקרא ע"ק ונקרא אי"ן מפני שהנימין והשערות תליין בה כנז' ואע"פ שאמר כאן דממוחא סתימאה תליין כבר בארנו זה לעיל שהכונה היא שבתוכן נמשכין אורות מוחא סתימאה אבל הנימין והשערות מרישא תנינא הנקרא אוירא הזו עכ"ל:
4
ה׳והענין הוא כי שם אי"ן באמיתות הוא בא"א בכתר דאנילות כמ"ש רבינו ז"ל בעץ חיים שער ג' בסדר אצילות פרק ב' וז"ל גם המלכות עצמה דא"ק שהיא ראשית דאצילות והיא עתיק יומין נתקנה טפת אודם שלה ועליה נאמר בזוהר דף קל"ב כל רישא דעמא דלא אתתקן איהו בקדמיתא לית עמא מתתקן ואין הכונה ח"ו עליה עצמה רק על הארת ז"ת שבה שמתלבשים בי"ס דאצילות אך עצמות וממשות ז"ת שבה נשארו למעלה במקומו רק ניצוצי אורם הם היורדין להתלבש באצילות ונקרא רישא דעמא ולכן נקרא אני ונקרא אי"ן ודא מלכות דא"ק וכתר דאצילות והבן זה עכ"ל:
5
ו׳וכ"כ בעץ חיים שער ע"ב סוף פרק א' וז"ל וזהו אני ראשון ואני אחרון כי הכתר הוא ראשון והוא אחרון והוא אי"ן והוא אנ"י כי בבחינת מלכות של מאציל אשר בו הוא אחרון ונקרא אני שהוא המלכות. ובבחינת שורש הנאצלים אשר בו שהוא בחינת כתר הוא הראשון ונקרא אי"ן שהוא אותיות אנ"י עכ"ל הרי שם אי"ן באמיתות הוא על כתר דאצילות שהוא בא"א:
6
ז׳והנה נודע דאע"ג דרישא תנינא שהוא האוירא מאיר בכתר דאצילות דאקרי אי"ן הנה מחמת דאורו גדול מאד מאד אי אפשר שיאיר לכתר דאצילות שהוא סוד א"א אלא רק ע"י הנימין דשערי דנפקי מניה שעי"כ יתמעט האור ויכול התחתון לסבול אותו כמ"ש רבינו ז"ל נמצא לפ"ז כתר דאצילות דאקרי אי"ן באמיתות אינו תלוי באוירא אלא בנימין שמשם נמשכין לו האורות כי האוירא בעצמו רחוק ועליון וגבוה ממנו. ולכן שֵם אי"ן יצדק על הנימין משום דבהון תלוי בחינת האי"ן ולכן נקראין בשֵם אי"ן על שם כתר דאצילות המאירין בו דאקרי אי"ן באמיתות וכיון דהנימין יצדק בהם שֵם אי"ן בעבור טעם זה אז גם האוירא נקרא אי"ן משום דהנימין דאקרון אי"ן נמשכים ממנו אבל אין אנחנו יכולין לומר על האוירא שנקרא אי"ן מפני שמאיר לכתר דאצילות דא"א שנקרא אי"ן דבאמת אין האורות באים מן האוירא להדיא לכתר דאצילות אלא רק באים ומגיעים באמצעות הנימין אך כיון דהנימין נפקי באמת מן האוירא יש לנו לייחס שם אי"ן גם לאוירא:
7
ח׳ולכן אמר רבינו ז"ל בס' מ"ש וז"ל דע"ק הנקרא אי"ן הוא האי רישא הנקרא אוירא בגין דנפקי מניה הני נימין דשערי וכן בביאור אד"ז נמי כתב וז"ל אלא שגם זו הרישא תנינא דהויא אוירא דרישא דא"א נקרא ע"ק ונקרא אי"ן מפני שהנימין והשערות תליין בה ע"כ והוא כאשר כתבנו מפני שהאורות היוצאין מן אוירא לכתר דאצילות אשר בא"א אי אפשר שיבואו לו אלא רק ע"י הנימין דנפקין מן אוירא הנז' ולכן שֵם אי"ן יצדק ג"כ על הנימין וכיון דהנימין נמשכין מן האוירא יצדק שם אי"ן גם על האוירא:
8
ט׳ולכן סיים רבינו ז"ל וכתב וז"ל ועיקר שם זה של אי"ן הוא בהאי רישא דאוירא בדוקא ואמנם גם רישא עלאה דעתיק יומין נקרא ג"כ בדרך השאלה אי"ן והטעם משום דביה תליא אי"ן ר"ל כי זו הרישא הנקרא אוירא נתלית ונאחזת בו ועל שמה נקרא גם הוא אי"ן במה שגם היא נקראת עתיקא קדישא על שם עתיק יומין שהוא עקרי בשם זה דע"ק עכ"ל:
9
י׳והא ודאי דאין כונתו לומר שיהא שֵם אי"ן עיקר בהאי רישא דאוירא טפי מן הנימין דהא באמת שם זה בא לאוירא מכח הנימין דנפקי מניה כאשר כתבנו. אך רצונו לומר שֵם זה של אי"ן הוא עיקר באוירא טפי מן רישא עלאה דעתיק יומין שהוא נקרא בשם אי"ן בדרך השאלה והיינו משום דהאוירא שלקחה שם זה של אי"ן היא נתלית ונאחזת בו ועל שמה גם הוא נקרא אי"ן כמו שגם הוא נקרא ע"ק על שם עתיק יומין שהוא באמת עקרי בשם זה דע"ק והוא פשוט והשי"ת ברחמיו הרבים יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
10
י״אכ"ד הצעיר יוסף חיים ח"ר אליהו ח"ר משה חיים ס"ט
11
