שו"ת רב פעלים, חלק ד, סוד ישרים י׳Responsa Rav Pealim, Volume IV, Sod Yesharim 10
א׳שאלה מצינו בס' תיקון תפלה דף ל"א ע"ב שכתוב שם בנוסח עננו צ"ל ע"ז הסדר תחלה אלהי אברהם ואח"ך ופחד יצחק ואח"ך אביר יעקב ואח"ך מגן דויד ואח"ך העונה בעת רצון ואח"ך העונה בעת צרה ואח"כ העונה בעת רחמים ואח"ך אלהי המרכבה ואח"ך רחום וחנון ע"כ ושאלנו לרו"ם ע"ז הסדר היכן נמצא ושלחת לנו סדור סליחות המועתק כפי כוונות רבינו הרש"ש ז"ל וראינו הסדר הכתוב כנז"ל אך שם ראינו שעשה סדר הכוונה בהם כך (חסד) עננו אלהי אברהם (גבורה) פחד יצחק (תפארת) אביר יעקב (מלכות) מגן דויד (נצח) בעת רצון (הוד) בעת צרה (יסוד) בעת רחמים אלהי המרכה (נה"ים דמל' דאצי' המתפשטים בהיכל ק"ק דבריאה שהוא המרכבה). זהו סדר הכוונה שמצינו בסידור הנז' ששלחת לנו רו"ם להראות לנו:
1
ב׳והנה ודאי כי אין להרהר אחר סידורו של רבינו הרש"ש ז"ל כי הוא מקובל נאמן ודבריו אמת וצדק אך רצינו לדעת וללמוד אנחנו צריכין מאחר כי המל' היא מדה שביעית ותמיד רומזים אותה אחר היסוד בכמה מקומות בסליחות הן ברחמנא הן בא"ש הן בעשה למען ולמה כאן נרמזה רביעית אחר התפארת ומה שייכות יש לה כאן ויגיד לנו דברו הטוב בזה ושכמ"ה:
2
ג׳תשובה הנה נראה בס"ד כי ענין עננו הנז' שנזכר בו שמות ד' צדיקים בלבד זה כנגד מ"ש הפסוק וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור כי זה הכתוב הוא עיקר הסמך הנסמכים בו בית ישראל בגלותם כל ימי עולם כנודע וע"ז ההבטחה אנחנו מתפללים בכל יום בתחלת הכל וקיים לנו ה' אלהינו את הדבר שהבטחתנו בתורתך ע"י משה עבדך כאמור וזכרתי את בריתי יעקב וכו' והנה איתא בזוה"ק בשלח דף נ"ג ע"א וז"ל אר"ש וכן דבגינהון דאבהתא אזדמן פורקנא תדיר לישראל דכתיב וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. אברהם תינח מהו והארץ אזכור אלא לאכללא עמהון דויד מלכא דאיהו רתיכא כאברהם ואנון מתערין פורקנא תדיר לישראל עכ"ל ע"ש ולכן נזכרו בעננו ד' צדיקים הנז' בלבד שהם האבות ודוד כי הם לבדם נזכרים בפסוק וזכרתי את בריתי הנז' והיינו דוד נרמז בוהארץ אזכור כי הוא סוד המל' הנקראת ארץ וכיון שאנחנו מזכירים שמותם אנחנו מכוונים בכל או"א מהם ספירה שהוא אחוז בה וכדי להשלים הכוונה בשאר הספירות של ז"ס הבנין אנחנו אומרים עוד עננו העונה בעת רצון ומכוונים בנצח וכן בשאר עד הסוף:
3
ד׳והנה הגם כי הם ז' צדיקים כורתי ברית וכלם נזכרים בכמה מקומות בסליחות וכיוצא הנה ד' הצדיקים שהם האבות זיע"א ודוד הע"ה ה"ם ארבע רגלי הכסא ולכן לפעמים נזכרים ונרמזים ארבעתם ביחד וכמ"ש בזוהר פ' בשלח דף מ"ו ע"ב א"ר יצחק היינו דתנינן שכינתא באבהתא נטלא. הולך לפניהם יומם דא אברהם בעמוד ענן דא יצחק לנחותם הדרך דא יעקב דכתיב ביה ויעקב הלך לדרכי ולילה בעמוד אש להאיר להם דא דויד מלכא. וכלהו רתיכא עלאה קדישא למיהך ישראל בשלימותא דכלא וכו' ע"ש:
4
ה׳ומה שרו"מ תמה איך יש למל' רמז אחר ספירת התפארת והלא היא שביעית בז"ס הבנין שנזכרת תמיד אחר ספירת היסוד אין זה תמיד כי ודאי יש למל' רמז שפיר אחר הת"ת יען כי המל' עומדת אחר הת"ת וכן תמצא ענין הזה מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בש' הכוונות בדרוש י"ב של העומר דף פ"ו ע"ב וז"ל וטעם הדבר יובן כמשז"ל כי המוחין מתפשטים בז' בחינות הלא הם חכמה ובינה ועטרא דחסד ועטרא דגבורה ות"ת ואמנם בבחי' הז' שהיא הת"ת צריך לכוין בה ב' בחי' יחד והם בת"ת ומל' העומדת באחוריו כנודע וכל בחי' מאלו הז' כלולה מכלם ולכן הם ז' שבועות וכל שבוע ז' ימים ועתה ביום הז' של פסח שהוא יום וא"ו של שבוע א' דספירת העומר נתקן בחי' הת"ת ולכן הרי הוא כאלו נתקנה גם המל' שהיא באחוריו ולכן הוא יו"ט וראוי לזווג' עכ"ל ע"ש. וכן תמצא ג"כ בס' הלקוטים הנדפס בעיה"ק ת"ו בפרשת עקב דף ק"ח ע"א וז"ל וסדר השבטים הוא כך ראובן חסד שמעון גבורה לוי ת"ת וממנו כהנים מימין ולוים משמאל יהודה ממל' כי שם מקומה באחורי ז"א ולזה היא רביעית וז"ס יהודה יה"ו ד"ה היא מל' עכ"ל ע"ש ועי' בסבא דמשפטים דף ק"ג ע"ב שכתב בגין דאת ליה יהודה נפקת נוקבא מתדבקא בדכורא וכו' ובדף ק"ד ע"א אמר יהודה נוקבא בהדיה דכורא מתדבקא יה"ו דא דכורא ד"ה היא נוקבא דהות בהדיה וכו' ע"ש. ונמצא בזה בין תבין שפיר שיש לפעמים לרמוז המל' ד' אחר הת"ת ולכן גם בעננו הנז' שפיר נרמזה בעננו הד' דמגן דוד אחר עננו דאביר יעקב ודוק היטב:
5
ו׳וכדי להאיר עיניך יותר בזה אעתיק לך כאן מה שכתוב בזוהר חדש דפוס ליוורנ"ו ד" ל"ג ע"ב וז"ל ת"ח ז' יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין הה"ד כי ששת ימים עשה ה' ולא כתיב בששת. ולקביל אינון ז' יומין עלאין ברא בארעא ז' זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון כל חד וחד לקביל יומיה ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי ליה ואינון אבהן דעלמא אברהם יצחק ויעקב ויוסף ומשה ואהרן ודוד ואינון אקרון הרים הררי קדם דאינון תלוין מאינון ז' יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו הה"ד ובית דויד כאלהים כמלאך ה' לפניהם ואע"ג דאיהו שביעאה רביעאה איהו ביומין ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תוספת תפנוקא מבי מלכא אקרי אוף איהו שביעאה וכלהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה בגין דשכינתא אתקרי בת שבע בת מאימא עלאה דאיהו כללא דשבע דרגין דעמיה ואיהו דרגא דצדק עשיראה דאינון ספיראן דאקרי בהו קב"ה ואקרי שביעאה בקרא דלך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל וכו' עד הממלכה ומ"ט והא רביעאה היא ליומי אלא בגין דאיהי נטיעא בתראה ואתכלילת בשביעאה בג"כ נטלא שמיה וכולא חד עכ"ל. ועוד שם בז"ח דף נ"ד ע"ש איתא וז"ל יומא קדמאה לקבליה דאברהם וכו' יומא תניינא לקבליה דיצחק וכו' יומא תליתאה לקבליה דיעקב דאיהו קו האמצעי וכו' יומא ד' לקבליה דדוד וכו' יומא ה' לקבליה דמשה יומא שתיתאה לקבליה דאהרן ואינון ששת ימי בראשית לתתא לקביל ששת ימי בראשית דלעילא וכו' ויוסף שבת אקרי לתתא לקביל צדיק חי העולמים דאקרי שבת לעילא וכו' ע"ש הנה כי כן שים עיניך ולבך אל דברי הז"ח הנז' ומה שהקשו על בחי' המל' דאיהי ד' ואמאי היא שביעאה ומה שתירץ בזה ויאירו עיניך ולבך בזה ותמצא נחת בענין הנז"ל ששאלת ואין צורך להאריך ולהרחיב הדבור בזה יותר והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
6