שו"ת רב פעלים, חלק ד, סוד ישרים ט״וResponsa Rav Pealim, Volume IV, Sod Yesharim 15
א׳שאלה מי שדרכו לנהוג כמנהג רבינו האר"י ז"ל בענין הגלוח בעומר להמתין עד ער"ש ונזדמן שהיה חתן ונכנס לחופה בליל ד' סיון אם מותר לו לגלח ביום ג' סיון בעבור החופה כי י"ל חתן שאני. גם נסתפקנו במי שנוהג כמנהג רבינו האר"י ז"ל הנז' אך אירע שבאמצע העומר שכח ולא בירך העומר הלילה ויום כולו שאז נשאר סופר בשאר ימים בלא ברכה אם אותה השנה ג"כ צריך להזהר בגלוח או"ד כיון שאין נמשך ונתקן על ידו המוחין של העומר כיון דהפסיק בספירה א"כ גם בזה הענין דגלוח אין צריך ליזהר וכל היכא דאיכא צורך קצת יגלח:
1
ב׳גם נסתפקנו אשה אשכנזית שדרכה לגלח שער ראשה במספרים בשאר ימות השנה אם יש גבה נמי האי טעמא דמנהג רבינו האר"י ז"ל בגלוח או"ד כיון דהאשה ליתא בספי' העומר לית גבה האי טעמא דגלוח יורנו ושכמ"ה:
2
ג׳תשובה שאלה הא' נתפרש תשו' בדברי רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום שכתב וז"ל לא התרתי לחתן לגלח קודם שבועות בכמה ימים עכ"ל:
3
ד׳ועל השאלה הב' אשיב כי אפי' אם נניח במונח שענין הגלוח תלוי בספי' כאשר חשב השואל הזה לא ספר כלל עכ"ז לא שייך למימר שמחמת כן יהיה מותר בגלוח וכאשר יראה ויבין כל איש משכיל בזה וכ"ש כי מעיקרא אין האמת כן כאשר חשב השואל לתלות זה בזה וכמפו' דבר זה בדברי רבינו הרש"ש ז"ל בנה"ש וז"ל ובענין הגלוח בימי העומר צריך להזהר לשמור מאד שלא לגלח בשום אופן אלא ביום מ"ט וכמנהג האר"י זלה"ה ולא כמ"ש קצת מקובלים אחרים לגלח ביום מ"ח כי ענין המוחין של העומר בפ"ע וענין השערות בפ"ע ואינם דומין זל"ז ובחי' דיום מ"ט דשערות לא נמשכה כלל עד יום המ"ט ונסתפקתי ספק גדול אם חל יום מ"ט בשבת אם מותר לגלח במ"ח ולא אפשיטא לי ולולי שהכריחוני לגלח כמעט לא הייתי מגלח עכ"ל:
4
ה׳והנה מצינו למהר"ש וויטאל בס' הכוונות שהעיר על רבי אבהו ה' מהרח"ו ז"ל שהיה מגלח ראשו ביום מ"ח לעומר. וכתב לא ידעתי מה היה כוונתו ואפ' להיות שכיון שנשלמו ב' צרופים של שם אלהים והם כ"ד כ"ד שהם מ"ח לא היה מקפיד ליום מ"ט ולכן היה מסתפר ומגלח ביום מ"ח והוא הסתיר ממני הדבר ודוחה אותי בקש וא"ל שמא לא יכול היהודי המגלח לבא למחר לביתי לגלחני ואשב במועד בלא גלוח והאמת יורה דרכו עכ"ל מהרש"ו ז"ל והנה רבינו הרש"ש ז"ל החליט הדבר מאד שאין נכון ולגלח ביום מ"ח אלא ביום מ"ט ע"כ ודאי דהכי נקטינן ואפ' כי אצל מוהרח"ו ז"ל היה סיבה אחרת נוגעת לו עצמו ולא רצה לגלותה שאם היה טעם בדבר זה לגלח ביום מ"ט כאשר חשב מהרש"ו למה הסתיר הדבר ממנו היה לו לומר לו בפי' כי בענין הגלוח יש טעם בתגלחת יום מ"ח על כן אנו אין לנו אלא דברי הרש"ש ז"ל:
5
ו׳וגם הר' בעל משנת חסידים ז"ל ג"כ לית ליה האי טעמא דהיתר הגלוח ביום מ"ח שכתב בדף קכ"ז ע"ב וז"ל וכל העומר יהיה נזהר שלא לגלח השערות שהם סוד הקוצין העליון שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות שמשם שורש נשמתו כי מכחיש הקוצין העליונים אם מגלחם עכ"ל הרי לך שכתב בסתם כל העומר יהיה נזהר ולא ביאר דיש היתר ביום מ"ח ובס' פרי ע"ח דפוס דובראוונא מצאתי כתוב מדברי מהרח"ו ז"ל וז"ל מורי זלה"ה לא היה מסתפר מער"פ עד ער"ש כלל ועיקר לא בר"ח ולא בל"ג לעומר וא"ל הטעם שלא לגלח בימים אלו כי כבר ידעת כי יש תיקון א' בגלגלתא והוא נק' עמר נקי ויש תיקון הב' הנק' טלא דבדולחא (א"מ כי בימים אלו מתעוררין אז גולגולתא דא"א עמר נקי שהם נ"ה דרדל"א שהם שערות א"א) (א"מ מצאתי בכ"י של מוהרח"ו ז"ל כי עמ"ר גי' קר"י עכ"ל וז"ס יו"ד פעמים ע"ב גי' עמ"ר במילוי כי הטפה בבחי' חסד כנודע. ואח"ך מצאתי בנע"ח נוף א' פ' בראשית על הזוהר וכ"כ בהדיא כנז'"ל ע"ש באורך) והנה סוד פסוק והעומר עשירית האיפה כי עמר גי' ש"י עלמין ומלא העומר וכתיב מלא העומר מן הרי מספר מ"ן עמ"ר הוא גימ' ארבע מאה עלמין דירתין צדיקייא ארבע מאות שקל כסף וכן ב"פ עמ"ר גי' כתר שהוא גלגולת והעמר נקי שהם השערות הם בכתר והנה העמ"ר עשירית האיפה הוא סוד אותיות פאה שהיא המל' הנק' אלהים והיא מדה יו"ד וזהו עשירית האפה. והנה רבי עקיבה היה דורש קוצין אלו בסוד כתרי אותיות ולכן לפי שמתו תלמידיו אסור להסתפר בימים אלו. עמ"ר גי' ש"י עולמות יש מאי"ן והוא יש מיששכר חמר גרם שבא בר"ע וזהו סוד אנשכנו כחמור והיה דורש תלי תלין של הלכות על כל קוץ וקוץ מע"י קוצתיו תלתלים הנרמזין בשערות היוצאין בשערות היוצא מן האי"ן שערי תורה לכן מתו כ"ד אלף כי לא קיימו את התורה הבא מן הי"ש וזהו להנחיל אוהבי י"ש המיוחדים לכן אלו שהפרידו מתו בימי העומר שהם מקור הי"ש לכן המספר וכחות השערות הנרמזים בי"ש שהוא עמ"ר והעמר לגלגולת מבחי' שערות העליונים לכן נרמזו בזורה גורן השעורים וזהו קציר שעורים עכ"ל ע"ש. וכתב שם מורי צמח ז"ל וז"ל הטעם שאין אנו נוהגים אבילות אלא שלא לגלח השערות הם דינים בסוד אלפין וגם צרופי אלהים שהוא דין המתחלף בא' שהם כ"ד כנודע והנה הרמז ההוא עמר לגלגולת דהיינו שהדבור וחשבון ועמר הוא בשערות הגלגולת ומנ"ל שהעומר הוא שערות דכתיב ושער ראשיה כעמר נקי והעמר חסר וא"ו והיינו עמר נקי עכ"ל:
6
ז׳איך שיהיה מוכח מן האמור דענין השערות לחוד וענין המוחין דנתקנים ע"י הספירה לחוד ונ"ל דענין השערות הוא דבר הנעשה מאליו בתשלום המ"ט יום ולא נעשה על ידינו בכח הספירה:
7
ח׳ועל שאלה הג' בענין הגלוח בנשים הנה מצינו לרבינו זלה"ה בש' הכוונות דף פ"ה ע"ג שכתב וז"ל והנה כוונתנו עתה אינו אלא בבחי' אור המקיף להמשיכו ולהוציאו דרך מוצאות הפה ואחרי צאתו נעשה אור מקיף וזו היא סוד הברכה של ספירת העומר כי היא בבחי' דבור והבל היוצא דרך הפה והוא בחי' אור המקיף כי אור הפנימי היה נמשך בזמן ביהמ"ק ע"י הקרבת העומר והנה עתה שנתחרב בעוה"ר ואין בנו כח להמשיכי לכן אנחנו אומרים שהיא בחי' אור המקיף הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת ביהמ"ק וכו' ועי"כ נתקן איזה תיקון בבחי' אור הפנימי ונמצא עיקר כל הכונה היא באור המקיף וכו' ובזה תבין טעם למה מצות ספירת העומר תלויה באנשים ולא בנשים והטעם הוא לפי שאין בחי' זו נעשית אלא בפי הזכר ז"א כנודע עכ"ל נמצא לפי סודן של דברים ספי' העומר לא שייכה בנשים אך כבר כתבנו ענין התי' הנעשה ע"י ספי' העומר הוא בפ"ע וענין השערות הוא בפ"ע וע"כ הגם דמצות הספי' לא שייכה בנשים ואין סופרים כלל עכ"ז גם הם צריך לשמור אזהרה זו של גלוח ואפי' אם יהיה הדבר אצלינו בספק בעבור כי לא נתפרש בדברי האר"י ז"ל להדיא עכ"ז הנה כלל גדול מסור בידינו שב ואל תעשה עדיף:
8