שו"ת רב פעלים, חלק ד, יורה דעה י״אResponsa Rav Pealim, Volume IV, Yoreh Deah 11
א׳שאלה אשה אחת נתנה לאיש א' ארבעים לירא מזה שתי שנים בתורת הכשר ולא כתבו שטר עיסקא ביניהם ורוצה בעתה לגבות הסך הנז' מן האיש הנז' ונפשה לשאול הגיעה מצד הריוח דעדיין לא נעלה ממנו כלום ולא עשו שטר להתיר לקיחת הריוח כיצד יעשו יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה יפרע האיש להאשה את הארבעים לירה כאשר קבל ממנה ולא יותר ויקרעו שטר קבלת המעות הנז' ותפטור אותו בעדים. ואז ביום שני יעשו ביניהם עסק חדש בסך הנז' שיחזור האיש ויקבל מן האשה סך ארבעים לירה בתורת עיסקא וזמן שנה או חצי שנה. והאיש יתן הריוח כמשפט העסקא בכל חודש סך כו"כ ויכפול הריוח של כל חודש על הנהוג פי שנים או יותר כאשר ירצו כי עתה זה הוא עסק חדש ומתנים כן בתחלת העסק והאדם רשאי להוזיל או להותיר בממונו כאשר ירצה ואין זה נוגע לעסק הראשון שכבר נפרע ואין להם זע"ז כלום מעסק הראשון ולא טענה ולא תביעה והרי זה עסק חדש שהם מתנים דתחלה כאשר לבם חפץ:
2
ג׳ואם האיש הנז' אינו רוצה לקבל עוד הסך הנז' בעסק חדש שאינו רוצה להיות בע"ח להאשה מחמת סיבות הידועים לו כאשר הגיד לי השואל יעשו כך דקודם שתגבה האשה סך הארבעים לירה הנז' מן האיש יתחייב האיש בקגו"ש לפרוע לה סך הארבעים זהובים אחר יום ב' או ג' ואם לא יפרע לה מאותו היום יתחייב לה קנס בסך חמשה זהובים או פחות או יותר וכדי שלא יהיה לזה דין אסמכתא יעשו כך שיתחייב האיש הנז' להאשה סך ישלם לה הארבעים זהובים ביום פ' ויעשו זה בקנס בשטר העדים או בחתימת ידו. ואח"כ אותו האיש לא ישלם לה הארבעים לירה ביום הנועד אחר אותו היום. והיא תקבל המעות ממנו ולא תתבענו בקנס ואח"כ ביום שני תוציא שער הקנס שנתחייב בו כפי הדין ותתבענו בו והוא ישלם לה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו כיר"א:
3