שו"ת רב פעלים, חלק ד, יורה דעה ל״טResponsa Rav Pealim, Volume IV, Yoreh Deah 39
א׳שאלה בחור שנשא בתולה קודם ר"ה בחמשה ימים וביום שני לחופתו נפטר אחיו של חתן איך יעשה יורנו ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה דבר זה פשוט הוא כפי מה שפסק מרן ז"ל בשה"ט סי' שמ"ב דמשלים החתן ז' ימי המשתה ואח"ך ינהוג ז' ימי אבלות ע"ש. וכ"כ כל הפוסקים ודלא כהט"ז ואפי' אם הוא לא ניחא ליה בתקנה זו ורוצה לנהוג ז' ימי אבלות תכף בתוך חופתו אין שומעין לו אלא צריך להשלים ימי החופה ואח"ך ינהוג ימי אבלות דימי חופתו דינם כרגל דלא חל עליו האבלות בהם אלא מונה דאבלות אחר הרגל וה"ה הכא וכנז' בפוס' ועי' בעקרי הד"ט סי' ל"ו ובס' זכ"ל ח"א וח"ג יו"ד ע"ש. וע"י לה"ר מהר"ח פלאג'י ז"ל בס' חיים בי"ד סי' ק"ח מ"ש בזה ע"ש וכתב וז"ל ודע דזה שנוהג ז' ימי המשתה תחילה ואח"ך ז' ימי אבלות היינו דנוהג ז' ימי המשתה שלמים ומיום השמיני והלאה ינהוג ז' ימי אבלות כ"כ הכנה"ג שם וכ"כ הב"ד שם כמ"ש קמח סולת דף קס"ח וזכ"ל ח"ג דף ח"ן ע"ב יע"ש וכ"כ הר' גו"ר חא"ח סי' כ"ח והנה החתן הנז"ל עשה נשואין ביום הששי בבוקר ועשה סעודה בו ביום וא"כ הז' ימים של החופה הם נשלמים עד סוף יום החמישי כדברי הכנה"ג והב"ד דבשבעה ימי המשתה בעינן שלמים ולא אמרינן מקצת היום ככולו. והרי מבואר מתשו' כנסת יחזקאל סי' ט"ו דכל שעשה סעודה ביום הנשואין עצמו עולה למנין ז' ועי' ביד אהרן אה"ע וכיון שכן הרי תכף אחר תפלת ערבית מליל ששי כבר נשלמו ז' ימי המשתה וא"כ הרי חל עליו חיוב אבלות בתחילת ליל ששי ותכף אחר שסיימו מלומר תפלת ערבית יעשו לו קריעה והבראה ואין צריך להמתין עד יום ששי בבוקר ועי' ברכ"י ובית עובד עכ"ל מהרח"ף ז"ל הנז':
2
ג׳והנה בנידון השאלה הנז' העמידו החופה וברכו ז"ב בעת עמידת החופה ביום רביעי בסוף היום דהיינו שתי שעות קודם שקיעת החמה ובעוד היום גדול הלכה לבית החתן וגם החתן הזה לביתו אך לא עשה החתן סעודה כלל כי אם הלילה בליל חמישי ולכן ודאי אין יום רביעי נחשב בכלל ז' ימי המשתה לענין זה:
3
ד׳ברם מה דאיכא לספוקי בנידון השאלה הוא כי מאחר שר"ה תחל בתוך ז' ימי המשתה אפשר דר"ה מבלבל גזרת ז' ימי אבלות ואין צריך לנהוג ז' ימי אבלות אחר ז' ימי המשתה. והגם כי זו הסבר א נראית זרה מאחר כי החכמים השוו דין ז' ימי חופה לימי הרגל וכמו מי שמת לו ברגל נוהג ז' ימי אבלות אח"ך משום דאין האבלות חל ברגל כן ה"ה הכא. אך מצינו שהר' עדות ביעקב סי' י"א הכי ס"ל דאם בתוך ימי המשתה פגע בו הרגל מפסיק בו הרגל גזרת ז' ע"ש. והרב זכ"ל ח"ג הביא דבריו הנז' וכתב שהביא ג"כ בס' בית הרואה דף ח"ן ע"א ומחזה אברהם בדף נ"א אות כ"ט ע"ש. מיהו הר' בית עובד בדיני אבלות ברגל דף רמ"ח ע"א אות ד' כתב וז"ל אבל מדברי הר' דרכי נועם חי"ד סי' ח' מוכח דס"ל דבחל הרגל בתוך ימי המשתה אין הרגל מבטל גזירת ז' אלא גומר ז' ימי המשתה והרגל ואח"ך נוהג ז' ימי אבלות. וכתב הר' זרע אמת ח"ב בהשמטות דף ד' ע"א דיפה הורה הר' דרכי נועם דאע"ג דגם בימי המשתה נוהג דברים שבצנעה עכ"ז כיון שאין עולים לו לז' של אבלות אין הרגל מפסיק מאחר שלא נהג אבלות ממש וסיים דלא כהר' עדות ביעקב סי' י"א דלא דבר נכונה
4
ה׳והנה בנידון השאלה הנז' ודאי אין ראוי להורות כסברת הר' עדות ביעקב הנז' אע"ג דהדין הוא הלכה כדברי המיקל באבל הכא שאני כיון דהרואה יראה כל כחו של הר' עדות ביעקב בסברא זו הוא משום דבימי המשתה פסק מרן ז"ל שנוהג דברים שבצנעה וא"כ חייל עליה אבלות במקצת וזה הטעם נסתר מחמתו כי קי"ל להלכתא כמרן ז"ל שברגל נוהג ג"כ דברים שבצנעה ועכ"ז צריך לנהוג גזרת ז' אחר הרגל וה"ה הכא נמי דינא הכי וכל כה"ג דההיתר בנוי על דין דלא כהלכתא לא אמרינן בכה"ג הלכה כדברי המיקל. ועוד דטעם הר' ז"ל ג"כ לא מסתבר בלא"ה ויש לדבר בזה ואין פנאי להאריך עתה ולכן צריך להורות כהר' דרכי נועם וזרע אמת וזה ברור והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
5
ו׳בשם ה' נעשה ונצליח ליקבה"ו
6