שאלות ותשובות רמ"א, לוח המפתחותResponsa of Rema, Index

א׳א על דבר עקירת שלחן ממקום למקום על סמך שיברך באחרונה ויעלה לשתי האכילות. ואם אוכלים פת למתק השתיה אם צריך נטילה:

ב׳ב אשה שהחזיקה עצמה בטמאה בפני בני ביתה מטעם מה, אם מותרת לבעלה בחדרה:

ג׳ג שטר חצי זכר מירושת אבי חמיו אי מקרי ראוי או מוחזק:

ד׳ד תשובת מהרש"ל ע"ז. (ונחסרה בדפוסים הקודמים)

ה׳ה להגאון מהרש"ל ז"ל על ענין טינרא ומראיה, לא נדפסה בתשובותיו:

ו׳ו תשובה מהגאון מהרש"ל להגאון המחבר בענין הטינרא:

ז׳ז חזר הגאון המחבר לכתוב להגאון מהרש"ל ע"ז. ותוכחת מגולה ואהבה מיותרת על למוד חכמת היונים:

ח׳ח תשלום תשובת ענין ירושת אבי חמיו שבסי' ג' לעיל:

ט׳ט מה שחסר ולא נדפס בתשובת מהרש"ל סי' מ"ט:

י׳י ישראל וכותי שותפים איך יש לדון אם הכותי סר למשמעת דין ישראל:

י״איא כתב התנצלות מדבר בענין רדיפת שלום לגדול אחד:

י״ביב שאלה מהוצאת ש"ר איש על אשתו שבתשובת מהרש"ל סי' ל"ג:

י״גיב תשובת מהרש"ל על זה (ונחסרה בדפוסים הקודמים):

י״דיד פסק על ענין זה מהגאון מה"ר הירץ ז"ל מבריסק:

ט״וטו תשובה על ענין זה מהגאון מהר"ר קלמן מווירמיש:

ט״זטז תשובה ע"ז ממהר"ר אליעזר בר מנוח:

י״זיז על ענין המלשין המוזכר בתשובת מהרש"ל סי' י"א:

י״חיח על ענין הטבילה והחפיפה ביום (ונחסרה בדפוסים הקודמים):

י״טיט מי ששכר בית ורוצה המשכיר לחזור מפני שחלתה אשת השוכר:

כ׳כ צוואה שקיימה היורש בטרם נודע לו מה בתוכו. וכשנודע לו מה בתוכו רוצה לחזור באומרו שלא כן היה דעת המצווה:

כ״אכא תשובת הגאון המחבר בענין הטבילה והחפיפה שבתשובת מהרש"ל סי' ז':

כ״בכב תשובה על מודעא באונס וביטול המודעא:

כ״גכג האומרת לכשר נבעלתי אי נאמנת להיות הבן כשר:

כ״דכד על אודות השתוקי. וע"ל בסי' ס"ט:

כ״הכה תשובה מהגאון מהר"ר ישראל בן הגאון מהר"ר שכנא ז"ל על ענין פ' התפילין שבתשובת מהרש"ל סי' ל"ו, ראה זה חדש

כ״וכו עוד על ענין השתוקי הנ"ל שם סי' כ"ד:

כ״זכז אפוטרופסים אם הם כב' שלוו להיות נקרא ערב בעד חבירו:

כ״חכח חעה הנמצאה בפסח על חתיכת בשר מלוח בחבית מה דין השאר. וע"ל סימן צ':

כ״טכט סוכה שאינה משומרת מפני גנבים אי כשירה:

ל׳ל תשובה על שאלה שבתשובת מהרש"ל סי' כ"א על א' שטען שקידש הכלה, והשאלה וגבה"ע נדפסו בתשובת מהרש"ל:

ל״אלא צוואת ש"מ שאין היורשים רוצים לקיימה באומרם שאין משמעות הלשון כך והגבאים וב"ד רוצים לכופו לקיים הצוואה:

ל״בלב יחיד שיש לו חזקת חלונות לחצר בית הכנסת והקהל רוצים לפתוח ג"כ חלונות לחצרו אי יכול למחות:

ל״גלג חלוקים על שטר שטוענים עליו שכבר נפרע ושלא בא לידו בהכשר. ואם חיישינן לקנוניא:

ל״דלד אם מותר לישב ע"ג תיבה שיש בה ספרים:

ל״הלה ענין ברכת הלל לקרות או לגמור. וברכת על מקרא מגילה על שיר השירים ורות וקהלת. ועוד שם אי מהני צינון לחמי האור לענין לישה במים שלנו בפסח:

ל״ולו אם לכוף לגרש בת ת"ח שניסת לדסני שומעניה ולא יוכל לדור במקומה וטוענת עליו מאיס עלי מחמת רוע מעשיו. ועוד עיין מזה תשובה ממהר"א אשכנזי לקמן בסי' צ"ו:

ל״זלז מי שהרג אחד בשוגג ע"י כלי משחית שקורין ביק"ש:

ל״חלח ששה שאלות במרדכי מפוזרות הנה והנה:

ל״טלט שאלה במרדכי פ' אד"מ בנשבע להכחיש העד דנפסל לאלתר:

מ׳מ שאלות במרדכי מפוזרות. ובתרנגולת שנמצאת שחיטה ביד כותי. ועוד ב' שאלות בטור או"ח ובאה"ע:

מ״אמא בענין בן מומר איך לקראותו לתורה:

מ״במב הרשאה בלא זמן. או אם צריך לכתוב בו זמן כלל:

מ״גמג עוד מדין הרשאה מוקדמת בזמן:

מ״דמד חרם הניתן בעבור עדות ולא הגידו ואח"כ רצו להגיד:

מ״המה אשה הוציאה ש"ר על חבירתה ותלתה קלקולה באחרת ששמעה מפיה:

מ״ומו אפוטרופס שהוזקו ערבים שלו שערבו בעדו נגד השר אי חייב לשלם:

מ״זמז תשובה מהגאון בעל הבית יוסף בענין מתנת ש"מ לעניים שנכתבה בלשון מתנת בריא:

מ״חמח הגאון המחבר הקשה לו שאלות על תשובתו והסכים עמו הגאון מהר"ר מאיר מפדווא"ה:

מ״טמט שטר שכתוב בו אסמכתא וכתוב בו בח"ח ובשד"א ובק"ס:

נ׳נ קהל שכרו רב לזמן. ובהגיע הזמן רצו לחזור בהן:

נ״אנא אחד שרצה לבטל חזקת ישוב וגער בו מהרמ"פ על שהתרו כנגדו:

נ״בנב עוד מזה מהגאון המחבר ז"ל:

נ״גנג היתר לשמן זית. (לפי שיש אומרים שמערבין בו שומן חזיר):

נ״דנד עוד מזה מהרב הגאון המחבר ז"ל:

נ״הנה רב אחד ערער על גט הניתן שלא כדת ורצו לנדותו:

נ״ונו ביטול הנדוי ההוא ממהר"ם קורפו וממה"ר אליה ומה"ר יעקב:

נ״זנז עוד על זה ממהר"ר מנוח:

נ״חנח עוד על זה ממהר"ר יוחנן טריווש והה"ר שלמה:

נ״טנט עוד ע"ז ממהר"מ פרוביניצא ומהר"ר מאיר מפדוואה וסיים כדאי הוא לסמוך עליו:

ס׳ס צוואת ש"מ שתדור בתו בביתו ואינה רוצה ליתן צרכי הבית גם להשכיר דירתה לאחרים. נדפס בתשובת מהרש"ל סמ"ט:

ס״אסא שתוקי אם כשר לכהונה ושם אם אורח אוסר בשבת קודם ל' יום:

ס״בסב קידושין של בן מומר למומרת אי חוששין לקידושין:

ס״גסג כתב לשני גדולים שהתעוררו בקטטות להשקיטם ממריבה:

ס״דסד כתב בענין טענה לבדה"ג קאזילנא אימתי רשאי:

ס״הסה אשה זקוקה ליבם ונתקדשה לאחר קודם שחלצה:

ס״וסו שמעון מכר חמאה בחזקת כשרות ואמר שראובן תקנה לו וראובן מכחישו:

ס״זסז על ענין אחיזת עינים:

ס״חסח שומא אי הדרה בכתובה מתשובת מהרש"ל (ונחסרה בדפה"ק):

ס״טסט על השתוקי דלעיל בסי' כ"ח ממה"ר יהודה מפדווא"ה:

ע׳ע שומא בכתובה אי הדרא, נדפסה בתשובת מהרש"ל וע"ל סי' מ"ט בסי' ט':

ע״אעא בענין ראוי אי נמכר בתשו' רש"ל מ"ט וע"ל סי' ד' ח':

ע״בעב ערב שלא בשעת מתן מעות והערב תפס ממי שנתערב בעדו:

ע״געג בני עיר גדולה נשאו ונתנו בעיר קטנה הסרים למשמעתם. ואח"כ גברו בני עיר הקטנה ורוצים למחות בהם:

ע״דעד פשרה שטוענין עליה שנעשית בטעות מחמת שהשטר מזוייף:

ע״העה על ענין בני עיר גדולה הנזכר בסי' ע"ג ממהר"ם פדוואה:

ע״ועו אם שני מוהלים מותרים למול תינוק אחד בשבת:

ע״זעז פשרה הנעשים בק"ס ורצו אח"כ לבטל מכח ירושה דאוריי':

ע״חעח עוד מזה הענין:

ע״טעט על דבר המראת אווזות בשבת דשרי ע"י כותי:

פ׳פ שותפים שהתנו שיסולק אחד מהן בתת לו רווחים ממעותיו ואח"כ אירע היזק בשותפות השלשה שנשארו, אם ראובן חייב בהפסד הזה לקבל חלקו:

פ״אפא אם צריך ליתן נר השמש בחנוכה סמוך לנרות כשמדליקין סמוך לפתח או על השלחן דוקא:

פ״בפב שאלה מק"ק בודו"ן קהל אשכנזים וקהל הגרים השתתפו בחברת ג"ח ורצו אח"כ לחזור באומרה שיותר טוב החלוקה כל קהל לעצמו. אם יכולים לחזור בהן:

פ״גפג תשובה מהגאון המחבר על ענין זה:

פ״דפד א' נקרא שמו ישעיה ונקרא לס"ת סעדיה איך יש לכותבו בגט:

פ״הפה אורח הבא לעיר שישראל אחד דר שם אי אוסר. (וע' סס"א)

פ״ופו שאלה כוללת ענין אחד שנתפשר עם שכנגדו וטען אח"כ שהוכרח כי ירא ממלשינות והיזק שגיזם לו ושעשה כן ורוצה שישלם לו היזקותיו:

פ״זפז ספק בכור במי שקנה פרה ולא משכה עד שילדה בין המכירה למשיכתו לביתו:

פ״חפח אחד טען על חבירו שהכהו באישון לילה ולמחר הלך להשר לקבול עליו:

פ״טפט ערבים של ראובן שנתנו שטר חוב גמור מחמת נדוניא ומתה בת שמעון במשך זמן הפרעון טרם בא הנדן ליד הבעל ורוצים הערבים לפטור עצמן בפטור של ראובן שהוא פטור מכח שהיא נדוניא שלא באה עדיין ליד הבעל שגם הם פטורים:

צ׳צ חטה הנמצאת בפסח על חתיכת בשר מלוח, תשובה ממהר"ם פדווא"ה, וע"ל סימן כ"ח:

צ״אצא אחד הוציא לעז על גט נגד תקנת וגזרת ר"ת:

צ״בצב יורש שנתרצה בצוואת מורישו וקיבל עליו בח"ח לקיימה אם יוכל לחזור בו:

צ״גצג אם כתובה נגבית מחיים באשה שתפסה מנכסי בעלה בחייו:

צ״דצד על טבילת היולדת ואם צריך לפרוש ליל מ"א ופ"א:

צ״הצה עשר תשובות לעשר שאלות שנדפסו לקמן בסימן קי"ג:

צ״וצו הטוענת מאיס עלי מחמת רוע מעשים. תשובה ממהר"א אשכנזי. וע"ל בסי' ל"ו:

צ״זצז כתם יותר מכגריס ועוד, שיש במה לתלות ונמצא במקום כתמי מראות הכשרים:

צ״חצח איש שיש לו חולי האבן ב"מ ועי"כ לא יוכל לעצור עצמו ומטפטף תמיד איך יעשה לק"ש ולתפלה וליכנס לבהכ"נ:

צ״טצט אדם שמדליקים עליו בביתו אם חייב לראות נרות חנוכה אף שאינו מברך עליהם:

ק׳ק ששה עשר שאלות מפוזרות הנה והנה במרדכי:

100

ק״אקא כותי מסל"ת על יהודי שהלך עמהם למלחמה ונהרג שם:

101

ק״בקב ע"ד הטמנת חמין שמוציאין הקדרות בערב ואח"כ חוזרין וסותמים הדלת, ובקצת המקומות מקילין יותר שהשפחה כותית טחה את פי התנור בטיט:

102

ק״גקג מי שנדר על בנו בעת צרה עד י"ג שנה וירא שיבא לידי מכשול אי יכול להתירו:

103

ק״דקד שנים שביררו להם בוררים ולשניהם מורשים ואח"כ נמצא בורר של התובע פסול למורשה של הנתבע ותובע אומר שיקח לו מורשה אחר:

104

ק״הקה ענין מסירת מודעא בגט:

105

ק״וקו שומר שכר שהניח הפקדון עם שלו ונשרף בתיבה עם שלו והציל דברים אחרים שבחדר זה ואותה תיבה לא הציל אם חייב לשלם:

106

ק״זקז שאלה בדיבור תוס' פ' הזרוע והלחיים. עוד שאלה פירוש סוגיא נראה מבחוץ ושוה מבפנים פ"ק דעירובין והלכה דים של שלמה:

107

ק״חקח מי שנשתעבד בכתובה בח"ח ובשד"א ורשות ללכת בעש"כ אי שרי ללכת בעש"כ:

108

ק״טקט בני ראובן טוענים טענות רבות על בית אביהן וחזקה. ואמם טוענת לנגדם שלא נעשה כחוק וכמשפט רק בפני עש"כ וטענות הרבה:

109

ק״יקי א' שיש בידו שובר על מקצת כתובת אשת אביו ורוצה לקיימו ע"פ עד אחד מן העדים שלא בפני האשה:

110

קי״אקיא חתיכת עור אווזא שנמלח עם שאר בשר ונמצא אח"כ אותה אווזא טריפה:

111

קי״בקיב מי שהיה בדעתו לגרש אשתו ומתה בתוך הזמן אי יורשה:

112

קי״גקיג י"ב שאלות מפוזרות הנה והנה בפוסקים ותשובות עליהן, מהן נדפס לעיל סי' צ', והובאו לקמן סי' קכ"א:

113

קי״דקיד שאלה מק"ק בודון בדבור תוס' פ' כ"ה חידוש הוא:

114

קי״הקטו תשובה על דיבור תוס' ופשט ההלכה שלא כאשר הבינו הלומדים הספרדים בספר בן לב:

115

קי״וקטז אשה שירשה סך גדול מאביה ובעלה הפסידו אם יכולה להחזיק במה שתחת ידה קודם גביית הכתובה:

116

קי״זקיז הפרש בין אתרוג מורכב דפסול והדס מצראה דכשר:

117

קי״חקיח אם בן הבן יאמר קדיש על זקנו במקום אבלים על אב ואם:

118

קי״טקיט אם מותר לפתוח ולסגור בשבת ספר שכתוב שמו על דפיו מבחוץ:

119

ק״כקכ אם מותר לטלטל בעיר לובלין בהתאסף שם היהודים:

120

קכ״אקכא תשובות לב' שאלות שבסי' קי"ג לעיל:

121

קכ״בקכב מי שאין לו יד שמאל אם חייב להניח תפילין בימינו, שאלה זו שאל אותו בנו מהר"ר ליב ז"ל כשהיה בחור:

122

קכ״גקכג רב שהועמד מהשררה אי אמרינן בו דינא דמלכותא דינא:

123

קכ״דקכד אותן שנוהגין באיזה מדינות היתר בסתם יינם, אם נאמנים לאחרים:

124

קכ״הקכה היתר לעשות חופה לפעמים בשבת בלילה ודאית כמו שעה ושתים בלילה:

125

קכ״וקכו טעם ללשון הגט שבא מעורב ארמית ולה"ק, ממהר"ר יהודה מפדווא"ה:

126

קכ״זקכז עוד אחרת מהגאון מהר"ר יהודה:

127

קכ״חקכח על ענין זה מהגאון המחבר להגאון מהר"ר יהודה:

128

קכ״טקכט עוד להגאון מוהר"ר יהודה מפדווא"ה:

129

ק״לקל עוד מהגאון המחבר בענין זה להגאון מהר"ר יהודה:

130

קל״אקלא ה' שאלות ובתוכו ענין מי שמבשל במוצאי שבת אחר שהבדיל לאכול אותן שעדיין לא הבדילו:

131

קל״בקלב ששה שאלות מפוזרות:

132

קל״גקלג שאלה בעיר אחת עשו תקנה שלא לקבל רב מחוץ לעירו שיש לו צד קורבה בעיר וכהיום רוצים לקבל אחד שהיה שה בעיר והוא חתן הרב שמת ויש לו קורבה מצד אשתו בעיר. איך דינו:

133