שאלות ותשובות רמ"א ס״אResponsa of Rema 61
א׳*נעתקה מתשובת מהרש"ל סימן י"ז, ובתשובות רמ"א הקודמים לא נדפסה. השאלה לענין שתוקית אם כשרה לכהונה כו', אין זה אלא מחלוקת ישנה, לדעת הרמב"ם לא תמצא לעולם שכשרה לכהונה אם לא בפרשת דרכים אבל כל הפנויות שנתעברו בעיר אסורה היא והבת לכהן, אבל דעת הטור להיתר, והכרעתי בחיבורי כדעת הטור להכשירה לכהונה אפי' בחד רובא ודוקא בבדקוה ואומרת לכשר נבעלתי אבל לא כשאינה בדוקה כי שמביישות מקצת מהן לגלות וגם העולם אינם רגילין לחקור אחריהן כ"כ אזי אינה כשירה בחד רובא אבל מ"מ כשרה בתרי רובי, אכן דוקא במקומות שרובן ישראלים ורובם כשרים לגבה אבל במקומות שלנו רוב העיר נכרים וא"כ אינו רוב כשרים לגבה ופשיטא שהיא לכתחילה לא תנשא שהרי הנכרי פוסל אותה בביאתה, אלא אפילו הבת לא תנשא לכתחלה שהרי דעת רוב הפוסקים נהי שנכרי ועבד הבא על בת ישראל אין עושה הולד ממזר מ"מ עושה אותה פגום שאם היא בת אסורה לכהונה והיכא דלא בדקוה ואמרה לכשר נבעלתי אפי' נשאת תצא, אכן לפי מה שהוכחתי בראיות ברורות בפ' החולץ דבת נכרי ועבד מן ישראלית אינה פגומה אלא לכתחילה אבל נשאת לא תצא א"כ השתוקית שלנו ברוב נכרים לא תצא, ואהובי יבאר השאלה באיזה עניין ובאיזה זמן ובאיזה מקוה אז אשיב כפי אשר יראוני מן השמים:
1
ב׳ועל דבר האורח שכתבת, בפשיטות שאינו אוסר בשבת עד אחר ל' יום, וכאשר כתב בית יוסף ומזה באת להתיר בלובלי"ן לישא ולהוציא בכל העיר, אמת שמדעת מהררא"י בת"ה יראה שאין האורח אוסר עד אחר ל' ובסוף התשובה נוטה להחמיר דוקא באורח שנכנס לבית הנכרי דשמא מכח ישראל הקבוע נאסר עליו אבל אין האורח אוסר על ב"ה דהאורח בטל לגביה, אכן בשני אורחים מחולקים שמא כל אחד אוסר על חבירו מיד וכן מסתבר, וכן משמע להדיא מסוגיא דפ' הדר גבי ר"ל ותלמידי דרב חנינא איקלעו לההוא פונדק כו' ופירש רש"י פונדק יש בו חדרים פתוחין לחצר ואכסנאים נכנסים בהן ואוסרין זה על זה בשבת, ועוד בירושלמי מחלק בין רגיל ובין אינו רגיל והביאו התוס' והרא"ש, אלמא לרגיל לבא באכסנאי אוסר מיד, ואולי שבלובלין רגילין לקבוע לבא בכל יריד ויריד, ואף שהר"א והטור כתבו דאיירי בנכרי נראה דכ"ש ישראל דלא גרע מנכרי לעניין שיאסור על ישראל וע"ש לדברי ר"י קולון דאין מחלק כלל בין בעל בית לאורח היכא שמחולק בפיתא ומחולק באפייה ובישול וכ"ש האורחים בלובלין שהם מחולקים זה מזה שאוסרים זה על זה, וה"ה לבעל בית שדר שם. כתבתי במרוצה, ואדוני יראה לי מקומו כאשר כתבת, ואז אדע איך להשיב כי קבלתי מכל זקנים לאיסור בנדון דידן ואני מוסיף לא די שאסור להם לטלטל בכל העיר אלא אפי' בחצר אסור לטלטל היכא ששני ישראלים מתאכסנים לשם וצריכה עירובי חצירות היכא ששניהן פתוחין לחצר לכל אחד פתח בפני עצמו, דברי שלמה לורי"א עכ"ל:
2