שאלות ותשובות רמ"א פ״זResponsa of Rema 87
א׳אשר שאלתם ע"ד ספק הבכור אשר נולד באשר קנה פרה מן הכותית ונתן לה המעות ולא משכה רק הניחה אצל הכותית ותשמור לו הפרה ולרעות אותה עם שאר פרותיה ואח"כ נגנבה הפרה ונתרצית הכותית לשלם לו הפרה ולהחזיר לו מעותיו, ושאר הכותים היו אומרים שמדינא אינה חייבת לו לשלם רק החצי והחצי יפסיד הישראל ואח"כ הוכר הגנב ושלחה הכותית אל הישראל שיבוא ויקח פרתו ויפדה אותה ממקום שמשכנה הגנב ובעוד שהלך שם הישראל ילדה הפרה זכו ונסתפקת אם הוי בכור:
1
ב׳נראה דודאי אם חלבה הפרה תחילה קודם ולד זה דפשיטא דאין זה בכור כמ"ש מהרא"י סי' ק"ל דאי איכא שום צד היתר אצל חולבת יש לסמוך עליו ולהתירה בזמן הזה, אלא אפילו לא היתה חולבת מ"מ שרי, חדא דקי"ל כר"ת דס"ל דגבי כותי אינו קונה רק משיכה וכמו שכתבו התוספות (דף מ"ה:) והרא"ש והמרדכי פרק הזהב. וכן דעת הפוסקים דמעות בישראל קונה וא"כ לכותי קונה במשיכה כדמוכח התם בתוספות ובאשיר"י וכן כתבו התוס' (פרק בתרא דע"ז דף ע"א) בהדיא וכתבו שם, וא"כ המקנה בהמה לכותי כדי לפוטרה מן הבכורה צריך שימשכנה הכותי ובכך סגי בלא כסף, ואע"ג דכתבו שם מיהו רש"י פי' דמשיכה אינה קונה בכותי רק מעות כו' עד והרוצה לחוש לדברי רש"י ולדברי ר"ת המקנה בהמה לכותי לפוטרה מן הבכורה צריך שיתן הכותי כסף וגם משיכה וכו', וכן כתב הרא"ש ריש בכורות, היינו דוקא לכתחילה כדמוכח מלשון התוס' דכתבו תחילה כדברי ר"ת וכתבו אח"כ הרוצה לחוש לדברי רש"י ור"ת ש"מ דברצון העושה תליא מילתא אבל מדינא ודאי ק"ל כר"ת מדפסקו כל הפוסקים דמעות קונה בישראל ממילא גבי כותי משיכה דאין לומר דגבי כותי קונה תרווייהו, כדמוכח בדברי הר"ם הנ"ל שהאריכו בזה: ומעתה בנדון דידן שלא משך הפרה פשיטא דפרה עדין ברשות כותי עומדת ופטורה מן הבכורה דאין חילוק בין אם כותי קנה מישראל או ישראל מכותי דבשניהם דינן במשיכה לר"ת ובמעות לרש"י ומאחר דק"ל כר"ת פשיטא דלא קנה, וא"ל דאע"ג דמד"ת אין מעות קונות מ"מ לא גריעי מעות מסימטא דקניא מדרבנן כדאי' פרק איזהו נשך (דף ע"ד) דזה אינו, חדא דודאי כל זמן שלא משך הישראל הפרה היה הכותי יכול לחזור בו דיד בעל המעות על העליונה לפי מנהג המקום שנקנה שם הפרה. זו לפי הנראה, ועוד דא"כ דלא קנה ישראל רק מדרבנן מכח המנהג א"כ מה שאמר לו הכותי לשלם נמי הוי קנין לכותי מכח מנהג שאמרו שאר הכותים שצריכה לשלם החצי א"כ החצי שלה משעת גניבה והוי שותפות הכותי דפוטר בבכורה. ועוד נראה דאף אם נאמר דקנה ישראל במסירת המעות מ"מ מאחר שנגנבה אח"כ ואמרה הכותית הריני משלם נקנה הפרה לכותית בכל מקום שהיא כדאמרינן ר"פ המפקיד (דף ל"ג:) המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל כו', ואמרי' התם מתקיף לה רמי בר חמא והא אין אדם מקנה דבשלב"ל ה"מ כגון פירות דקל וכו' עד אמר רבא נעשה כאומר לו כשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרתי קנויה לך מעכשיו וכו' עד אמר רב פפא שומר חנם שאמר הריני משלם מקנה ליה כפילא וכו' שואל עד דמשלם, אמר רב זביד הכי אמר אביי שואל עד דמשלם מ"ט הואיל וכל הנאה שלו בדיבורא לא מקני ליה כפילא, א"כ שמעינן דאם אמר הריני משלם נעשה כאומר הרי פרתי קנויה לך מעכשיו וא"כ ה"ה לענין בכורה, וכמ"ש מהר"א ז"ל בפסקיו סי' ק"ל בכיוצא בזה. גם מתוס' דהתם יש להוכיח דאין לחלק בין איסור לממון בכה"ג דהרי הקשו שם מענין קידושין לממון ואע"ג דהתם אמרינן דדוקא שבחא דאתא מעלמא אקני ליה שבחא דאתא מגופה לא אקני ליה והלכך לא קני גיזה וולדותיה, נ"ל דמ"מ לענין בכורה דהוי טובה למקנה פשיטא דמקנה לה גופה דהא עדיפא אומדן דעת זה מהא דאמרינן דעתיה דמקני ליה כפילא כדאיתא התם, ומהאי טעמא נמי אין לחלק ולומר דדוקא גבי שומר חנם ושומר שכר מקני ליה כפילא דהוי מצו למפטר נפשייהו אבל לא לשואל מאחר דלא מצי למפטר נפשיה כדאיתא התם, די"ל דוקא במה דלא ניחא ליה להקנות אבל במה דניחא ליה להקנות פשיטא דמקנה ליה יותר מכפילא, ולכן נ"ל כדברי ר"ת לסמוך עליו ולומר דדוקא משיכה קונה כדי לפטור ולד זה מן הבכורה וכ"ש אם נולד זכר זה בבית גנב או בבית שמשכן דודאי היה ולדה בחזקת הגנב והקונה דהוי התם שנוי רשות ושינוי השם ולכן פטירי. ואין להאריך עכשיו בזה. כן נ"ל
2
ג׳משה איסרלש מקראקא:
3
