שאלות ותשובות רמ"א צ״טResponsa of Rema 99
א׳למר דכיא שלום רב, הוא אהובי האלוף הותיק. בחכמה הוא עתיק כמהר"ר מרדכי ש"ן וכל דיליה שלום. אהובי ביום ביאת כתב מעלתו הנה לא הייתי בביתי והלכתי לנשואי אחי יוסף ש"ן בבריסק דליטא ובשובי לשלום ת"ל מצאתי כתב מעלתו בחדרי והמובילו כבר שב הלך לדרכו וכדי שלא יבוא הדבר לידי ביטול לקחתי לי כתיבתו למושכל ראשון לעיין בו ולהשיב עליו. בענין אשר שאלת אדם שמדליקין עליו בביתו אם חייב לראות נרות חנוכה אף שאינו מברך עליהם והארכת בחלקי הסותר בין דעת מעלתו ובין דעת מקצת חכמי פוזנא החולקים עליך ובקשת ממני לחוות לך דעתי בזו ולהכריע בין ההרים. והנה לדעתי האמת עם מעלתו בדעת הטור והענין מוכרח מלשונו וסידורו כי בסי' תרע"ו כתב אבל בענין אחר א"צ לברך ובסי תרע"ז כתב ואם מדליקין עליו בביתו א"צ יותר. ומדלא קאמר אין צריך להדליק וקאמר א"צ יותר משמע דאפילו בראייה אינו חייב דא"צ שום דבר מאחר שמדליקין עליו בביתו והא דקאמר בסי' תרע"ו א"צ היינו משום דהתם לענין ברכה קאמר אבל בסי' תרע"ז דמיירי לענין חיוב הדלקה קאמר דא"צ יותר שהוא לשון כולל ההדלקה והראיה. גם אני רואה דבריך בדעת המרדכי שכתב דמ"מ צריך לראות, שכוונתו דחייב ג"כ לברך, מדקאמר וכן אומר ר"י שנהגו בני אדם וכו' עד ומדליקין בבית הכותי עכ"ל, ובודאי אותן בני אדם היו מברכין אהדלקה דאל"כ היה לרש"י ולכל הפוסקים שכתבו דין רש"י לאשמועינן רבותא טפי דאפילו מדליק א"צ לברך כשמדליקין עליו בתוך ביתו ואינו מדליק אלא משום הראיה אלא ודאי דלכ"ע המדליק חייב לברך דלא גרע מן המהדרין דאע"ג דפטורים מ"מ אם מדליק מברכין. וכ"כ מהרא"י בת"ה סי' ק"א ואפילו לדברי ב"י שכתב אדברי מהרא"י דאין דבריו נראין לו היינו דוקא במקום שפטור לגמרי ומדליק אבל במקום שמדליק משום שחייב לראות לדעת המרדכי פשיטא שמברך דלא גרע ממהדרין א"כ ש"מ דהמרדכי חייב לראות ולברך קאמר ולכן קאמר וכן אמר ר"י וכו'. ומה שכתבת שדקדקו חכמי פוזנא מדברי ב"י לסתור דבריך אין אני רואה בזו ממש לסתור דברים פשוטים מדוקדקים כאילו כי ב"י לא דקדק בחילוק זה לחלק בין ברכה לראייה ולא עלה על לבו לכן לא שת לבו גם לזאת ויפה תירצת הדקדוקים ההם בכתבך גם כי ראיותך נכונים לדעתי עם הראייות הנ"ל ואין לי פנאי להאריך רק חיים ושלום תאריך כחשקי. נאום
1
ב׳משה איסרלש מקראקא:
2