רות רבה (לרנר) א׳:א׳Ruth Rabbah (Lerner) 1:1
א׳[א] ויהי בימי שפוט השופטים (רות א: א). ר' יוחנן פתח (ואמר): שמעה עמי ואדברה [ישראל ואעידה בך, אלקים אלקיך אנכי] (תהלים נ: ז). א"ר יוחנן, אין מעידין אלא בשומע. ר' יודן בר' סימון אמר, לשעבר היו קרויין (כ"ש) ישראל כשאר כל האומות, סבתא (ולענ"א) ורעמא וסבתכא (דהי"א א: ט ועי' בר' י: ז), מכאן ואילך אין נקראין אלא עמי, שמעה עמי ואדברה. מאין זכיתם שתקראו עמי? מואדברה, ממה שדברתם לפני בסיני ואמרתם, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד: ז).
1
ב׳א"ר יוחנן, שמעה עמי - לשעבר, ואדברה - לעתיד לבא. שמעה עמי - בעולם הזה, ואדברה - בעולם הבא, כדי שיהא [לי] פתחון פה לפני שרי אומות העולם. שרי אומות העולם עתידים לקטרג לפני ולומר, רבון העולמים, אלו עובדין ע"ז, ואלו עובדין ע"ז, אלו גילו עריות, ואלו גילו עריות, אלו שפכו דמים, ואלו שפכו דמים. אלו יורדין לגיהנם, ואלו [אין] יורדין לגיהנם? אותה שעה סנגורן של ישראל משתתק. הדא היא ובעת ההיא יעמוד מיכאל (דניאל יב: א). וכי יש ישיבה למעלה? הא א"ר חנינא [בר אנדריי משום ר' שמואל בר' סיטר] אין ישיבה למעלה דכת' קרבת על חד מן קאמיא (דניאל ז: טז), הדין דאתא קאמיא. קיימיא, דכת' שרפים עומדים ממעל לו (ישעיה ו: ב), וכת' וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו (מ"א כב: יט). ואתה אומר יעמד? מהו יעמד? משתתק. כמה דאת אמר, והוחלתי כי לא ידברו, עמדו ולא ענו עוד (איוב לב: טז). אמר לו הקב"ה, נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על בני, חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני. באי זו צדקה? [ר' פנחס, ואמרי לה ר' אלעזר] ור' יוחנן. [חד] אמר בצדקה שעשיתם את עולמי על שקבלתם את תורתי, שאלו לא קבלתם את תורתי הייתי מחזיר את העולם לתהו ובהו. דא"ר הונא בשם ר' אחא נמוגים ארץ וכל יושביה (תהלים עה: ד) כבר היה העולם מתמוגג והולך אלולי שעמדו ישר' לפני הר סיני [ואמרו, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות כד: ז)]. ומי ביסם את העולם? אנכי תכנתי עמודיה סלה (תהלים שם), בזכות אנכי תכנתי עמודיה סלה. וחד אמר, בצדקה שעשיתם עם עצמיכם על שקבלתם את תורתי, שאלולא כן הייתי מכלה אתכם מן העולם.
2
ג׳אלקים אלקיך אנכי ר' יוחנן [וריש לקיש חד] אמר דיינך אנא, פטרונך [אנא]. וחד אמ' אע"ג דאנא פטרונך, מה פטרונא מהני בדינא. תאני ר' שמעון בן יאחי, אלקים אנכי לכל באי עולם, ולא ייחדתי שמי אלא על עמי ישראל. אין אני נקרא אלוה כל האומות אלא אלקי ישראל, אלקים אלקיך אנכי. ר' יודן פתר קרייא במשה. אמר הב"ה למשה, אע"פ שקראתי אותך אלקים - ראה נתתיך אלקים לפרעה (שמות ז: א) אלקיך אנכי - אני על גבך. ר' אבא בר יודן פתר קרייה בישר'. אע"פ שקראתי אתכם אלקים שנא' אני אמרתי אלקים אתם (תהלים פב: י), אלקיך אנכי - דעו שאנכי על גביכם. רבנן פתרי קרייה בדיינין, אע"פ שקראתי אתכם אלקים - אלקים לא תקלל (שמות כב: כז), [אלקיך אנכי] - דעו שאני על גביכם. וחוזר ואומר לישראל, אני חלקתי כבוד לדיינין וקראתי אותם אלקים, והן מבזי' אותם. אוי לדור ששפטו את שופטיהם, ויהי בימי שפוט השופטים.
3