רות רבה (לרנר) ג׳:ה׳Ruth Rabbah (Lerner) 3:5
א׳ותרא כי מתאמצת היא (רות א: יח) א"ר יהושע בר סימון, מיתא ונזדרזה.
1
ב׳ותחדל לדבר אליה א"ר אבהו, בוא וראה כמה חביבין גרים לפני הקב"ה. כיון שנתנה דעתה להתגייר השוה אותה [הכת'] לנעמי, ותלכנה שתיהן [עד בואנה בית לחם] (רות א: ט).
2
ג׳[ותהום כל העיר] א"ר שמואל בר נחמן, אותן ימים ימי קצירת העומר היו, דתנינן תמן, כל העיירות הסמוכות לשם היו מתכנסות לשם, כדי שיהא נקצר בעסק גדול. ויש אומרי', אבצן היה משיא את בנותיו, ובאו הכל לגמילות חסד. ר' תנחומא בשם ר' עזריא, [ור' מנחמא בשם ר' יהושע בר אבין,] כתיב י"י אלקי צבאות מי כמוך חסין יה (תהלים פט: ט) ממציא דברים בעונתן. א"ר יודן, כת' אין כמוך באלקים ואין כמעשיך (תהלים פו: ח) ממציא דברים בעונתן. ויש אומרים, אשתו של בועז מתה באותו היום, ונתכנסו כל העיירות לגמילות חסד, ועד כל עמה בגמילות חסד, נכנסה רות עם נעמי, והיתה זו יוצאה וזו נכנסת, ותהום כל העיר עליהן. [ותאמרנה הזאת נעמי] אמרו, [זו] היא שהיו מעשיה נאים ונעימים? לשעבר היתה מתכסה בבגדי צבעונין ומילתין שלה, ועכשיו היא מתכס' בסמרטוטין, לשעבר היו פניה אדומות מכח האכילה והשתיה, ועכשיו פניה ירוקות מכח רעבון. לשעבר היתה מהלכת באסקפסטיות [שלה], ועכשיו היא מתהלכת יחפה. והיא אומרת להם אל תקראו לי נעמי קראו לי מרה (רות א: כ). בר קפרא אמר, לפרה כודיינית שהיתה עומדת בשוק. אמרין למרה, מה עיסקא דהדין תורתא? אמר, רדיינית היא, משוה תלמים היא. אמרין, אם רדיינית היא, משוה תלמים היא, אילין מכותא דאית בה, מה אינון? כך - אם נעמי אני, למה המר שדי לי מאד?
3