רות רבה (לרנר) ד׳:א׳Ruth Rabbah (Lerner) 4:1
א׳ושחרים הוליד בשדה מואב [מן שלחו אותם] את חושים [ואת בערה נשיו] (דהי"א ח: ח). אליהו זכור לטוב שאל לר' נהוראי. אמר ליה, מהו דכתיב, ושחרים הוליד? אמר ליה, אדם גדול, הוא שהוליד בשדה מואב, מן אותן שהיה משבטו שלבניימן דכתיב ביה, וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בניימן (שופטים כ: יב). [ד"א]: ושחרים (הוליד) - זה בועז. ולמה הוא קורא אותו שחרים? שהיה משוחרר מן העונות. הוליד בשדה מואב - שהוליד מרות המואביה. מן שלחו אותם - שהיה משבטו של יהודה, דכתי' ואת יהודה שלח לפניו (בראשית מו: כח). את חושים ואת בערה נשיו - ויש אדם שהוליד נשיו? ויולד מן חדש אשתו (דה"י שם: ט) ולא היה צריך קרייא למימר, ויולד מן בערה אשתו? אלא בימיו נתחדשה הלכה, עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית.
1
ב׳כתב אחד [אומר] יתר הישמעאלי (דהי"א ב: יז), וכת' אחד אומר יתרא הישראלי (ש"ב יז: כה). א"ר יהושע בן לוי, הוא יתר הישמעאלי, הוא יתרא הישראלי. ר' שמואל בר נחמן אמ' ישמעאל היה, ונכנס לבית המדרש ומצא ישי יושב ודורש, פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ (ישעיה מה: כב) ונתגייר על ידו, ונתן לו בתו. ורבנן אמרי, ישראל היה וחגר חרבו כישמעאל, ונעץ את החרב באמצע. ואמ' או להרוג [או] להרג, או מקיים אני את ההלכה לר', כל מי שהוא מבטל את ההלכה זו, בחרב זו אתיז את ראשו, עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית.
2