רות רבה (לרנר) ו׳:ב׳Ruth Rabbah (Lerner) 6:2
א׳חרדת אדם יתן מוקש [ובוטח בי"י ישוגב] (משלי כט: כה). ר' עקיבא הוה סליק לרומי. אמר לבר ביתיה, אזיל וזבין לי חדא צבו שויא מן שוקא. אזל זבן ליה צפרין. אמר ליה, מפני [מה] הן שוות? [אמר ליה], מפני שהן מחרידות את האדם ושתות ליצוד. קרא עליו הפסוק הזה, חרדת אדם יתן מוקש.
1
ב׳[חרדת אדם יתן מוקש] חרדה שהחריד יעקב ליצחק דכתי' ויחרד יצחק חרדה (בראשית כז: לג). יתן מוקש בדין היה שיקללנו אלא, ובוטח בי"י ישוגב נתן בלבו וברכו גם (בר"כ) ברוך יהיה (בראשית שם).
2
ג׳ד"א: חרדת אדם יתן מוקש חרדה שהחרידה רות לבעז, ויהי בחצי הלילה [ויחרד האיש וילפת] (רות ג: ח) יתן מוקש - בדין היה שיקללנה אלא, ובוטח בי"י ישוגב נתן בלבו וברכה, שנא' ברוכה את בתי לי"י (רות ג: י).
3