רות רבה (לרנר) ו׳:ז׳Ruth Rabbah (Lerner) 6:7
א׳ליני הלילה (רות ג: יג) הלילה הזה את לנה בלא איש, ואין לילה אחרת את לנה בלא איש. והיה בבקר אם יגאלך טוב אם יגאלך הרי זה טוב, טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת ז: ח). ר' מאיר הוה יתיב דריש בבית מדרשא דטבריא והוה אלישע בן אבויה רביה גייז בשוקא, רכיב על סוסיא בשבתא. אמרין ליה לר' מאיר, הא אלישע רבך גייז בשוקא. נפק לגביה אמ' ליה, במה הויתה עסיק? אמ' ליה, וי"י ברך את אחרית איוב מראשיתו (איוב מב: יב). אמ' ליה, ומאי אמרת ביה? אמ' ליה, ברך שהכפיל לו ממונו, אמ' ליה, עקיבא רבך לא אמ' כך אלא, וי"י ברך את אחרית איוב מראשיתו, בזכות תשובה ומעשים טובים שהיו בידו מראשיתו.
1
ב׳אמ' ליה, ומאי אמרת תובן? [א"ל,] טוב אחרית דבר מראשיתו (קהלת שם). אמ' ליה, ומאי אמרת ביה? אמ' ליה, יש לך אדם עושה סחורה בנערותו והוא מפסיד, ובזקנותו הוא משתכר בה, הרי טוב אחרית דבר מראשיתו. יש לך אדם שהוא מוליד בנים בנערותו והן מתים, ובזקנותו מוליד והן מתקיימין, הרי טוב אחרית דבר מראשיתו. יש לך אדם שהוא עושה מעשים רעים בנערותו, ובזקנותו הוא עושה מעשים טובים, הרי טוב אחרית דבר מראשיתו. יש לך אדם שהוא למד תורה בנערותו ומשכחה, ובזקנותו הוא חוזר עליה, הרי טוב אחרית דבר מראשית.
2
ג׳אמ' ליה, עקיבא רבך לא כך אמ' אלא, טוב אחרית דבר מראשיתו כשהוא טוב מראשיתו. ובי היה המעשה. אבויה אבא היה מגדולי הדור וכשבא למולני קרא [לכל] גדולי ירושלים, וקרא לר' אליעזר ור' יהושע עמהן. וכשאכלו ושתו שרון אלין אמרין מזמורין ואלין אמרין אלפבטרין. אמ' ר' אליעזר לר' יהושע, אילין עסיקין בדידהון ואילין בדידהון, ואנן לית אנן עסיקין בדידן? מיד התחילו בתורה ומן התורה לנביאים, ומן הנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני, והיה האש מלהטת סביבותיהן. עלה אבויה אבא, אמ' להן, רבותי מפני מה באתם לשרוף ביתי? אמרו לו, חס ושלום עסוקים היינו בתורה, ומן התורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני והאש מלהטת סביבותינו. עיקר נתינתן מסיני, לא באש נתנו שנ' וההר בוער באש עד לב השמים (דברים ד: יא)? אמ', הואיל וכך גדול כחה של תורה, הבן הזה אם מתקיים לי אני נותנו לתורה ועל ידי שלא היתה מחשבתו לשם שמים לא נתקיימה בי תורתי.
3
ד׳אמ' ליה. ומה אמרת תובן? [אמ' ליה,] לא יערכנה זהב וזכוכית (איוב כח: יז). אמ' ליה, ומאי אמרת ביה? אמ' ליה, אלו דברי תורה שהן קשין לקנות ככלי זהב, ונוחין לאבד ככלי זכוכית. אמ' ליה, עקיבא רבך לא כך אמ' אלא, מה כלי זהב וזכוכית אם נשברו יש להן תקנה, כך תלמיד חכם שאיבד את משנתו יכול הוא לחזור עליה. אמ' ליה, ר' מאיר חזור לאחורך! [אמ' ליה, למה? אמ' ליה,] עד כאן תחום שבת. [אמ' ליה, מנן את ידע? אמ' ליה, מטלפי סוסי שכבר הלך אלפים אמה]. אמ' ליה, כל הדין חכמתא אית בך, ולית את חזר בך? אמ' ליה, לית בחילי. אמ' ליה, למה? אמ' ליה, רוכב הייתי על הסוס ומטייל אחורי בית המקדש ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושמעתי בת קול מפוצצת ואומ', שובו בנים שובבים (ירמיה ג: יד) שובו אלי ואשובה אליכם (מלאכי ג: ז) חוץ מאלישע בן אבויה, שהיה יודע כחי וגבורתי והוא מרד בי.
4
ה׳ומהיכן היה לו המעשה הזה? אמרו, פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר, וראה אדם אחד שעולה לראש הדקל ונטל את האם על הבנים וירד בשלום. ובמוצאי שבת, ראה אדם אחד עולה לראש הדקל ושלח [את] האם ונטל [את] הבנים וירד והכישו נחש ומת. אמ', כת' שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח [לך למען ייטב לך והארכת ימים] (דברים כב: ז) היכן הוא טובו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה? ולא ידע שדרשה ר' עקיבא בצבורא למען ייטב לך - בעולם שכולו טוב, והארכת ימים - בעולם שכולו ארוך. ויש אומ': על ידי שראה לשונו של ר' יהודה הנחתום נתון בפי הכלב. אמ', מה אם הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יגע על אחת כמה וכמה. אמ' אם כן לא מתן שכרן לצדיקים ולא תחית המתים. ויש אומ': על ידי שהיתה אמו מעוברת בו ועברה על בתי ע"ז והריחה ונתנו לה מאותה המין ואכלה והיה מפעפע בכריסה כריסה של חכינא.
5
ו׳לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה. אתון אמרי ליה לר' מאיר, אלישע רבך חולה. אזל לגביה. אמ' ליה, חזור בך. אמ' ליה, ועד כדון מקבלין? אמ' ליה, ולא כת' תשב אנוש עד דכא (תהלים צ: ג) עד דכדוכה של נפש. באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת. והיה ר' מאיר שמח ואומ', דומה לי שמתוך תשובה נסתלק ר'. וכיון שקברוהו באת האור לשרוף את קברו. אתון אמרין ליה לר' מאיר, קבר רבך נשרף. יצא ופרס עליו טליתו אמ', ליני הלילה בעולם הזה שכולו לילה והיה בבקר לעולם הבא שכולו בקר. אם יגאלך טוב יגאל זה הב"ה, שנ' טוב י"י לכל (תהלים קמה: ט). ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי י"י שכבי עד הבקר [ודמכת] ליה.
6
ז׳אמרין ליה, ר' לעלמא דאתי אין אמרין לך מאן את בעי, לאבוך או לרבך, מה תימר? אמ' [להון,] אנא אימר להון אבא ואחר כך ר'. אמרין ליה, ושמעין לך אינון? אמ' להון, ולאו מתניתא היא, מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין, עם התפילין, מצילין את אלישע בן אבויה בזכות תורתו.
7
ח׳לאחר ימים באו בנותיו ותובעות צדקה אצל רבינו. אמ', אל יהי לו מושך חסד ואל יהי חונן ליתומיו (תהלים קט: יב). אמרין, רבי, לא תסתכל בעובדוהי אסתכל לאוריתיה. באותה שעה בכה רבי וגזר עליהון שיתפרנסו. אמ', מה מי שלא היתה תורתו לשום שמים כך העמיד, מי שתורתו לשום שמים על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על אלישע בן אבויה, שלא היתה העזרה ננעלת על אדם חכם וגבור בתורה בישראל כמותו. וכיון שהיה מדבר ודורש בלשכת הגזית או בבית המדרש של טברייא, היו כל החברים עומדים על רגליהם ומאזנים לדבריו, ואח"כ באים כלם ונושקין אותו על ראשו. אם בטבריא כך, קל וחמר בשאר מדינות ובשאר עיירות.
8