רות רבה (לרנר) ח׳:ג׳Ruth Rabbah (Lerner) 8:3
א׳תולדות אמר ר' שמואל בר נחמן, כל תולדות שנ' בתורה חסרין בר מתרין, ואלה תולדות השמים והארץ (בראשית ב: ד) והדין. ומה הן חסרין? ר' איבו בשם ר' ראובן, ו"ו. כנגד ששה דברים שניטלו מאדם הראשון: זיוו, וחייו, וקומתו, פירות הארץ, ופירות האילן ומאורות. זיוו, דכת' משנה פניו ותשלחהו (איוב יד: כ). חייו, דכת' כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג: יט). קומתו, ויתחבא האדם ואשתו (שם: ח). אמ' ר' יודן, גיועה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה. פירות הארץ ופירות האילן, דכת' ארורה האדמה בעבורך (שם: יז). מאורות דכת', וחפרה הלבנה ובושה החמה (ישעיה כד: כג). ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמ' משום ר' שמעון, אע"ג שנתקלקלו המאורות בערב שבת, אבל לא לקו עד מוצאי שבת. ובמוצאי שבת שינה פניו ושלחו, שנ' משנה פניו ותשלחהו (איוב שם). אתייה כרבנן ולא כר' יוסי דאמ', אדם הראשון לא לן כבודו עמו. ובמוצאי שבת נוטל את זיוו ממנו וטרדו מגן עדן, שנ' ויגרש את האדם (בראשית ג: כד). אמ' ר' יהודה בר' סימון, אותה האורה שברא הב"ה ביום הראשון היה צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל באנשי דור המבול ובאנשי דור הפלגה, עמד וגנזה והתקינה לצדיקים לעתיד לבא. ומנין שגנזה? שנ' וימנע מרשעים אורם (איוב לח: טו). ומנין שגנזה לצדיקים לעתיד לבא? שנ' ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום (משלי ד: יח). ר' לוי בר נזירה, ל"ו שעות שימשה האורה, י"ב של ערב שבת וי"ב של לילי שבת, וי"ב של (ליל) שבת. כיון שחטא אדם הראשון מערב שבת, בקש הקב"ה לגנוז אותה האורה וחלק כבוד לשבת, הה"ד ויברך אלקים את יום השביעי (בראשית ב: ג), ברכו באורה. וכיון ששקעה החמה בלילי השבת. והמתינה אותה האורה משמשת, התחילו הכל מקלסין להב"ה, הה"ד תחת כל השמים ישרהו (איוב לז: ג). מפני מה? ואורו על כנפות הארץ (שם). וכיון ששקעה החמה במוצאי שבת, התחיל החשך ממשמש ובא. נתיירא אדם הראשון. אמ', שמא תאמר אך חושך ישופני (תהלים קלט: יא), ואותו שכת' בו הוא ישופך ראש (בראשית ג: טו), בא לנשכני, שנ' אך חשך ישופני (תהלים שם). מה עשה לו הב"ה? אמ' ר' לוי, זימן לו הב"ה שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן את האור ובירך עליה. מה בירך עליה? בורא מאורי האש. איתייה כר' שמואל, דאמ' ר' שמואל, מפני מה מברכין ישראל על הנר במוצאי שבת? מפני שהיא תחלת ברייתו של עולם. ר' הונא בשם ר' אבהו בשם ר' יוחנן, אף במוצאי יום הכפורים מברכין עליו, ששבת כל היום כלו.
1
ב׳ד"א: זיוו, וחייו, וקומתו, ופירות הארץ, ופירות האילן, ומאורות חוזרין. זיוו, שנ' ואוהביו כצאת השמש (שופטים ה: לא). חייו, דכת' כימי העץ ימי עמי (ישעיה סה: כב). תני ר' שמעון בן יוחאי, אין עץ אלא תורה, שנ' עץ חיים למחזיקים בה (משלי ג: יח). קומתו, דכת' ואולך אתכם קוממיות (ויקרא כו: יג). תני ר' חייא בקומה זקופה, לא יריאים מכל ברייה. ר' שמעון אומר, מאתים אמה, ר' יהודה אומ' מאה אמה כאדם הראשון. ר' לעזר בר' שמעון, שלש מאות אמה: [קו -] ק' אמה, ממיות - מאתים אמה, הרי שלש מאות אמה. ר' אבהו אמ', תשע מאות אמה. ר' חנינא בשם ר' דוסא, טעמ' דר' אבהו כשקמה הזו עושה בארץ שש מאות שנה והולד יוצא ממעי אמו אמה גדומה, צא וחשוב אמה ומחצה לכל שנה ואת מוצא תשע מאות אמה. פירות הארץ ופירות האילן מנין? דכת' כי זרע השלום הגפן תתן פריה [והארץ תתן את יבולה]. (זכריה ח: יב) מאורות, שנ' והיה אור הלבנה כאור החמה [ואור החמה יהיה שבעתים] (ישעיה ל: כו). ר' ברכיה בשם ר' אבא בא כהנא, אע"פ שנבראו שמים וארץ דברים על מליאתן וחזרו ונתקלקלו, וכולהון אינן חוזרין לתיקונן עד שיבא. בן פרץ, שנ' ואלה תולדות (בן) פרץ מלא.
2