סנהדרין ק׳Sanhedrin 100

א׳לָא שְׁרוֹ לַן עוֹרְבָא, וְלָא אֲסַרוּ לַן יוֹנָה.

ב׳רָבָא, כִּי הֲווֹ מַיְיתִי טְרֵיפְתָּא דְּבֵי בִנְיָמִין קַמֵּיהּ, כִּי הֲוָה חָזֵי בַּהּ טַעְמָא לְהֶיתֵּירָא, אֲמַר לְהוּ: תֶּחֱזוֹ דְּקָא שָׁרֵינָא לְכוּ עוֹרְבָא. כִּי הֲוָה חָזֵי לַהּ טַעְמָא לְאִיסּוּרָא, אֲמַר לְהוּ: תֶּחֱזוֹ דְּקָא אָסַרְנָא לְכוּ יוֹנָה.

ג׳רַב פָּפָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּאָמַר ״הָנֵי רַבָּנַן״. רַב פָּפָּא אִישְׁתְּלִי וְאָמַר: ״כְּגוֹן הָנֵי רַבָּנַן״, וְאִיתִּיב בְּתַעֲנִיתָא.

ד׳לֵוִי בַּר שְׁמוּאֵל וְרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא הֲווֹ קָא מְתַקְּנִי מִטְפְּחוֹת סִפְרֵי דְּבֵי רַב יְהוּדָה. כִּי מָטוּ מְגִילַּת אֶסְתֵּר אָמְרִי: הָא [מְגִילַּת אֶסְתֵּר] לָא בָּעֵי מִטְפַּחַת. אֲמַר לְהוּ: כִּי הַאי גַוְונָא נָמֵי מִיחְזֵי כִּי אַפְקֵירוּתָא.

ה׳רַב נַחְמָן אָמַר: זֶה הַקּוֹרֵא רַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ גֵּיחֲזִי? מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע״.

ו׳יָתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא נַחַל מִבֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְעָלָיו כׇּל מִינֵי מְגָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כׇּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לׇחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ [הֵמָּה] יוֹצְאִים וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה״. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: ״יִישַׁר״, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״יִישַׁר״. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: כִּי הַאי גַּוְנָא מִיחְזֵי אַפְקֵרוּתָא?

ז׳אֲמַר לֵיהּ: הָא [הַאי] סַיּוֹעֵי קָא מְסַיַּיע לֵיהּ [לָךְ]! אֶלָּא אִי שְׁמִיעַ לָךְ הָא, שְׁמִיעַ לָךְ: כִּי הָא דְּיָתֵיב רַבִּי יוֹחָנָן וְקָא דָרֵישׁ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים אַמּוֹת, וְחוֹקֵק בָּהֶם עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים, וּמַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְגוֹ׳״. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמַר: הַשְׁתָּא כְּבֵיעֲתָא דְצִילְצְלָא לָא מַשְׁכְּחִינַן, כּוּלֵּי הַאי מַשְׁכְּחִינַן?

ח׳לְיָמִים הִפְלִיגָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם. חֲזִינְהוּ לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּקָא מְנַסְּרִי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אֲמַר לְהוּ: הָנֵי לְמַאן? אָמְרִי: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם. כִּי הֲדַר אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּיָתֵיב וְקָא דָרֵישׁ. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, דְּרוֹשׁ וּלְךָ נָאֶה לִדְרוֹשׁ. כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתָּ כָּךְ רָאִיתִי. אָמַר לוֹ: רֵיקָה! אִם לֹא רָאִיתָ לֹא הֶאֱמַנְתָּ? מְלַגְלֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים אַתָּה! יְהַב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וַעֲשָׂאוֹ גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת.

ט׳מֵיתִיבִי: ״וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָאתַיִם אַמָּה, כִּשְׁתֵּי קוֹמוֹת שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵאָה אַמָּה, כְּנֶגֶד הֵיכָל וּכְתָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיּוֹת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל וְגוֹ׳״.

י׳כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְכַוֵּי דְּבֵי זִיקָא.

י״אמַאי ״וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה״? רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי וְרַב חִסְדָּא: חַד אָמַר, לְהַתִּיר פֶּה שֶׁל מַעְלָה; וְחַד אָמַר, לְהַתִּיר פֶּה שֶׁל מַטָּה.

י״באִיתְּמַר נָמֵי: חִזְקִיָּה אָמַר לְהַתִּיר פֶּה אִילְּמִין, בַּר קַפָּרָא אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לִתְרוּפָה מַמָּשׁ. מַאי לִתְרוּפָה? רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: לְתוֹאַר פָּנִים שֶׁל בַּעֲלֵי הַפֶּה.

י״גדָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן: כָּל הַמַּשְׁחִיר פָּנָיו עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְהִיק זִיוָיו לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים״.

י״דאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חֲנִילַאי: כׇּל הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׂבִּיעוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם״.

ט״וכִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן לְכׇל צַדִּיק וְצַדִּיק מְלֹא עוֹמְסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּרוּךְ ה׳ יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה״. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״מִי מָדַד בְּשׇׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן״?

ט״זאֲמַר: מַאי טַעְמָא לָא שְׁכִיחַתְּ בְּאַגַּדְתָּא? דְּאָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן לְכׇל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא״. ״יֵשׁ״ בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָת מְאָה וְעַשְׂרָה הָוֵי.

י״זתַּנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – מוֹדְדִין לוֹ, דִּכְתִיב: ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה״.

י״חאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? אָדָם נוֹתֵן מְלֹא עוֹמְסוֹ לְעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ מְלֹא עוֹמְסוֹ לָעוֹלָם הַבָּא? וְהָכְתִיב ״שָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן״! וְאַתָּה אִי אוֹמֵר כֵּן? אֵיזוֹ הִיא מִדָּה מְרוּבָּה: מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה אוֹ מִדַּת פּוּרְעָנוּת?

י״טהֱוֵי אוֹמֵר: מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת. בְּמִדָּה טוֹבָה כְּתִיב: ״וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל״, וּבְמִידַּת פּוּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר: ״וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ״.

כ׳בְּמִידַּת פּוּרְעָנוּת כְּתִיב: ״וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכׇל בָּשָׂר״. וַהֲלֹא אָדָם מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בָּאוּר בָּעוֹלָם הַזֶּה – מִיָּד נִכְוֶה! אֶלָּא, כְּשֵׁם שֶׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לְקַבֵּל פּוּרְעָנוּתָם, כָּךְ נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל טוֹבָתָן.

כ״ארַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים וְכוּ׳. תָּנָא: בְּסִפְרֵי מִינִים. רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא נָמֵי אָסוּר לְמִיקְרֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִב [בֵּיהּ]: לָא תִּינְטוֹשׁ גִּילְדָּנָא מֵאוּדְנֵיהּ, דְּלָא לֵיזִיל מַשְׁכֵיהּ לַחֲבָלָא, אֶלָּא צְלִי יָתֵיהּ בְּנוּרָא וְאֵיכוֹל בֵּיהּ תַּרְתֵּין גְּרִיצִים.

כ״באִי מִפְּשָׁטֵיהּ, בְּאוֹרָיְיתָא נָמֵי כְּתִב: ״לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ״. אִי מִדְּרָשָׁא, אוֹרַח אַרְעָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא לִיבְעוֹל שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.

כ״גוְאֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״בַּת לְאָבִיהָ מַטְמוֹנֶת שָׁוְא, מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה: בְּקַטְנוּתָהּ – שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה, בְּנַעֲרוּתָהּ – שֶׁמָּא תִּזְנֶה, בָּגְרָה – שֶׁמָּא לֹא תִּינָּשֵׂא, נִישֵּׂאת – שֶׁמָּא לֹא יִהְיוּ לָהּ בָּנִים, הִזְקִינָה – שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה כְּשָׁפִים״. הָא רַבָּנַן נָמֵי אַמְרוּהָ: אִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת.

כ״דאֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״לָא תַּעֵיל דְּוָיָא בְּלִבָּךְ, דְּגַבְרֵי גִּיבָּרִין קְטַל דְּוָיָא״. הָא שְׁלֹמֹה אַמְרַהּ: ״דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה״. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי – חַד אָמַר: יַשִּׂיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ, וְחַד אָמַר: יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים.

כ״הוְאֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא אֶל בֵּיתֶךָ״? וְהָא רַבִּי נָמֵי אַמְרַהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם לֹא יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ״.

כ״ואֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״זַלְדְּקַן – קוּרְטְמָן, עַבְדְּקַן – סִכְסָן, דְּנָפַח בְּכָסֵיהּ – לָא צָחֵי, אָמַר ׳בְּמַאי אֵיכוֹל לַחְמָא׳ – לַחְמָא סַב מִינֵּיהּ, מַאן דְּאִית לֵיהּ מַעְבַּרְתָּא בְּדִיקְנֵיהּ – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא יָכְלִי לֵיהּ״.

כ״זאָמַר רַב יוֹסֵף: מִילֵּי מְעַלַּיְיתָא דְּאִית בֵּיהּ, דָּרְשִׁינַן לְהוּ. ״אִשָּׁה טוֹבָה – מַתָּנָה טוֹבָה, בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן. אִשָּׁה רָעָה – צָרַעַת לְבַעְלָהּ״. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? ״יְגָרְשֶׁנָּה מִבֵּיתוֹ וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ. אִשָּׁה יָפָה – אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם״.

כ״ח״הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן, פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחָתוּ, וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ. רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה. כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת, כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף, כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה. מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ. רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ, גַּלֵּה סוֹדְךָ לְאֶחָד מֵאָלֶף. מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ. אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא לְמָחָר אֵינֶנּוּ, וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ״.

כ״ט״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״. בֶּן סִירָא אוֹמֵר: ״אַף לֵילוֹת. בִּשְׁפַל גַּגִּים גַּגּוֹ, וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ. מִמְּטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ, וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לִכְרָמִים״.

ל׳[סִימָן: זֵירָא, רָבָא, מְשַׁרְשְׁיָא, חֲנִינָא טוֹבִיָּה, יַנַּאי יָפֶה, יוֹחָנָן מְרַחֵם, יְהוֹשֻׁעַ מְקַצֵּר].

ל״אאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד, ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה.

ל״ברָבָא אָמַר אִיפְּכָא, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם״? אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. ״וּבוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם״? אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד.

ל״גרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה רָעָה. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה. רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה אִסְטְנִיס. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה רַחְמָנִי. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה אַכְזָרִי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה