סנהדרין ק״הSanhedrin 105

א׳דְּקָאָתֵי מִיהוּדָה. ״מוֹאָב סִיר רַחְצִי״ – זֶה גֵּחֲזִי, שֶׁלָּקָה עַל עִסְקֵי רְחִיצָה. ״עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי״ – זֶה דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי. ״עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי״ – אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם יָבֹא דָּוִד שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהוֹרִישׁ אֶת בָּנֶיךָ גַּת, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה לוֹ? אָמַר לָהֶן: עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵיעִים זֶה לָזֶה.

ב׳״מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַים מְשֻׁבָה נִצַּחַת וְגוֹ׳״. אָמַר רַב: תְּשׁוּבָה נִצַּחַַת הֵשִׁיבָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לַנָּבִיא. אָמַר לָהֶן נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה! אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁחָטְאוּ הֵיכָן הֵם? אָמְרוּ לוֹ: וּנְבִיאֵיכֶם שֶׁלֹּא חָטְאוּ הֵיכָן הֵם? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה הֵם וְהַנְּבִאִים הַלְעוֹלָם יִחְיוּ״. אָמַר לָהֶן: (אֲבוֹתֵיכֶם) חָזְרוּ וְהוֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וְגוֹ׳״.

ג׳שְׁמוּאֵל אָמַר: ״בָּאוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וְיָשְׁבוּ לְפָנָיו. אָמַר לָהֶן: חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה! אָמְרוּ לוֹ: עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, וְאִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּבִיא: לֵךְ אֱמוֹר לָהֶן: ״אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם״.

ד׳וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״דָּוִד עַבְדִּי״, ״נְבוּכַדְנֶצַּר עַבְדִּי״? גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לוֹמַר כָּךְ, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּקְרָאוֹ עַבְדּוֹ. עֶבֶד שֶׁקָּנָה נְכָסִים – עֶבֶד לְמִי? נְכָסִים לְמִי?

ה׳״וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם״. אָמַר רַב נַחְמָן: כֹּל כִּי הַאי רִיתְחָא לִירְתַּח רַחְמָנָא עֲלַן וְלִפְרוֹקִינַן.

ו׳״וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ״ – אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: אָמַר לָהֶן נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה! אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יְכוֹלִין, יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּנוּ. אָמַר לָהֶם: יַסְּרוּ יִצְרֵיכֶם! אָמְרוּ לוֹ: ״אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ״.

ז׳אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת: בִּלְעָם, וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתוֹפֶל, וְגֵחֲזִי. בִּלְעָם – בְּלֹא עָם. דָּבָר אַחֵר: בִּלְעָם – שֶׁבִּלָּה עָם. בֶּן בְּעוֹר – שֶׁבָּא עַל בְּעִיר.

ח׳תָּנָא: הוּא בְּעוֹר, הוּא כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, הוּא לָבָן הָאֲרַמִּי. בְּעוֹר – שֶׁבָּא עַל בְּעִיר. כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם – דַּעֲבַד שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת בְּיִשְׂרָאֵל: אַחַת בִּימֵי יַעֲקֹב, וְאַחַת בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים. וּמָה שְׁמוֹ? לָבָן הָאֲרַמִּי שְׁמוֹ.

ט׳כְּתִיב: ״בֶּן בְּעוֹר״, וּכְתִיב: ״בְּנוֹ בְעֹר״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָבִיו בְּנוֹ הוּא לוֹ בִּנְבִיאוּת.

י׳בִּלְעָם הוּא דְּלָא אָתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי, הָא אַחֲרִינֵי אָתוּ. מַתְנִיתִין מַנִּי?

י״ארַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, ״יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״. ״יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה״ – אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, ״כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״ – אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי גּוֹיִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי נֶאֱמַר ״בְּכׇל גּוֹיִם״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״! אֶלָּא ״יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה״ – מַאן נִינְהוּ? ״כׇּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים״.

י״בוְאַף אוֹתוֹ רָשָׁע נָתַן סִימָן בְּעַצְמוֹ. אָמַר: ״תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים״. אִם תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים – ״תְּהֵא אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ״, וְאִם לָאו – ״הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי״.

י״ג״וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן״. תָּנָא: מִדְיָן וּמוֹאָב לֹא הָיָה לָהֶם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם. מָשָׁל לִשְׁנֵי כְּלָבִים שֶׁהָיוּ בָּעֵדֶר, וְהָיוּ צְהוּבִּין זֶה לָזֶה. בָּא זְאֵב עַל הָאֶחָד. אָמַר הָאֶחָד: אִם אֵינִי עוֹזְרוֹ, הַיּוֹם הוֹרֵג אוֹתוֹ, וּלְמָחָר בָּא עָלַי. הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם וְהָרְגוּ הַזְּאֵב. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּרְכּוּשְׁתָּא וְשׁוּנָּרָא עֲבַדוּ הִלּוּלָא מִתַּרְבָּא דְּבִישׁ גַּדָּא.

י״ד״וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם״. וְשָׂרֵי מִדְיָן לְהֵיכָן אֲזוּל? כֵּיוָן דַּאֲמַר לְהוּ: ״לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁיבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר״, אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת בְּנוֹ?

ט״ואָמַר רַב נַחְמָן: חוּצְפָּא אֲפִילּוּ כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מַהֲנֵי. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״קוּם לֵךְ אִתָּם״. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: חוּצְפָּא מַלְכוּתָא בְּלָא תָּאגָא הִיא, דִּכְתִיב: ״וְאָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי וְגוֹ׳״.

ט״זאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּלְעָם חִיגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי״. שִׁמְשׁוֹן בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס״. בִּלְעָם סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁתֻם הָעָיִן״.

י״זקוֹסֵם בְּאַמָּתוֹ הָיָה. כְּתִיב הָכָא: ״נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְהָמָן נֹפֵל עַל הַמִּטָּה וְגוֹ׳״. אִיתְּמַר, מָר זוּטְרָא אָמַר: קוֹסֵם בְּאַמָּתוֹ הָיָה. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר: שֶׁבָּא עַל אֲתוֹנוֹ. מַאן דְּאָמַר קוֹסֵם בְּאַמָּתוֹ הָיָה – כְּדַאֲמַרַן, וּמַאן דְּאָמַר בָּא עַל אֲתוֹנוֹ הָיָה – כְּתִיב הָכָא: ״כָּרַע שָׁכַב״, וּכְתִיב הָתָם: ״בֵּין רַגְלֶיהָ

י״חכָּרַע נָפַל שָׁכָב וְגוֹ׳״.

י״ט״וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן״. הַשְׁתָּא דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע, דַּעַת עֶלְיוֹן הֲוָה יָדַע? מַאי דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ? דְּאָמְרִי לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא רָכְבַתְּ סוּסְיָא? אֲמַר לְהוּ: שְׁדַאי לֵהּוֹ בִּרְטִיבָא.

כ׳אֲמַרָה לֵיהּ: ״הֲלֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ״! לִטְעִינָא בְּעָלְמָא. ״אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי״! אַקְרַאי בְּעָלְמָא. ״מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה״!

כ״אוְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה [לְךָ] מַעֲשֵׂה אִישׁוּת בַּלַּיְלָה. כְּתִיב הָכָא: ״הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת״.

כ״באֶלָּא מַאי ״וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן״? שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּון אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס בָּהּ.

כ״גוְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: ״עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה׳״. מַאי ״לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה׳״? אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: דְּעוּ נָא כַּמָּה צְדָקוֹת עָשִׂיתִי עִמָּכֶם, שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי כׇּל אוֹתָן הַיָּמִים בִּימֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁאִילְמָלֵא כָּעַסְתִּי כׇּל אוֹתָן הַיָּמִים לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט.

כ״דהַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בִּלְעָם לְבָלָק: ״מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וְגוֹ׳״ (אוֹתָן הַיּוֹם [הַיָּמִים] לֹא זָעַם ה׳). ״אֵל זֹעֵם בְּכׇל יוֹם״, וְכַמָּה זַעְמוֹ? רֶגַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ וְגוֹ׳״.

כ״האִיבָּעֵית אֵימָא: ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבׇר זָעַם״. אֵימַת רָתַח? בִּתְלָת שָׁעֵי קַמָּיָיתָא, כִּי חָוְורָא כַּרְבָּלְתָּא דְּתַרְנְגוֹלָא. כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא נָמֵי חָוְורָא! כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא אִית בֵּיהּ סוּרְיָקֵי סוּמָּקֵי, הָהִיא שַׁעְתָּא לֵית בֵּיהּ סוּרְיָקֵי סוּמָּקֵי.

כ״והָהוּא מִינָא דַּהֲוָה בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דַּהֲוָה קָא מְצַעַר לֵיהּ. יוֹמָא חַד נְקַט תַּרְנוּגְלָא, וַאֲסַר לֵיהּ בְּכַרְעֵיהּ, וְאוֹתֵיב. אָמַר: כִּי מְטָא הָהוּא שַׁעְתָּא – אֶילְטְיֵיהּ. כִּי מְטָא הָהוּא שַׁעְתָּא, נַמְנֵם. אֲמַר: שְׁמַע מִינַּהּ לָאו אוֹרַח אַרְעָא, דִּכְתִיב ״גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב״. אֲפִילּוּ בְּמִינֵי לָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמֵימַר הָכִי.

כ״זתָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, וְהַמְּלָכִים מַנִּיחִין כִּתְרֵיהֶן עַל רָאשֵׁיהֶן וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה, מִיָּד כּוֹעֵס.

כ״ח״וַיָּקׇם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ״. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: אַהֲבָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדוּלָּה מֵאַבְרָהָם, דִּכְתִיב: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״. שִׂנְאָה מְבַטֶּלֶת שׁוּרָה שֶׁל גְּדוּלָּה מִבִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּקׇם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ״.

כ״טאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוָה, אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם קׇרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק, זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר הוּנָא: רוּת בִּתּוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב הָיְתָה.

ל׳אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: כְּתִיב ״יֵיטֵב אֱלֹהִים אֶת שֵׁם שְׁלֹמֹה מִשְּׁמֶךָ וִיגַדֵּל [אֶת] כִּסְאוֹ מִכִּסְאֶךָ״. אוֹרַח אַרְעָא לְמֵימְרָא לֵיהּ לְמַלְכָּא הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: מֵעֵין קָאָמְרָה לֵיהּ.

ל״אדְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, ״תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ״. נָשִׁים בָּאֹהֶל מַאן נִינְהוּ? שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל, וְלֵאָה. אוֹרַח אַרְעָא לְמֵימַר הָכִי? אֶלָּא מֵעֵין קָאָמַר. הָכִי נָמֵי, מֵעֵין קָאָמַר.

ל״בוּפְלִיגָא דְּרַב יוֹסֵי בַּר חוֹנִי, דְּאָמַר רַב יוֹסֵי בַּר חוֹנִי: בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא, חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ. בְּנוֹ – מִשְּׁלֹמֹה, וְתַלְמִידוֹ – אִיבָּעֵית אֵימָא: ״וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ״.

ל״ג״וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִי בִּלְעָם״, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר – מַלְאָךְ, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר – חַכָּה.

ל״דאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אַתָּה לָמֵד מָה הָיָה בְּלִבּוֹ. בִּיקֵּשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא יְהוּ לָהֶם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת – ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב״. לֹא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם – ״וּמִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. לֹא תְּהֵא מַלְכוּתָן נִמְשֶׁכֶת – ״כִּנְחָלִים נִטָּיוּ״. לֹא יְהֵא לָהֶם זֵיתִים וּכְרָמִים – ״כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר״. לֹא יְהֵא רֵיחָן נוֹדֵף – ״כַּאֲהָלִים נָטַע ה׳״.

ל״הלֹא יִהְיוּ לָהֶם מְלָכִים בַּעֲלֵי קוֹמָה – ״כַּאֲרָזִים עֲלֵי מַיִם״. לֹא יִהְיֶה לָהֶם מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ – ״יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו״. לֹא תְּהֵא מַלְכוּתָן שׁוֹלֶטֶת בָּאוּמּוֹת – ״וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים״. לֹא תְּהֵא עַזָּה מַלְכוּתָן – ״וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ״. לֹא תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּתָן – ״וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ״.

ל״ואָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּהֲפֹךְ ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. קְלָלָה, וְלֹא קְלָלוֹת.

ל״זאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב ״נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא״? טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּילֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם הָרָשָׁע. אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי קִילֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּקָנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִכָּה ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וְגוֹ׳״. מָה קָנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם, וְגִיזְעוֹ