סנהדרין ק״זSanhedrin 107

א׳אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב״.

ב׳אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן וְנִכְשָׁל. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״, וְאֵין אוֹמְרִים ״אֱלֹהֵי דָוִד״? אָמַר: אִינְהוּ מִינְּסוּ לִי וְאַתְּ לָא מִינַּסֵּית לִי. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחָנֵנִי וְנַסֵּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּחָנֵנִי ה׳ וְנַסֵּנִי וְגוֹ׳״.

ג׳אֲמַר: מְינַסֵּינָא לָךְ, וְעָבֵידְנָא מִילְּתָא בַּהֲדָךְ, דִּלְדִידְהוּ לָא הוֹדַעְתִּינְהוּ, וְאִילּוּ אֲנָא קָא מוֹדַעְנָא לָךְ דִּמְנַסֵּינָא לָךְ בִּדְבַר עֶרְוָה. מִיָּד, ״וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקׇם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וְגוֹ׳״.

ד׳אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁהָפַךְ מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל לַיְלָה לְמִשְׁכָּבוֹ שֶׁל יוֹם, וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה. אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ – רָעֵב, וּמַרְעִיבוֹ – שָׂבֵעַ.

ה׳״וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רוֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד״. בַּת שֶׁבַע הֲוָה קָא חָיְיפָא רֵישָׁא תּוּתֵי חַלְּתָא. אֲתָא שָׂטָן, אִידְּמִי לֵיהּ כְּצִיפַּרְתָּא. פְּתַק בֵּיהּ גִּירָא, פַּתְקַהּ לְחַלְּתָא, אִיגַּלַּיה וְחַזְיַיהּ.

ו׳מִיָּד: ״וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי. וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשׇׁב אֶל בֵּיתָהּ״. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבׇר פִּי״. אָמַר: אִיכּוֹ זְמָמָא נְפַל בְּפוּמֵּיהּ דְּמַאן דְּסָנֵי לִי, וְלָא אֲמַר כִּי הָא מִילְּתָא!

ז׳דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּה׳ חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפֹּר״? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְחוֹל לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ ״הַר שֶׁבָּכֶם צִפּוֹר נִדְּדַתּוּ״.

ח׳דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדׇבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשׇׁפְטֶךָ״? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: גַּלְיָא וִידִיעָא קַמָּךְ, דְּאִי בְּעַאי לְמִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרַי הֲוָה כָּיֵיפְינָא, אֶלָּא אָמֵינָא דְּלָא לֵימְרוּ ״עַבְדָּא זַכְיֵהּ לְמָרֵיהּ״.

ט׳דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד״? רְאוּיָה הָיְתָה בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם לְדָוִד מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁבָּאת עָלָיו בְּמַכְאוֹב. וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רְאוּיָה הָיְתָה לְדָוִד בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם, אֶלָּא שֶׁאֲכָלָהּ פַּגָּה.

י׳דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב, ״וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים [וְלֹא יָדַעְתִּי] קָרְעוּ וְלֹא דָמּוּ״? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאִם הָיוּ קוֹרְעִין בְּשָׂרִי לֹא הָיָה דָּמִי שׁוֹתֵת.

י״אוְלֹא עוֹד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹסְקִין בְּאַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין, פּוֹסְקִין מִמִּשְׁנָתָן וְאוֹמְרִים לִי: דָּוִד, הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ מִיתָתוֹ בַּמֶּה? אָמַרְתִּי לָהֶם: הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק, וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

י״באָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת חׇלְיוֹ שֶׁל דָּוִד קִיֵּים שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה עוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה״. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקֵּשׁ דָּוִד לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי דָּוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים״, וְאֵין ״רֹאשׁ״ אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּא צַלְמָא רֵישֵׁיהּ דִּי דְהַב טָב״.

י״ג״וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ חוּשַׁי הָאַרְכִּי קָרוּעַ כֻּתׇּנְתּוֹ וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ״. אָמַר לוֹ לְדָוִד: יֹאמְרוּ מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ יַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה? אָמַר לוֹ: מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתִי יַהַרְגֶנּוּ בְּנוֹ? מוּטָב יַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא.

י״דאָמַר: מַאי טַעְמָא קָנְסִיבַתְּ יְפַת תּוֹאַר? אֲמַר לֵיהּ: יְפַת תּוֹאַר רַחֲמָנָא שַׁרְיַיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא דָּרְשַׁתְּ סְמוּכִין, דִּסְמִיךְ לֵיהּ ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה״? כׇּל הַנּוֹשֵׂא יְפַת תּוֹאַר יֵשׁ לוֹ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

ט״ודָּרֵשׁ רַבִּי דּוֹסְתַּאי דְּמִן בֵּירֵי: לְמָה דָּוִד דּוֹמֶה? לְסוֹחֵר כּוּתִי. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין״! [אֲמַר לֵיהּ:] שְׁבִיקִי לָךְ. ״וּמִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי״! שְׁבִיקִי לָךְ. ״גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ״! שְׁבִיקִי לָךְ. ״אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם״, דְּלָא לִישְׁתַּעוֹ בִּי רַבָּנַן. שְׁבִיקִי לָךְ.

ט״ז״וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב״, שֶׁלֹּא יִכָּתֵב סִרְחוֹנִי. אָמַר לוֹ: אִי אֶפְשָׁר. וּמָה יוֹד שֶׁנָּטַלְתִּי מִשָּׂרַי עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ כַּמָּה שָׁנִים, עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹסַפְתִּי לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״. כׇּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

י״ז״וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב״. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְחוֹל לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן כּוּלּוֹ! אָמַר, כְּבָר עָתִיד שְׁלֹמֹה בִּנְךָ לוֹמַר בְּחׇכְמָתוֹ: ״הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה. אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה. כֵּן הַבָּא עַל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כׇּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ״. אָמַר לֵיהּ: כֹּל הָכִי נִטְרַד הָהוּא גַּבְרָא? אָמַר לוֹ: קַבֵּל עָלֶיךָ יִסּוּרִין. קִבֵּל עָלָיו.

י״חאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִצְטָרַע דָּוִד, וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה, וּפֵירְשׁוּ מִמֶּנּוּ סַנְהֶדְרִין. נִצְטָרַע – דִּכְתִיב: ״תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין״. נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה – דִּכְתִיב: ״הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי״. וּפֵרְשׁוּ מִמֶּנּוּ סַנְהֶדְרִין – דִּכְתִיב: ״יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְגוֹ׳״. שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה״.

י״ט״בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלִַים מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים״, וּכְתִיב: ״בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְגוֹ׳״, וְהָנֵי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לָא קָחָשֵׁיב. שְׁמַע מִינַּהּ נִצְטָרַע.

כ׳אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְחוֹל לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן! מָחוּל לָךְ. ״עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה׳ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי״. אֲמַר לֵיהּ: בְּחַיֶּיךָ אֵינִי מוֹדִיעַ, אֲבָל אֲנִי מוֹדִיעַ בְּחַיֵּי שְׁלֹמֹה בִּנְךָ.

כ״אבְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּיקֵּשׁ לְהַכְנִיס אָרוֹן לְבֵית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה. אָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רְנָנוֹת וְלֹא נַעֲנָה. אָמַר: ״שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה׳ עִזּוּז וְגִבּוֹר ה׳ גִּבּוֹר מִלְחָמָה״. וְנֶאֱמַר: ״שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד וְגוֹ׳״, וְלֹא נַעֲנָה.

כ״בכֵּיוָן שֶׁאָמַר: ״ה׳ אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ״, מִיָּד נַעֲנָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶהְפְּכוּ פְּנֵי שׂוֹנְאֵי דָּוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵירָה, וְיָדְעוּ כׇּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ הֶעָוֹן.

כ״גגֵּחֲזִי, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק״. לְהֵיכָא אֲזַל? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁהָלַךְ לְהַחֲזִיר גֵּחֲזִי בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא חָזַר. אָמַר לוֹ: חֲזוֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִמְּךָ: הַחוֹטֵא וּמַחְטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

כ״דמַאי עֲבַד? אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת תָּלָה לְחַטַּאת יָרׇבְעָם, וְהֶעֱמִידָהּ בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: שֵׁם חָקַק בְּפִיהָ, וְהָיְתָה מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״.

כ״הוְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבָּנַן דְּחָה מִקַּמֵּיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמְרוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה [נָא] הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ״, מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא לָא הֲווֹ פָּיְישִׁי.

כ״ותָּנוּ רַבָּנַן: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת, לֹא כֶּאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וְלֹא כִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה שֶׁדְּחָפוֹ לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

כ״זגֵּחֲזִי, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל וְקַח כִּכָּרָיִם וַיִּפְרׇץ בּוֹ וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף וְגוֹ׳״. ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מֵאַיִן גֵּחֲזִי וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת״. וּמִי שְׁקַל כּוּלֵּי הַאי? כֶּסֶף וּבְגָדִים הוּא דִּשְׁקַל!

כ״חאָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אֱלִישָׁע יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בִּשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים. נַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה מְצוֹרָע. אֲמַרָה לֵיהּ הָהִיא רָבִיתָא דְּאִישְׁתְּבַאי מֵאַרְעָא יִשְׂרָאֵל: אִי אָזְלַתְּ לְגַבַּי אֱלִישָׁע מַסֵּי לָךְ. כִּי אֲתָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל טְבוֹל בְּיַרְדֵּן. אֲמַר לֵיהּ: אַחוֹכֵי קָא מְחַיְּיכַתְּ בִּי? אָמְרִי לֵיהּ הָנְהוּ דַּהֲווֹ בַּהֲדֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? זִיל נַסִּי. אֲזַל וּטְבַל בְּיַרְדְּנָא וְאִיתַּסִּי. אֲתָא אַיְיתִי לֵיהּ כֹּל הָנֵי דְּנָקֵיט. לָא צְבָא לְקַבּוֹלֵי מִינֵּיהּ. גֵּחֲזִי אִיפְּטַר מִקַּמֵּיהּ אֱלִישָׁע, אֲזַל שְׁקַל מַאי דִּשְׁקַל וְאַפְקֵיד.

כ״טכִּי אֲתָא, חַזְיַיהּ אֱלִישָׁע לְצָרַעַת דַּהֲוָה פָּרְחָה עִלָּוֵיה רֵישֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ: רָשָׁע! הִגִּיעַ עֵת לִיטּוֹל שְׂכַר שְׁמֹנָה שְׁרָצִים. ״וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג״. ״וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר״ – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גֵּחֲזִי וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו.

ל׳יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה מַאי הִיא? כִּדְקַטְלִינְהוּ יַנַּאי מַלְכָּא לְרַבָּנַן, אֲזַל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְיֵשׁוּ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. כִּי הֲוָה שְׁלָמָא, שְׁלַח לֵיהּ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: מִינִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ לִיכִי אָלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם, אֲחוֹתִי: בַּעֲלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ וְאָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה.

ל״אקָם, אֲתָא, וְאִתְרְמִי לֵיהּ הָהוּא אוּשְׁפִּיזָא. עֲבַדוּ לֵיהּ יְקָרָא טוּבָא. אֲמַר: כַּמָּה יָפָה אַכְסַנְיָא זוֹ! אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת. אֲמַר לֵיהּ: רָשָׁע! בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק? אַפֵּיק אַרְבַּע מְאָה שִׁיפּוּרֵי וְשַׁמְּתֵיהּ.

ל״באֲתָא לְקַמֵּיהּ כַּמָּה זִימְנִין, אֲמַר לֵיהּ: קַבְּלָן! לָא הָוֵי קָא מַשְׁגַּח בֵּיהּ. יוֹמָא חַד הֲוָה קָא קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע, אֲתָא לְקַמֵּיהּ. סָבַר לְקַבּוֹלֵי, אַחְוִי לֵיהּ בִּידֵיהּ. הוּא סָבַר: מִידְחָא דָּחֵי לִי. אֲזַל זְקַף לְבֵינְתָּא וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר בָּךְ! אֲמַר לֵיהּ: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִמְּךָ: כָּל הַחוֹטֵא וּמַחְטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְאָמַר מָר: יֵשׁוּ כִּישֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל.

ל״גתַּנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, יֵצֶר, תִּינוֹק, וְאִשָּׁה – תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת.

ל״דתָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חֳלָאִים חָלָה אֱלִישָׁע – אֶחָד שֶׁגֵּירָה דּוּבִּים בַּתִּינוֹקוֹת, וְאֶחָד שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וְאֶחָד שֶׁמֵּת בּוֹ, [שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חׇלְיוֹ וְגוֹ״].

ל״העַד אַבְרָהָם לֹא הָיָה זִקְנָה. כֹּל דְּחָזֵי לְאַבְרָהָם אֲמַר: הַאי יִצְחָק. כֹּל דְּחָזֵי לְיִצְחָק אָמַר: הַאי אַבְרָהָם. בְּעָא אַבְרָהָם רַחֲמֵי דְּלֶיהְוֵי לֵיהּ זִקְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. עַד יַעֲקֹב לָא הֲוָה חוּלְשָׁא, בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה חוּלְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה״. עַד אֱלִישָׁע לָא הֲוָה אִינִישׁ חָלֵישׁ דְּמִיתְּפַח, וַאֲתָא אֱלִישָׁע וּבְעָא רַחֲמֵי וְאִיתְּפַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חׇלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ״.

ל״ומַתְנִי׳ דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם״ – לֹא דִּין וְלֹא רוּחַ. דּוֹר הַפְּלַגָּה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּפֶץ ה׳ אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כׇל הָאָרֶץ״, וּכְתִיב: ״וּמִשָּׁם הֱפִיצָם״. ״וַיָּפֶץ ה׳ אֹתָם״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳״ – לָעוֹלָם הַבָּא. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״ – רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְחַטָּאִים לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין.

ל״זרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ