סנהדרין ק״טSanhedrin 109

א׳מַאן נְשַׁדַּר? נְשַׁדַּר בַּהֲדֵי נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, דִּמְלוּמָּד בְּנִסִּים הוּא.

ב׳כִּי מְטָא לְהָהוּא דִּיּוּרָא, בְּעָא לְמֵיבַת. אָמְרִי לֵיהּ: מַאי אִיכָּא בַּהֲדָךְ? אֲמַר לְהוּ: קָא מוֹבֵילְנָא כְּרָגָא לְקֵיסָר. קָמוּ בְּלֵילְיָא, שְׁרוֹנְהוּ לְסִיפְטֵיהּ, וּשְׁקַלוּ כֹּל דַּהֲוָה גַּבֵּיהּ וּמַלּוֹנְהוּ עַפְרָא. כִּי מְטָא לְהָתָם, אִישְׁתְּכַח עַפְרָא. אֲמַר: אַחוֹכֵי קָא מְחַיְּיכִי בִּי יְהוּדָאֵי. אַפְּקוּהּ לְמִקְטְלֵיהּ. אֲמַר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה. אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְאִידְּמִי לְהוּ כְּחַד מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לְהוּ: דִּילְמָא הַאי עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הוּא, דַּהֲוָה שָׁדֵי עַפְרָא הָווּ חַרְבֵי, גִּילֵי הָווּ גִּירֵי. בְּדוּק וְאַשְׁכַּחוּ הָכִי.

ג׳הֲוָה מָחוֹזָא דְּלָא הֲווֹ קָא יָכְלִי לֵיהּ לְמִיכְבְּשֵׁיהּ. שְׁדוֹ מֵהָהוּא עַפְרָא עֲלֵיהּ וְכַבְשׁוּהּ. עַיְּילוּהּ לְבֵי גִנְזָא, אָמְרִי: שְׁקוֹל דְּנִיחָא לָךְ. מַלְּיֵיהּ לְסִיפְטָא דַּהֲבָא. כִּי הֲדַר אֲתָא, אֲמַרוּ לֵיהּ הָנָךְ דָּיּוֹרֵי: מַאי אַמְטֵית לְבֵי מַלְכָּא? אֲמַר לְהוּ: מַאי דִּשְׁקַלִי מֵהָכָא אַמְטַאי לְהָתָם. שָׁקְלִי אִינְהוּ אַמְטוֹ לְהָתָם. קַטְלִינְהוּ לְהָנָךְ דָּיוֹרֵי.

ד׳דּוֹר הַפְּלַגָּה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳. מַאי עֲבוּד? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא: נִבְנֶה מִגְדָּל וְנַעֲלֶה לָרָקִיעַ, וְנַכֶּה אוֹתוֹ בְּקַרְדּוּמּוֹת כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: אִם כֵּן, לִיבְנוֹ אַחַד טוּרָא!

ה׳(אֶלָּא) אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר: נֶחְלְקוּ לְשָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת, אַחַת אוֹמֶרֶת: נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה. זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם – ״הֱפִיצָם ה׳״, וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה – נַעֲשׂוּ קוֹפִים וְרוּחוֹת וְשֵׁידִים וְלִילִין, וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה – ״כִּי שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כׇּל הָאָרֶץ״.

ו׳תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כּוּלָּם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה נִתְכַּוְּונוּ. כְּתִיב הָכָא: ״נַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ״. מָה לְהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה.

ז׳אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף, שְׁלִישׁ נִבְלַע, שְׁלִישׁ קַיָּים. אָמַר רַב: אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בָּבֶל וּבוֹרְסִיף סִימָן רַע לַתּוֹרָה. מַאי בּוֹרְסִיף? אָמַר רַבִּי אַסִּי: בּוֹר שָׁאפֵי.

ח׳״אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳״. תָּנוּ רַבָּנַן: אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״. ״רָעִים״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְחַטָּאִים״ – לָעוֹלָם הַבָּא.

ט׳אָמַר רַב יְהוּדָה: רָעִים בְּגוּפָן, וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם. רָעִים בְּגוּפָן – דִּכְתִיב: ״וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם – דִּכְתִיב: ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״. ״לַה׳״ – זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם. ״מְאֹד״ – שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים.

י׳בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״רָעִים״ – בְּמָמוֹנָם, ״וְחַטָּאִים״ – בְּגוּפָן. רָעִים בְּמָמוֹנָם, דִּכְתִיב: ״וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן״. וְחַטָּאִים בְּגוּפָן, דִּכְתִיב: ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״. ״לַה׳״ – זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם. ״מְאֹד״ – זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה בִּירוּשָׁלַיִם הַרְבֵּה מְאֹד [וְגוֹ׳]״.

י״אתָּנוּ רַבָּנַן: אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה כְּתִיב בָּהֶם? ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ. מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ. נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה. לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל״.

י״באָמְרוּ: וְכִי מֵאַחַר שֶׁ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ״, לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים? שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ [מִמָּמוֹנֵנוּ]. בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ״.

י״גדָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרׇצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה״? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בְּבַעֲלֵי מָמוֹן, וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי, וְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו, וּבָאִים וְנוֹטְלִין אֶת מָמוֹנוֹ.

י״דדָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא יָדְעוּ אוֹר״? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן, וּמַפְקִידִים אֶצְלוֹ אֲפַרְסְמוֹן, וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם. לָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִין אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר״, וּבָאִים וְחוֹתְרִים שָׁם וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ מָמוֹן.

ט״ו״עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה״, ״חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה״, ״גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ״, ״וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד״.

ט״זדָּרֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי בְּצִיפּוֹרִי. אִחַתְרַין הָהִיא לֵילְיָא תְּלָת מְאָה מַחְתְּרָתָא בְּצִיפּוֹרִי. אֲתוֹ וְקָא מְצַעֲרִי לֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: יְהַבְיתְּ אוֹרְחֵיהּ לְגַנָּבֵי! אֲמַר לְהוּ: מִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי? כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, שָׁפְעִי מַרְזְבֵי דְצִיפּוֹרִי דְּמָא.

י״זאָמְרִי: דְּאִית לֵיהּ חַד תּוֹרָא – מַרְעֵי חַד יוֹמָא, דְּלֵית לֵיהּ – לִירְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי. הָהוּא יַתְמָא בַּר אַרְמַלְתָּא, יְהַבוּ לֵיהּ תּוֹרֵי לְמִרְעֵיה. אֲזַל, שַׁקְלִינְהוּ וְקַטְלִינְהוּ. אֲמַר לְהוּ:

י״חדְּאִית לֵיהּ תּוֹרָא – נִשְׁקוֹל חַד מַשְׁכָּא, דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרָא – נִשְׁקוֹל תְּרֵי מַשְׁכֵּי. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לְהוּ: סוֹף דִּינָא כִּתְחִילַּת דִּינָא. מָה תְּחִילַּת דִּינָא? דְּאִית לֵיהּ תּוֹרָא – מַרְעֵי חַד יוֹמָא, דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרֵי – מַרְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי. אַף סוֹף דִּינָא: דְּאִית לֵיהּ חַד תּוֹרָא – לִשְׁקוֹל חַד, דְּלֵית לֵיהּ תּוֹרָא – לִשְׁקוֹל תְּרֵי.

י״טדְּעָבַר בְּמַבָּרָא – נִיתֵּיב חַד זוּזָא, דְּלָא עָבַר בְּמַבָּרָא – נִיתֵּיב תְּרֵי. דַּהֲוָה לֵיהּ דָּרָא דְּלִבְנֵי, אָתֵי כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל חֲדָא, אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא חֲדָא דִּשְׁקַלִי. דַּהֲוָה שָׁדֵי תּוּמֵי אוֹ שַׁמְכֵי, אֲתוֹ כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל חֲדָא, אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא חֲדָא דִּשְׁקַלִי.

כ׳אַרְבַּע דַּיָּינֵי הָיוּ בִּסְדוֹם, שַׁקְרַאי וְשַׁקְרוֹרַאי זַיְיפַי וּמַצְלֵי דִּינָא. דְּמָחֵי לֵיהּ לְאִיתְּתָא דְּחַבְרֵיהּ וּמַפְּלָא (לֵיהּ), אָמְרִי לֵיהּ: יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ דְּנִיעַבְּרַהּ נִיהֲלָיךְ. דְּפָסֵיק לֵיהּ לְאוּדְנָא דַּחֲמָרָא דְּחַבְרֵיהּ, אֲמַרוּ לֵיהּ: הֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ עַד דְּקָדְחָא. דְּפָדַע לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, אָמְרִי לֵיהּ: הַב לֵיהּ אַגְרָא דִּשְׁקַל לָךְ דְּמָא.

כ״אדְּעָבַר בְּמַבָּרָא – יְהֵיב אַרְבְּעָה זוּזֵי, דְּעָבַר בְּמַיָּא – יָהֵיב תְּמָנְיָא זוּזֵי. זִימְנָא חֲדָא אֲתָא הָהוּא כּוֹבֵס, אִיקְּלַע לְהָתָם. אֲמַרוּ לֵיהּ: הַב אַרְבְּעָה זוּזֵי. אָמַר לְהוּ: אֲנָא בְּמַיָּא עֲבַרִי. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִם כֵּן, הַב תְּמָנְיָא דַּעֲבַרְתְּ בְּמַיָּא. לָא יְהַב. פַּדְיוּהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּדַיָּינָא. אֲמַר לֵיהּ: הַב לֵיהּ אַגְרָא דִּשְׁקַל לָךְ דְּמָא, וּתְמָנְיָא זוּזֵי דַּעֲבַרְתְּ בְּמַיָּא.

כ״באֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם אִיתְרְמִי הָתָם, פַּדְיוּהּי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דַּיָּינָא. אֲמַר לֵיהּ: הַב לֵיהּ אַגְרָא דִּשְׁקַל לָךְ דְּמָא. שְׁקַל גְּלָלָא, פַּדְיֵוהּ אִיהוּ לְדַיָּינָא. אֲמַר: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: אַגְרָא דִּנְפַק לִי מִינָּךְ, הַב נִיהֲלֵיהּ לְהַאי, וְזוּזֵי דִּידִי כִּדְקָיְימִי קָיְימִי.

כ״גהָוְיָא לְהוּ פּוּרְיְיתָא דַּהֲווֹ מַגְנִי עֲלַהּ אוֹרְחִין. כִּי מַאֲרֵיךְ – גָּיְיזִי לֵיהּ, כִּי גוּץ – מָתְחִין לֵיהּ. אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם אִקְּלַע לְהָתָם. אֲמַרוּ לֵיהּ: קוּם גְּנִי אַפּוּרְיָא. אֲמַר לְהוֹן: נִדְרָא נְדַרִי מִן יוֹמָא דְּמִיתַת אִמָּא לָא גָּנֵינָא אַפּוּרְיָא.

כ״דכִּי הֲוָה מִתְרְמֵי לְהוּ עַנְיָא, יְהַבוּ לֵיהּ כֹּל חַד וְחַד דִּינָרָא, וּכְתִיב שְׁמֵיהּ עֲלֵיהּ. וְרִיפְתָּא לָא הֲווֹ מַמְטֵי לֵיהּ. כִּי הֲוָה מָיֵת, אָתֵי כֹּל חַד וְחַד שָׁקֵיל דִּידֵיהּ.

כ״ההָכִי אַתְנוֹ בֵּינַיְיהוּ: כֹּל מַאן דְּמַזְמֵין גַּבְרָא לְבֵי הִילּוּלָא, לְשַׁלַּח גְּלִימָא. הֲוִי הַאי הִילּוּלָא, אִקְּלַע אֱלִיעֶזֶר לְהָתָם וְלָא יְהַבוּ לֵיהּ נַהֲמָא. כִּי בָּעֵי לְמִסְעַד, אֲתָא אֱלִיעֶזֶר וִיתֵיב לְסֵיפָא דְּכוּלְּהוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאן אַזְמְנָךְ לְהָכָא? אֲמַר לֵיהּ לְהָהוּא [דְּיָתֵיב]: אַתְּ זַמֵּנְתַּן. [אֲמַר: דִילְמָא שָׁמְעִי בִּי דַּאֲנָא אַזְמֵינְתֵּיהּ וּמְשַׁלְּחִי לֵיהּ מָאנֵיהּ דְּהַאי גַּבְרָא.] שְׁקַל גְּלִימֵיהּ הָהוּא דְּיָתֵיב גַּבֵּיהּ וּרְהַט לְבָרָא. וְכֵן עֲבַד לְכוּלְּהוּ עַד דְּנָפְקִי כּוּלְּהוּ וְאַכְלַאּ אִיהוּ לִסְעוּדְתָּא.

כ״והַוְיָא הָהִיא רָבִיתָא דַּהֲוָת קָא מַפְּקָא רִיפְתָּא לְעַנְיָא בְּחַצְבָּא. אִיגַּלַּאי מִלְּתָא, שַׁפְיוּהָ דּוּבְשָׁא, וְאוֹקְמוּהָ עַל אִיגַּר שׁוּרָא. אֲתֹא זִיבּוּרֵי וְאַכְלוּהָ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה״. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עַל עִיסְקֵי רִיבָה.

כ״זמְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה״. ״וַיָּמֻתוּ״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״בַּמַּגֵּפָה״ – לָעוֹלָם הַבָּא.

כ״חעֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל״ – לָעוֹלָם הַבָּא. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״.

כ״טתָּנוּ רַבָּנַן: עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל״ – לָעוֹלָם הַבָּא. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: הֲרֵי הֵן כַּאֲבֵידָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי״.

ל׳״וַיִּקַּח [קֹרַח]״ – אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע לְעַצְמוֹ. ״קֹרַח״ – שֶׁנַּעֲשָׂה קׇרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל. ״בֶּן יִצְהָר״ – בֵּן שֶׁהִרְתִּיחַ עָלָיו אֶת כָּל הָעוֹלָם כַּצׇּהֳרַיִם. ״בֶּן קְהָת״ – בֵּן שֶׁהִקְהָה שִׁינֵּי מוֹלִידָיו. ״בֶּן לֵוִי״ – בֵּן שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה בְּגֵיהִנָּם.

ל״אוְלִיחְשׁוֹב נָמֵי בֶּן יַעֲקֹב, בֵּן שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לְגֵיהִנָּם? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: יַעֲקֹב בִּיקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי״. ״בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי״ – אֵלּוּ מְרַגְּלִים. ״בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי״ – זֶה עֲדַת קֹרַח.

ל״ב״דָּתָן״ – שֶׁעָבַר עַל דָּת אֵל, ״אֲבִירָם״ – שֶׁאִיבֵּר עַצְמוֹ מֵעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, ״וְאוֹן״ – שֶׁיָּשַׁב בַּאֲנִינוּת, ״פֶּלֶת״ – שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ פְּלָאוֹת, ״בֶּן רְאוּבֵן״ – בֵּן שֶׁרָאָה וְהֵבִין.

ל״גאָמַר רַב: ״אוֹן בֶּן פֶּלֶת אִשְׁתּוֹ הִצִּילַתּוּ. אֲמַרָה לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ? אִי מָר רַבָּה – אַנְתְּ תַּלְמִידָא, וְאִי מָר רַבָּה – אַנְתְּ תַּלְמִידָא. אֲמַר לַהּ: מַאי אֶעֱבֵיד? הֲוַאי בְּעֵצָה וְאִשְׁתְּבַעִי לִי בַּהֲדַיְיהוּ. אֲמַרָה לֵיהּ: יָדַעְנָא דְּכוּלַּהּ כְּנִישְׁתָּא קַדִּישְׁתָּא נִינְהוּ, דִּכְתִיב: ״כִּי כׇל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים״. אֲמַרָה לֵיהּ: תּוּב, דַּאֲנָא מַצֵּילְנָא לָךְ. אַשְׁקִיתֵיהּ חַמְרָא וְאַרְוִיתֵיהּ וְאַגְנִיתֵיהּ גַּוַּאי. וִיתִבָא עַל בָּבָא,