סנהדרין קי״א אSanhedrin 111a

א׳מַאי ״אָמֵן״? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ״אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן״.

ב׳״לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְמִי שֶׁמְּשַׁיֵּיר אֲפִילּוּ חוֹק אֶחָד. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי, אֶלָּא אֲפִילּוּ לֹא לָמַד אֶלָּא חוֹק אֶחָד.

ג׳(שֶׁנֶּאֱמַר) ״וְהָיָה בְכׇל הָאָרֶץ נְאֻם ה׳ פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֶר בָּהּ״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁם. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי, אֶלָּא אֲפִילּוּ שְׁלִישִׁי שֶׁל נֹחַ.

ד׳״כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: דְּבָרִים כִּכְתָבָן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִיחָא לֵיהּ לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי, אֶלָּא אֶחָד מֵעִיר מְזַכֶּה כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה מְזַכִּין כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ. יָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב וְיָתֵיב וְקָאָמַר: דְּבָרִים כִּכְתָבָן. אֲמַר לֵיהּ רַב: לָא נִיחָא לֵיהּ לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי, אֶלָּא אֶחָד מֵעִיר מְזַכֶּה כָּל הָעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה מְזַכִּין כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.

ה׳חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא חָיֵיף רֵישֵׁיהּ וְסָלֵיק וְיָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב. אֲמַר לֵיהּ: ״וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים״. אֲמַר לֵיהּ: מֵילָט קָא לָיְיטַתְּ לִי? אֲמַר לֵיהּ: קְרָא קָאָמֵינָא, לֹא תִּמָּצֵא תּוֹרָה בְּמִי שֶׁמְּחַיֶּה עַצְמוֹ עָלֶיהָ.

ו׳תַּנְיָא: רַב סִימַאי אוֹמֵר, נֶאֱמַר: ״וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם״, וְנֶאֱמַר: ״וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם״. מַקִּישׁ יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם לְבִיאָתָן לָאָרֶץ. מָה בִּיאָתָן לָאָרֶץ – שְׁנַיִם מִשִּׁשִּׁים רִיבּוֹא, אַף יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם – שְׁנַיִם מִשִּׁשִּׁים רִיבּוֹא. אָמַר רָבָא: וְכֵן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״.

ז׳תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי, פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי: בֹּא וְאַרְאֶךָּ מָה עָשׂוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ. מֵהֶם טִבְּעוּ בַּיָּם, מֵהֶם הָרְגוּ בַּחֶרֶב, מֵהֶם מָעֲכוּ בְּבִנְיָן. וְעַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה״.

ח׳אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְחִין. הֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי, וְלֹא הִרְהֲרוּ עַל מִדּוֹתַי, וְלֹא אָמְרוּ לִי ״מַה שְּׁמֶךָ״. אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״. בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִקְבּוֹר אֶת שָׂרָה וְלֹא מָצָא, עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, וְלֹא הִרְהֵר עַל מִדּוֹתַי.

ט׳אָמַרְתִּי לְיִצְחָק: ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ״. בִּקְּשׁוּ עֲבָדָיו מַיִם לִשְׁתּוֹת וְלֹא מָצְאוּ, עַד שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם״. וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי.

י׳אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב: ״הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה״. בִּיקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטוֹעַ אׇהֳלוֹ, וְלֹא מָצָא, עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי, וְלֹא אָמְרוּ לִי: ״מַה שְּׁמֶךָ״, וְאַתָּה אָמְרַתְּ לִי: ״מַה שְּׁמֶךָ״ בַּתְּחִלָּה, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי: ״וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ״. ״עַתָּה תִרְאֶה אֵת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה״. בְּמִלְחֶמֶת פַּרְעֹה אַתָּה רוֹאֶה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים.

י״א״וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ״. מָה רָאָה מֹשֶׁה?

י״ברַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלָא אָמַר: ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ רָאָה, וְרַבָּנַן אָמְרִי: ״אֱמֶת״ רָאָה. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ רָאָה, דְּתַנְיָא: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְמָרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְכוֹתֵב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ לַצַּדִּיקִים? אָמַר לוֹ: ״אַף לָרְשָׁעִים״. אֲמַר לֵיהּ: רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ! אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא חָזֵית (מַאי) דְּמִבְּעֵי לָךְ.

י״גכְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי ״אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים״?