סנהדרין ג׳Sanhedrin 3

א׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״. וּמָה טַעַם אָמְרוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת לָא בָּעֵינַן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין.

ב׳אֶלָּא מֵעַתָּה, טָעוּ – לֹא יְשַׁלְּמוּ?! כׇּל שֶׁכֵּן אַתָּה נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין!

ג׳אִי הָכִי, תַּרְתֵּי קָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת, גְּזֵילוֹת וַחֲבָלוֹת בִּשְׁלֹשָׁה מוּמְחִין.

ד׳וְעוֹד, שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה לְמָה לִי?

ה׳אֶלָּא אָמַר רָבָא: תַּרְתֵּי קָתָנֵי, מִשּׁוּם דְּרַבִּי חֲנִינָא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: מִדְּאוֹרָיְיתָא חַד נָמֵי כָּשֵׁר, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ״. אֶלָּא מִשּׁוּם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.

ו׳אַטּוּ בִּתְלָתָא מִי לָא הָווּ יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת? אִי אֶפְשָׁר דְּלֵית בְּהוּ חַד דִּגְמִיר. אֶלָּא מֵעַתָּה, טָעוּ – לֹא יְשַׁלְּמוּ?! כׇּל שֶׁכֵּן דִּנְפִישִׁי יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת!

ז׳מַאי אִיכָּא בֵּין רָבָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ, דִּינֵיהֶן דִּין, אֶלָּא שֶׁנִּקְרְאוּ בֵּית דִּין חָצוּף. לְרָבָא לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.

ח׳נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק וְכוּ׳. נֶזֶק הַיְינוּ חֲבָלוֹת? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא חֲצִי נֶזֶק, תָּנֵי נָמֵי נֶזֶק שָׁלֵם.

ט׳חֲצִי נֶזֶק נָמֵי – הַיְינוּ חֲבָלוֹת! תְּנָא מָמוֹנָא, וְקָתָנֵי קְנָסָא.

י׳הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: ״פַּלְגָא נִיזְקָא קְנָסָא״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״פַּלְגָא נִיזְקָא מָמוֹנָא״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

י״אאֶלָּא, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, דְּמָמוֹן

י״בשֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ הוּא, תְּנָא נָמֵי חֲצִי נֶזֶק, דְּמָמוֹן שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ הוּא. וְאַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא חֲצִי נֵזֶק, תְּנָא נָמֵי נֵזֶק.

י״גשְׁלֹשָׁה מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים״ – הֲרֵי כָּאן אֶחָד, ״עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים״ – הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

י״דרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: רִאשׁוֹן תְּחִילָּה נֶאֱמַר, וְאֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. אֶלָּא ״עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם״ – הֲרֵי כָּאן אֶחָד, ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד – הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה.

ט״ונֵימָא בְּדוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת קָמִיפַּלְגִי? דְּמָר סָבַר: דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת, וּמַר סָבַר: אֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִילּוֹת. אָמַר לָךְ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הַשּׁוֹפֵט״. מַאי ״אֶל הָאֱלֹהִים״? שְׁמַע מִינַּהּ לְמִנְיָינָא.

ט״זוְרַבִּי יוֹנָתָן, לִישָּׁנָא דְּעָלְמָא נְקַט, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מַאן דְּאִית לֵיהּ דִּינָא – לִיקְרַב לְגַבֵּי דַּיָּינָא.

י״זוְרַבִּי יֹאשִׁיָּה לֵית לֵיהּ בֵּית דִּין נוֹטֶה? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת״? הַתּוֹרָה אָמְרָה: עֲשֵׂה לְךָ בֵּית דִּין נוֹטֶה.

י״חסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שִׁבְעִים. דִּתְנַן: סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעִים.

י״טאֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּסַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה, דִּכְתִיבִי קְרָאֵי. בִּשְׁאָר בֵּי דִינָא מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?

כ׳וְכִי תֵּימָא: לָא שְׁנָא, וְהָתְנַן: סְמִיכַת זְקֵנִים וַעֲרִיפַת עֶגְלָה בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה.

כ״אוְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? ״וְסָמְכוּ״ – שְׁנַיִם, ״זִקְנֵי״ – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה.

כ״בדְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה עֲדִיפָא מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה בְּסַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה הוּא דְּלֵית לֵיהּ, הָא בִּשְׁאָר בֵּי דִינָא אִית לֵיהּ. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה בִּשְׁאָר בֵּי דִינָא נָמֵי לֵית לֵיהּ. וְאֶלָּא הַאי ״לִנְטֹת״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מוֹקֵים לֵהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.

כ״גאֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת – לָא? אֶלָּא הָא דִּתְנַן: שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי וְאֶחָד אוֹמֵר חַיָּיב – זַכַּאי, שְׁנַיִם אוֹמְרִים חַיָּיב וְאֶחָד אוֹמֵר זַכַּאי – חַיָּיב. נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה?

כ״דאֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה, מַיְיתֵי לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר מִדִּינֵי נְפָשׁוֹת: וּמָה דִּינֵי נְפָשׁוֹת דַּחֲמִירִי, אָמַר רַחֲמָנָא ״זִיל בָּתַר רוּבָּא״, דִּינֵי מָמוֹנוֹת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?

כ״התָּנוּ רַבָּנַן: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, רַבִּי אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אַטּוּ בִּתְלָתָא מִי לָא גָּמַר דִינָא בִּתְרֵי? הָכִי קָאָמַר: מִפְּנֵי שֶׁגְּמַר דִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אַלְמָא קָסָבַר: תְּלָתָא כִּי כְּתִיבִי – בִּגְמַר דִינָא כְּתִיבִי.

כ״ומְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: אֶלָּא מֵעַתָּה, תְּהֵא סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה צְרִיכָה מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד? וּתְהֵא סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה צְרִיכָה אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים?

כ״זאֶלָּא ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא, מִשְּׁעַת אֲסִיפָה שִׁבְעִים. ״וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה״ נָמֵי, מִשְּׁעַת שְׁפִיטַת הָעֵדָה. הָכִי נָמֵי: ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים״, מִשְּׁעַת קְרִיבָה שְׁלֹשָׁה.

כ״חאֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי: ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים״ – תְּרֵי. נֶאֱמַר ״אֱלֹהִים״ לְמַטָּה וְנֶאֱמַר ״אֱלֹהִים״ לְמַעְלָה. מָה לְמַטָּה שְׁנַיִם, אַף לְמַעְלָה שְׁנַיִם. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל – מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד. הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה.