סנהדרין ל׳Sanhedrin 30

א׳וְכֹל לִישָּׁנֵי דְּבֵי דִינָא, וְלָא הֲוָה כְּתִב בַּהּ ״בְּמוֹתַב תְּלָתָא הֲוֵינָא וְחַד לֵיתוֹהִי״.

ב׳סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: הַיְינוּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ רַב נָתָן בַּר אַמֵּי: הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא חָיְישִׁינַן לְבֵית דִּין טוֹעִין.

ג׳אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִי כְּתִב בַּהּ ״בֵּי דִינָא״, תּוּ לָא צְרִיךְ.

ד׳וְדִילְמָא בֵּית דִּין חָצוּף הוּא? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁנַיִם שֶׁדָּנוּ, דִּינֵיהֶן דִּין, אֶלָּא שֶׁנִּקְרְאוּ בֵּית דִּין חָצוּף. דִּכְתִב בַּיהּ: ״בֵּי דִינָא דְּרַבְנָא אָשֵׁי״.

ה׳וְדִילְמָא רַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לְהוּ? דִּכְתִיב בַּהּ: ״וַאֲמַרְנָא לֵיהּ לְרַבַּנָא אָשֵׁי״, ״וַאֲמַר לַן רַבַּנָא אָשֵׁי.״

ו׳תָּנוּ רַבָּנַן, אָמַר לָהֶן אֶחָד: אֲנִי רָאִיתִי אֲבִיכֶם שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁידָּה, תֵּיבָה, וּמִגְדָּל, וְאָמַר ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״, ״שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן״ – בַּבַּיִת לֹא אָמַר כְּלוּם, בַּשָּׂדֶה דְּבָרָיו קַיָּימִין.

ז׳כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ לִיטְּלָן – דְּבָרָיו קַיָּימִין; אֵין בְּיָדוֹ לִיטְּלָן – לֹא אָמַר כְּלוּם.

ח׳הֲרֵי שֶׁרָאוּ אֶת אֲבִיהֶן שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וְאָמַר: ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״, ״שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן״ – אִם כְּמוֹסֵר, דְּבָרָיו קַיָּימִין; אִם כְּמַעֲרִים, לֹא אָמַר כְּלוּם.

ט׳הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל מָעוֹת שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו, וּבָא בַּעַל הַחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: ״כָּךְ וְכָךְ הֵן״, ״בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵן״, ״שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן״. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

י׳שְׁנַיִם אוֹמְרִים זַכַּאי כּוּ׳. מִיכְתָּב הֵיכִי כָּתְבִי?

י״ארַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״זַכַּאי״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר: ״מִדִּבְרֵיהֶן נִזְדַּכָּה פְּלוֹנִי״.

י״במַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְשַׁלּוֹמֵי אִיהוּ מְנָתָא בַּהֲדַיְיהוּ, דִּלְמַאן דְּאָמַר ״זַכַּאי״ – מְשַׁלֵּם, וּלְמַאן דְּאָמַר ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״ – לָא מְשַׁלֵּם.

י״גוּלְמַאן דְּאָמַר ״זַכַּאי״, מְשַׁלֵּם?! לֵימָא לְהוּ: אִי לְדִידִי צָיְיתִיתוּן, אַתּוּן נָמֵי לָא מְשַׁלְּמִיתוּן!

י״דאֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְשַׁלּוֹמֵי אִינְהוּ מְנָתָא דִּידֵיהּ: לְמַאן דְּאָמַר ״זַכַּאי״ – מְשַׁלְּמִי, לְמַאן דְּאָמַר ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״ – לָא מְשַׁלְּמִי.

ט״ווּלְמַאן דְּאָמַר זַכַּאי, מְשַׁלְּמִי? וְלֵימְרוּ לֵיהּ: אִי לָאו אַתְּ בַּהֲדַן, לָא הֲוָה סָלֵיק דִּינָא מִידֵּי!

ט״זאֶלָּא, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִשּׁוּם ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״זַכַּאי״ – מִשּׁוּם ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל״.

י״זרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְזַכִּין, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְחַיְּיבִין״ – מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּשִׁיקְרָא.

י״חוְרַבִּי אֶלְעָזָר אִית לֵיהּ דְּמָר, וְאִית לֵיהּ דְּמָר. הִלְכָּךְ, כָּתְבִי הָכִי: ״מִדִּבְרֵיהֶם נִזְדַּכָּה פְּלוֹנִי״.

י״טגָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מַכְנִיסִין כּוּ׳. לְמַאן? אִילֵימָא לְבַעֲלֵי דִינִין – הָתָם קָיְימִי! אֶלָּא לְעֵדִים.

כ׳כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא: לְעוֹלָם אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה.

כ״אוְאֵין עֵדוּתָן מִתְקַיֶּימֶת בְּבֵית דִּין עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵירוֹ לְמָחָר שׁוֹמְעִין אֶת דְּבָרָיו.

כ״בלָא, לְעוֹלָם לְבַעֲלֵי דִינִין. וְרַבִּי נְחֶמְיָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כָּךְ הָיָה מִנְהָגָן שֶׁל נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: מַכְנִיסִין לְבַעֲלֵי דִינִין וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶן, וּמַכְנִיסִין אֶת הָעֵדִים וְשׁוֹמְעִין דִּבְרֵיהֶם, וּמוֹצִיאִין אוֹתָן לַחוּץ וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּדָבָר. גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, מַכְנִיסִין אוֹתָן כּוּ׳.

כ״גוְהָתַנְיָא: גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, מַכְנִיסִין אֶת הָעֵדִים! הָהִיא דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן.

כ״דגּוּפָא: לְעוֹלָם אֵין עֵדוּתָן מִצְטָרֶפֶת עַד שֶׁיִּרְאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא.

כ״האִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: אַמָּנֶה דְּקָא מַסְהֵיד הַאי, לָא קָא מַסְהֵיד הַאי, וּמָנֶה דְּקָא מַסְהֵיד הַאי, לָא קָמַסְהֵיד הַאי. וְאִידַּךְ: אַמָּנֶה בְּעָלְמָא תַּרְוַיְיהוּ קָמַסְהֲדִי.

כ״ווְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, דִּכְתִיב: ״וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע״.

כ״זוְתַנְיָא: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָקוּם עֵד״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אֶחָד? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶחָד״?

כ״חזֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵד״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב ״אֶחָד״.

כ״טוְאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן חַד, לְמֵימַר: עַד דְּחָזוּ תַּרְוַויְיהוּ כְּחַד. וְאִידַּךְ, ״וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע״ – מִכׇּל מָקוֹם.

ל׳וְאֵין עֵדוּתָן מִתְקַיֶּימֶת בְּבֵית דִּין עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו שֶׁל זֶה הַיּוֹם, וּכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵירוֹ לְמָחָר שׁוֹמְעִין דְּבָרָיו. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא.

ל״אאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: מָר סָבַר, עֵד אֶחָד כִּי אָתֵי – לִשְׁבוּעָה אָתֵי, לְמָמוֹנָא לָא אָתֵי.

ל״בוְאִידַּךְ: אַטּוּ כִּי אָתוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, בְּחַד פּוּמָּא קָא מַסְהֲדִי? אֶלָּא מְצָרְפִינַן לְהוּ. הָכָא נָמֵי לִיצָרְפִינְהוּ.

ל״גוְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: ״אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״,

ל״דוּדְכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, וְהָכָא בְּאַקּוֹשֵׁי הַגָּדָה לִרְאִיָּה קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: מַקְּשִׁינַן הַגָּדָה לִרְאִיָּה, וּמָר סָבַר: לָא מַקְּשִׁינַן.

ל״הרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים הֲוָה מִשְׁתְּקִיד עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא לְמִסְמְכֵיהּ, וְלָא קָא מִיסְתַּיַּיע מִילְּתָא. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן,

ל״ואֲמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דְּיָדַע הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים: דֵּין יָדַע. אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא אֵיזוֹ. אֲמַר לֵיהּ: לִיסְמְכֵיהּ מָר בְּרֵישָׁא. סַמְכֵיהּ.

ל״זאֲמַר לֵיהּ: בְּנִי, אֱמוֹר לִי כֵּיצַד שָׁמַעְתָּ? אֲמַר לֵיהּ: כָּךְ שָׁמַעְתִּי, שֶׁמּוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לְרַבִּי נָתָן.

ל״חאָמַר: לָזֶה הוּצְרַכְתִּי?! הַשְׁתָּא, וּמָה עִיקַּר רְאִיָּה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה ״לָא בָּעֵינַן״, הַגָּדָה מִיבַּעְיָא?

ל״טאֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְעָלִיתָ, לֹא תֵּרֵד. אָמַר רַבִּי זֵירָא: שְׁמַע מִינַּהּ, גַּבְרָא רַבָּה, כֵּיוָן דְּאִיסְתְּמִיךְ – אִיסְתְּמִיךְ.

מ׳אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין.

מ״אעוּלָּא אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה בְּקַרְקָעוֹת, אֲבָל לֹא בְּמִטַּלְטְלִין.

מ״באֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲלָכָה, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי? וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה בְּעֵדוּת קַרְקַע!

מ״גוְתָנֵי רַב אִידִי בַּר אָבִין בִּנְזִיקִין דְּבֵי קַרְנָא: מוֹדִין חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה בְּעֵדוּת בְּכוֹר, וּבְעֵדוּת קַרְקַע, וּבְעֵדוּת חֲזָקָה, וְכֵן שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת.

מ״דגַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית? מָר סָבַר פְּלִיגִי, וּמָר סָבַר לָא פְּלִיגִי.

מ״המַאי ״וְכֵן שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת״? אִילֵּימָא: אֶחָד אוֹמֵר אַחַת בְּגַבָּהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר אַחַת בִּכְרֵיסָהּ? הַאי חֲצִי דָבָר וַחֲצִי עֵדוּת הוּא!

מ״ואֶלָּא, אֶחָד אוֹמֵר: שְׁתַּיִם בְּגַבָּהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר: שְׁתַּיִם בִּכְרֵיסָהּ.

מ״זאָמַר רַב יוֹסֵף: אֲנָא אָמֵינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין. וְרַבָּנַן דְּאָתוּ מִמָּחוֹזָא אָמְרִי: אָמַר רַבִּי זֵירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בַּקַּרְקָעוֹת – אִין, אֲבָל לָא בְּמִטַּלְטְלִין.

מ״חרַב לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב: הוֹדָאָה אַחַר הוֹדָאָה, הוֹדָאָה אַחַר הַלְוָאָה – מִצְטָרְפִי.

מ״טהַלְוָאָה אַחַר הַלְוָאָה, הַלְוָאָה אַחַר הוֹדָאָה – לָא מִצְטָרְפִי.

נ׳אַשְׁכְּחֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הַלְוָאָה אַחַר הַלְוָאָה דְּלָא? דְּמָנֶה דְּקָא חָזֵי הַאי, לָא קָא חָזֵי הַאי. הוֹדָאָה אַחַר הוֹדָאָה נָמֵי – אַמָּנֶה דְּקָא מוֹדֵי קַמֵּי הַאי, לָא מוֹדֵי קַמֵּי הַאי?

נ״אדְּאָמַר לֵיהּ לְהַאי בָּתְרָא: בְּהַאי מָנֶה דְּאוֹדַיי לֵיהּ קַמָּךְ, אוֹדַיי לֵיהּ נָמֵי קַמֵּי פְּלוֹנִי.

נ״באַכַּתִּי, בָּתְרָא יָדַע, קַמָּא לָא יָדַע.

נ״גדַּהֲדַר אָזֵיל, אָמַר לֵיהּ לְקַמָּא: הַאי מָנֶה דְּאוֹדַיי לֵיהּ קַמָּךְ, אוֹדַיי לֵיהּ נָמֵי קַמֵּי פְּלוֹנִי. אֲמַר לֵיהּ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִתְנַחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.

נ״דאֲמַר לֵיהּ: מַאי נִיחוּתָא? דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב שֵׁשֶׁת, שְׁדָא בַּהּ נַרְגָּא – לָאו הַיְינוּ הוֹדָאָה אַחַר הַלְוָאָה?

נ״האֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ דִּשְׁמִיעַ לִי עֲלַיְיכוּ, דְּרָמֵיתוּ דִּיקְלֵי וְזָקְפִיתוּ לְהוּ.

נ״ונְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: בֵּין הוֹדָאָה אַחַר הוֹדָאָה, בֵּין הוֹדָאָה אַחַר הַלְוָאָה, בֵּין הַלְוָאָה אַחַר הַלְוָאָה, בֵּין הַלְוָאָה אַחַר הוֹדָאָה – מִצְטָרְפוֹת. כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה.

נ״זאָמַר רַב יְהוּדָה: עֵדוּת הַמַּכְחֶשֶׁת זוֹ אֶת זוֹ בִּבְדִיקוֹת, כְּשֵׁרָה בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת.

נ״חאָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בְּאֶחָד אוֹמֵר ״בְּאַרְנָקִי שְׁחוֹרָה״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״בְּאַרְנָקִי לְבָנָה״. אֲבָל אֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה שָׁחוֹר״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״מָנֶה לָבָן״ – אֵין מִצְטָרְפִין.

נ״טוְאַרְנָקִי שְׁחוֹרָה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת לָא? וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: אֶחָד אוֹמֵר ״בְּסַיִיף הֲרָגוֹ״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״בַּאֲרִירָן הֲרָגוֹ״ – אֵין זֶה ״נָכוֹן״; אֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו שְׁחוֹרִים״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו לְבָנִים״ – הֲרֵי זֶה ״נָכוֹן״.