סנהדרין ל״טSanhedrin 39

א׳״אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה״, ״מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק״, ״צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו״.

ב׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֱלֹהֵיכֶם גַּנָּב הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיַּפֵּל ה׳ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן״. אֲמַרָה לֵיהּ בְּרַתֵּיה: שִׁבְקֵיהּ, דַּאֲנָא מַהְדַּרְנָא לֵיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: תְּנוּ לִי דּוּכּוֹס אֶחָד. אֲמַר לַהּ: לְמָה לִיךְ? לִיסְטִין בָּאוּ עָלֵינוּ הַלַּיְלָה וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ קִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף וְהִנִּיחוּ לָנוּ קִיתוֹן שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהּ: וּלְוַואי שֶׁיָּבֹאוּ עָלֵינוּ בְּכׇל יוֹם. וְלֹא יָפֶה הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ צֵלָע אַחַת וְנָתְנוּ לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ?

ג׳אֲמַר לַהּ: הָכִי קָאָמֵינָא, אֶלָּא לִשְׁקְלַיהּ בְּהֶדְיָא? אֲמַרָה לֵיהּ: אַיְיתוֹ לִי אוּמְצָא דְּבִישְׂרָא. אַיְיתוֹ לַהּ. אוֹתְבַהּ תּוּתֵי בַּחְשָׁא, אַפִּיקְתַּהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: אֱכוֹל (מֵהַאי). אֲמַר לַהּ: מְאִיסָא לִי. אֲמַרָה לֵיהּ: וְאָדָם הָרִאשׁוֹן נָמֵי, אִי הֲוָת שְׁקִילָה בְּהֶדְיָא, הֲוָה מְאִיסָא לֵיהּ.

ד׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: יָדַעְנָא אֱלָהַיְיכוּ מַאי קָא עָבֵיד וְהֵיכָן יָתֵיב. אִיתְנְגִיד וְאִיתְּנַח. אֲמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: בֵּן אֶחָד יֵשׁ לִי בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְיֵשׁ לִי גִּיעֲגוּעִים עָלָיו. בָּעֵינָא דְּמַחְוֵית לֵיהּ נִיהֲלִי. אָמַר: מִי יָדַעְנָא הֵיכָא נִיהוּ? אֲמַר לֵיהּ: דְּאִיכָּא בְּאַרְעָא לָא יָדְעַתְּ, דְּאִיכָּא בִּשְׁמַיָּא יָדְעַתְּ?

ה׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב ״מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים״, מַאי רְבוּתֵיהּ? אֲנָא מָצֵינָא לְמִימְנֵי כּוֹכְבֵי! אַיְיתִי חֲבוּשֵׁי, שְׁדִינְהוּ בְּאַרְבֵּילָא, וְקָא מְהַדַּר לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מְנִינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: אוֹקְמִינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ: רָקִיעַ נָמֵי הָכִי הָדְרָא.

ו׳אִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: מְנִי לִי כּוֹכְבֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי כַּכָּיךְ וְשִׁינָּיךְ כַּמָּה הָוֵי? שְׁדָא יְדֵיהּ לְפוּמֵּיהּ וְקָא מָנֵי לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: דְּאִיכָּא בְּפוּמָּיךְ לָא יָדְעַתְּ, דְּאִיכָּא בִּרְקִיעָא יָדְעַתְּ?

ז׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִי שֶׁבָּרָא הָרִים לֹא בָּרָא רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ״. אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אָדָם דִּכְתִיב ״וַיִּבְרָא״ ״וַיִּיצֶר״, הָכִי נָמֵי מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָּרָא זֶה?

ח׳טֶפַח עַל טֶפַח יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, וּשְׁנֵי נְקָבִים יֵשׁ בּוֹ. מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָּרָא זֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע וְאִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט״. אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: וּבִשְׁעַת מִיתָה כּוּלָּן נִתְפַּיְּיסוּ?

ט׳אֲמַר לֵיהּ הָהוּא אַמְגּוּשָׁא לְאַמֵּימָר: מִפַּלְגָךְ לְעִילַּאי דְּהוֹרְמִיז, מִפַּלְגָךְ לְתַתַּאי דְּאַהוֹרְמִיז. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, הֵיכִי שָׁבֵיק לֵיהּ אַהוֹרְמִיז לְהוֹרְמִיז לְעַבּוֹרֵי מַיָּא בְּאַרְעֵיהּ?

י׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי תַּנְחוּם: תָּא לִיהְווֹ כּוּלָּן לְעַמָּא חַד. אֲמַר: לְחַיֵּי, אֲנַן דְּמָהֲלִינַן לָא מָצֵינַן מִיהְוֵי כְּוָותַיְיכוּ. אַתּוּן מָהֲלִיתוּ וֶהֱווֹ כְּוָותַן! אֲמַר לֵיהּ: מֵימָר שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ, מִיהוּ כֹּל דְּזָכֵי לְמַלְכָּא לִשְׁדְּיוּהּ לְבֵיבָר. שַׁדְיוּהּ לְבֵיבָר וְלָא אַכְלוּהּ. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא: הַאי דְּלָא אַכְלוּהּ מִשּׁוּם דְּלָא כְּפוּן הוּא. שַׁדְיוּהּ לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְאַכְלוּהּ.

י״אאֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אָמְרִיתוּ כֹּל בֵּי עַשְׂרָה שְׁכִינְתָּא שָׁרְיָא, כַּמָּה שְׁכִינְתָּא אִיכָּא? קַרְיֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ, מְחָא בֵּיהּ בְּאַפָּתְקָא. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי עָל שִׁמְשָׁא בְּבֵיתֵיהּ דְּקֵיסָר? אֲמַר לֵיהּ: שִׁמְשָׁא אַכּוּלֵּי עָלְמָא נָיְחָא. וּמָה שִׁמְשָׁא דְּחַד מִן אֶלֶף אַלְפֵי רִבּוֹא שַׁמָּשֵׁי דְּקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָיְחָא אַכּוּלֵּי עָלְמָא, שְׁכִינְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

י״באֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אֱלֹהֵיכֶם גַּחֲכָן הוּא, דְּקָאָמַר לֵיהּ לִיחֶזְקֵאל ״שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי״, וּכְתִיב ״וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי״! אֲתָא הָהוּא תַּלְמִידָא, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא דִּשְׁבִיעֲתָא? אֲמַר לְהוּ: הַשְׁתָּא אָמֵינָא לְכוּ מִילְּתָא דְּשָׁוְיָא לְתַרְוַיְיכוּ.

י״גאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זִרְעוּ שֵׁשׁ וְהַשְׁמִיטוּ שֶׁבַע, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלִּי הִיא. וְהֵן לֹא עָשׂוּ כֵּן, אֶלָּא חָטְאוּ וְגָלוּ. מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה – אִם אַכְזָרִי הוּא, הוֹרֵג אֶת כּוּלָּן; אִם רַחְמָן הוּא, הוֹרֵג חֶצְיָם; אִם רַחְמָן מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מְיַיסֵּר הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן בְּיִסּוּרִין. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַיסֵּר אֶת יְחֶזְקֵאל כְּדֵי לְמָרֵק עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

י״דאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, דִּכְתִיב ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״. כִּי קַבְרֵיהּ לְמֹשֶׁה, בְּמַאי טְבֵיל? וְכִי תֵּימָא בְּמַיָּא, וְהָכְתִיב ״מִי מָדַד בְּשׇׁעֳלוֹ מַיִם״?

ט״ואֲמַר לֵיהּ: בְּנוּרָא טְבֵיל, דִּכְתִיב ״כִּי הִנֵּה ה׳ בָּאֵשׁ יָבוֹא״. וּמִי סָלְקָא טְבִילוּתָא בְּנוּרָא? אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה, עִיקַּר טְבִילוּתָא בְּנוּרָא הוּא, דִּכְתִיב ״וְכׇל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם״.

ט״זאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבִינָא: כְּתִיב ״וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, מַאי רְבוּתַיְיהוּ? אַתּוּן נָמֵי עָרְבִיתוּ בַּהֲדַן, דִּכְתִיב ״כׇּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ״. אֲמַר לֵיהּ: מִדִּידְכוּ אַסְהִידוּ עֲלַן, דִּכְתִיב

י״ז״וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב״.

י״חרַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי: כְּתִיב ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״, וּכְתִיב ״טוֹב ה׳ לְקֹוָויו״. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְדֵּס: כְּשֶׁהוּא מַשְׁקֶה – מַשְׁקֶה אֶת כּוּלּוֹ, כְּשֶׁהוּא עוֹדֵר – אֵינוֹ עוֹדֵר אֶלָּא טוֹבִים שֶׁבָּהֶם.

י״טלְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוּ׳. ״וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה״. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: ״בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה״ – בַּאֲבוֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה.

כ׳וּמִי חָדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים? הָכְתִיב: ״בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַה׳ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״. וְאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר בְּהוֹדָאָה זוֹ ״כִּי טוֹב״? לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים.

כ״אדְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב ״וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כׇּל הַלָּיְלָה״? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִין בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי?

כ״באָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: הוּא אֵינוֹ שָׂשׂ, אֲבָל אֲחֵרִים מֵשִׂישׂ. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב ״יָשִׂישׂ״ וְלָא כְּתִיב ״יָשׂוּשׂ״. שְׁמַע מִינַּהּ.

כ״ג״וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ וְגוֹ׳״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְמָרֵק שְׁתֵּי חֶזְיוֹנוֹת, אַחַת שֶׁל מִיכָיְהוּ וְאַחַת שֶׁל אֵלִיָּהוּ. בְּמִיכָיְהוּ כְּתִיב: ״אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר ה׳ בִּי״; בְּאֵלִיָּהוּ כְּתִיב: ״בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת״.

כ״דרָבָא אָמַר: זוֹנוֹת מַמָּשׁ. אַחְאָב אִישׁ מְצוּנָּן הָיָה, וְעָשְׂתָה לוֹ אִיזֶבֶל שְׁתֵּי צוּרֵי זוֹנוֹת בְּמֶרְכַּבְתּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָן וְיִתְחַמֵּם.

כ״ה״וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה״. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: לְפִי תּוּמּוֹ. רָבָא אָמַר: לְתַמֵּם שְׁתֵּי חֶזְיוֹנוֹת, אַחַת שֶׁל מִיכָיְהוּ וְאַחַת שֶׁל אֵלִיָּהוּ.

כ״ו(סִימָן: קָרָא, וְזָכָה, בֶּאֱדוֹם.) כְּתִיב: ״וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא [אֶת] ה׳ מְאֹד״. מַאי קָאָמַר קְרָא?

כ״זאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר לֵיהּ, בְּיַעֲקֹב כְּתִיב ״נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה׳ בִּגְלָלֶךָ״, בְּיוֹסֵף כְּתִיב ״וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף״. בֵּיתָא דְּהָהוּא גַּבְרָא לָא הֲוָה מִיבְּרִיךְ. שֶׁמָּא לֹא יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה׳ מְאֹד״, אֲבָל בֵּיתוֹ שֶׁל אַחְאָב אֵינוֹ מְזוּמָּן לִבְרָכָה.

כ״חאָמַר רַבִּי אַבָּא: גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּעוֹבַדְיָהוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם, דְּאִילּוּ בְּאַבְרָהָם לָא כְּתִיב ״מְאֹד״, וּבְעוֹבַדְיָהוּ כְּתִיב ״מְאֹד״.

כ״טאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה זָכָה עוֹבַדְיָהוּ לִנְבִיאוּת? מִפְּנֵי שֶׁהֶחְבִּיא מֵאָה נְבִיאִים בַּמְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה׳ וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְגוֹ״. מַאי שְׁנָא חֲמִשִּׁים אִישׁ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיַּעֲקֹב לָמַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה״. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין מְעָרָה מַחְזֶקֶת יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים.

ל׳״חֲזוֹן עֹבַדְיָהוּ כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם וְגוֹ׳״. מַאי שְׁנָא עוֹבַדְיָה לֶאֱדוֹם?

ל״אאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבֹא עוֹבַדְיָהוּ הַדָּר בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְיִנָּבֵא עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. אָמַר אֶפְרַיִם מִקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: עוֹבַדְיָה גֵּר אֲדוֹמִי הָיָה. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא נֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא.

ל״ב״וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִינֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: יָרֵךְ מִתּוֹכָהּ מַסְרַחַת.

ל״ג״וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְחַד אָמַר: לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה.

ל״דבִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, אַמַּאי ״וַיְהִי קֶצֶף״?

ל״הכִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רָמֵי: כְּתִיב ״וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם״, וּכְתִיב ״וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם״. כַּמְתוּקָּנִין שֶׁבָּהֶם – לֹא עֲשִׂיתֶם, כַּמְקוּלְקָלִין שֶׁבָּהֶם – עֲשִׂיתֶם.

ל״ו״וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשׁוּבוּ לָאָרֶץ״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמַדְרֵיגָה הַתַּחְתּוֹנָה.

ל״ז״וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: עֲדַיִין לֹא הִגִּיעָה לַחֲצִי יוֹפִי שֶׁל שָׂרָה, דִּכְתִיב ״עַד מְאֹד״ – וְלֹא מְאֹד בַּכְּלָל.

ל״חהֲדַרַן עֲלָךְ אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת