סנהדרין ל״ט אSanhedrin 39a

א׳״אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה״, ״מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק״, ״צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו״.

ב׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֱלֹהֵיכֶם גַּנָּב הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיַּפֵּל ה׳ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן״. אֲמַרָה לֵיהּ בְּרַתֵּיה: שִׁבְקֵיהּ, דַּאֲנָא מַהְדַּרְנָא לֵיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: תְּנוּ לִי דּוּכּוֹס אֶחָד. אֲמַר לַהּ: לְמָה לִיךְ? לִיסְטִין בָּאוּ עָלֵינוּ הַלַּיְלָה וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ קִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף וְהִנִּיחוּ לָנוּ קִיתוֹן שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהּ: וּלְוַואי שֶׁיָּבֹאוּ עָלֵינוּ בְּכׇל יוֹם. וְלֹא יָפֶה הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ צֵלָע אַחַת וְנָתְנוּ לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ?

ג׳אֲמַר לַהּ: הָכִי קָאָמֵינָא, אֶלָּא לִשְׁקְלַיהּ בְּהֶדְיָא? אֲמַרָה לֵיהּ: אַיְיתוֹ לִי אוּמְצָא דְּבִישְׂרָא. אַיְיתוֹ לַהּ. אוֹתְבַהּ תּוּתֵי בַּחְשָׁא, אַפִּיקְתַּהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: אֱכוֹל (מֵהַאי). אֲמַר לַהּ: מְאִיסָא לִי. אֲמַרָה לֵיהּ: וְאָדָם הָרִאשׁוֹן נָמֵי, אִי הֲוָת שְׁקִילָה בְּהֶדְיָא, הֲוָה מְאִיסָא לֵיהּ.

ד׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: יָדַעְנָא אֱלָהַיְיכוּ מַאי קָא עָבֵיד וְהֵיכָן יָתֵיב. אִיתְנְגִיד וְאִיתְּנַח. אֲמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: בֵּן אֶחָד יֵשׁ לִי בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְיֵשׁ לִי גִּיעֲגוּעִים עָלָיו. בָּעֵינָא דְּמַחְוֵית לֵיהּ נִיהֲלִי. אָמַר: מִי יָדַעְנָא הֵיכָא נִיהוּ? אֲמַר לֵיהּ: דְּאִיכָּא בְּאַרְעָא לָא יָדְעַתְּ, דְּאִיכָּא בִּשְׁמַיָּא יָדְעַתְּ?

ה׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב ״מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים״, מַאי רְבוּתֵיהּ? אֲנָא מָצֵינָא לְמִימְנֵי כּוֹכְבֵי! אַיְיתִי חֲבוּשֵׁי, שְׁדִינְהוּ בְּאַרְבֵּילָא, וְקָא מְהַדַּר לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מְנִינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: אוֹקְמִינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ: רָקִיעַ נָמֵי הָכִי הָדְרָא.

ו׳אִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: מְנִי לִי כּוֹכְבֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי כַּכָּיךְ וְשִׁינָּיךְ כַּמָּה הָוֵי? שְׁדָא יְדֵיהּ לְפוּמֵּיהּ וְקָא מָנֵי לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: דְּאִיכָּא בְּפוּמָּיךְ לָא יָדְעַתְּ, דְּאִיכָּא בִּרְקִיעָא יָדְעַתְּ?

ז׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִי שֶׁבָּרָא הָרִים לֹא בָּרָא רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ״. אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אָדָם דִּכְתִיב ״וַיִּבְרָא״ ״וַיִּיצֶר״, הָכִי נָמֵי מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָּרָא זֶה?

ח׳טֶפַח עַל טֶפַח יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, וּשְׁנֵי נְקָבִים יֵשׁ בּוֹ. מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָּרָא זֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע וְאִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט״. אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: וּבִשְׁעַת מִיתָה כּוּלָּן נִתְפַּיְּיסוּ?

ט׳אֲמַר לֵיהּ הָהוּא אַמְגּוּשָׁא לְאַמֵּימָר: מִפַּלְגָךְ לְעִילַּאי דְּהוֹרְמִיז, מִפַּלְגָךְ לְתַתַּאי דְּאַהוֹרְמִיז. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, הֵיכִי שָׁבֵיק לֵיהּ אַהוֹרְמִיז לְהוֹרְמִיז לְעַבּוֹרֵי מַיָּא בְּאַרְעֵיהּ?

י׳אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי תַּנְחוּם: תָּא לִיהְווֹ כּוּלָּן לְעַמָּא חַד. אֲמַר: לְחַיֵּי, אֲנַן דְּמָהֲלִינַן לָא מָצֵינַן מִיהְוֵי כְּוָותַיְיכוּ. אַתּוּן מָהֲלִיתוּ וֶהֱווֹ כְּוָותַן! אֲמַר לֵיהּ: מֵימָר שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ, מִיהוּ כֹּל דְּזָכֵי לְמַלְכָּא לִשְׁדְּיוּהּ לְבֵיבָר. שַׁדְיוּהּ לְבֵיבָר וְלָא אַכְלוּהּ. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא: הַאי דְּלָא אַכְלוּהּ מִשּׁוּם דְּלָא כְּפוּן הוּא. שַׁדְיוּהּ לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְאַכְלוּהּ.

י״אאֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אָמְרִיתוּ כֹּל בֵּי עַשְׂרָה שְׁכִינְתָּא שָׁרְיָא, כַּמָּה שְׁכִינְתָּא אִיכָּא? קַרְיֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ, מְחָא בֵּיהּ בְּאַפָּתְקָא. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי עָל שִׁמְשָׁא בְּבֵיתֵיהּ דְּקֵיסָר? אֲמַר לֵיהּ: שִׁמְשָׁא אַכּוּלֵּי עָלְמָא נָיְחָא. וּמָה שִׁמְשָׁא דְּחַד מִן אֶלֶף אַלְפֵי רִבּוֹא שַׁמָּשֵׁי דְּקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָיְחָא אַכּוּלֵּי עָלְמָא, שְׁכִינְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

י״באֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אֱלֹהֵיכֶם גַּחֲכָן הוּא, דְּקָאָמַר לֵיהּ לִיחֶזְקֵאל ״שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי״, וּכְתִיב ״וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי״! אֲתָא הָהוּא תַּלְמִידָא, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא דִּשְׁבִיעֲתָא? אֲמַר לְהוּ: הַשְׁתָּא אָמֵינָא לְכוּ מִילְּתָא דְּשָׁוְיָא לְתַרְוַיְיכוּ.

י״גאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זִרְעוּ שֵׁשׁ וְהַשְׁמִיטוּ שֶׁבַע, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלִּי הִיא. וְהֵן לֹא עָשׂוּ כֵּן, אֶלָּא חָטְאוּ וְגָלוּ. מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה – אִם אַכְזָרִי הוּא, הוֹרֵג אֶת כּוּלָּן; אִם רַחְמָן הוּא, הוֹרֵג חֶצְיָם; אִם רַחְמָן מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מְיַיסֵּר הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן בְּיִסּוּרִין. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַיסֵּר אֶת יְחֶזְקֵאל כְּדֵי לְמָרֵק עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

י״דאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, דִּכְתִיב ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״. כִּי קַבְרֵיהּ לְמֹשֶׁה, בְּמַאי טְבֵיל? וְכִי תֵּימָא בְּמַיָּא, וְהָכְתִיב ״מִי מָדַד בְּשׇׁעֳלוֹ מַיִם״?

ט״ואֲמַר לֵיהּ: בְּנוּרָא טְבֵיל, דִּכְתִיב ״כִּי הִנֵּה ה׳ בָּאֵשׁ יָבוֹא״. וּמִי סָלְקָא טְבִילוּתָא בְּנוּרָא? אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה, עִיקַּר טְבִילוּתָא בְּנוּרָא הוּא, דִּכְתִיב ״וְכׇל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם״.

ט״זאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבִינָא: כְּתִיב ״וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, מַאי רְבוּתַיְיהוּ? אַתּוּן נָמֵי עָרְבִיתוּ בַּהֲדַן, דִּכְתִיב ״כׇּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ״. אֲמַר לֵיהּ: מִדִּידְכוּ אַסְהִידוּ עֲלַן, דִּכְתִיב