סנהדרין ס״דSanhedrin 64

א׳הַס, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם ה׳, שֶׁלֹּא לִימְּדוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ.

ב׳מִיָּד הוֹצִיא יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ, וּמְחַבְּקָהּ וּמְנַשְּׁקָהּ, עַד שֶׁנִּבְקְעָה כְּרֵיסוֹ וְנָפְלָה יִרְאָתוֹ לָאָרֶץ, וְנָפַל הוּא עָלֶיהָ, לְקַיֵּים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם״. בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ.

ג׳תָּא שְׁמַע: ״וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל אֶל ה׳ אֱלֹהֵיהֶם״. מַאי אֲמוּר? אָמַר רַב יְהוּדָה, וְאִיתֵּימָא רַב יוֹנָתָן: בִּיָּיא, בִּיָּיא! הַיְינוּ דְּאַחְרְבֵיהּ לְבֵיתָא, וְקַלְיֵאּ לְהֵיכְלָא, וְקַטְלִינְהוּ לְצַדִּיקֵי, וְאַגְלִינְהוּ לְיִשְׂרָאֵל מֵאַרְעַיְיהוּ, וַעֲדַיִין הוּא מְרַקֵּד בֵּינַן. כְּלוּם יְהַבְתֵּיהּ לַן אֶלָּא לְקַבּוֹלֵי בֵּיהּ אַגְרָא? לָא אִיהוּ בָּעֵינַן וְלָא אַגְרֵיהּ בָּעֵינַן! בָּתַר דַּאֲבִיקוּ בֵּיהּ.

ד׳יְתַבוּ תְּלָתָא יוֹמֵי בְּתַעֲנִיתָא, בָּעוּ רַחֲמֵי. נְפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא דַּהֲוָה כְּתִיב בַּהּ: ״אֱמֶת״.

ה׳אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ, חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ׳אֱמֶת׳.

ו׳נְפַק כְּגוּרְיָא דְנוּרָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. אֲמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: הַיְינוּ יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה. בַּהֲדֵי דְּקָתָפְסִי לֵיהּ, אִישְׁתְּמִיט בִּינִיתָא מִינֵּיהּ, וַאֲזַל קָלֵיהּ בְּאַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי. אָמְרוּ: הֵיכִי נֶיעְבֵּד? דִּילְמָא מִשְּׁמַיָּא מְרַחֲמִי עֲלֵיהּ.

ז׳אֲמַר לְהוּ נָבִיא: שַׁדְיוּהּ בְּדוּדָא דַאֲבָרָא, וְכַסְּיוּהּ בַּאֲבָרָא, דְּשָׁיֵיף קָלֵיהּ. דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אוֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת הָאֶבֶן הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ״.

ח׳אָמְרִי: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא, נִיבְעֵי רַחֲמֵי אַיִּצְרָא דַעֲבֵירָה. בְּעוֹ רַחֲמֵי, אִימְּסַר בִּידַיְיהוּ.

ט׳חַבְשׁוּהּ תְּלָתָא יוֹמֵי. בְּעוֹ בֵּיעֲתָא בַּת יוֹמָא לְחוֹלֶה, וְלָא אַשְׁכַּחוּ. אֲמַרוּ: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִיבְעֵי פַּלְגָא? פַּלְגָא מֵרְקִיעָא לָא יָהֲבִי. כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵיהּ. אַהֲנִי בֵּיהּ דְּלָא מִיגָּרֵי אִינִישׁ בְּקָרִיבְתֵּיהּ.

י׳אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּגוֹיָה אַחַת שֶׁהָיְתָה חוֹלָה בְּיוֹתֵר, אָמְרָה: אִם תַּעֲמוֹד הָהִיא אִשָּׁה מֵחוֹלְיָהּ, תֵּלֵךְ וְתַעֲבוֹד לְכׇל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. עָמְדָה וְעָבְדָה לְכׇל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה לִפְעוֹר, שָׁאֲלָה לַכּוֹמָרִים: בַּמָּה עוֹבְדִין לָזוֹ? אָמְרוּ לָהּ: אוֹכְלִין תְּרָדִין וְשׁוֹתִין שֵׁכָר וּמַתְרִיזִין בְּפָנֶיהָ. אָמְרָה: מוּטָב שֶׁתַּחֲזוֹר הָהִיא אִשָּׁה לְחוֹלְיָהּ וְלֹא תַּעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ.

י״אאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, ״הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר״ – כְּצָמִיד פָּתִיל, ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ – כִּשְׁתֵּי תְּמָרוֹת הַדְּבוּקוֹת זוֹ בָּזוֹ.

י״בבְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר״ – כְּצָמִיד עַל יְדֵי אִשָּׁה, ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ – דְּבוּקִים מַמָּשׁ.

י״גתָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּסַבְטָא בֶּן אַלָּס, שֶׁהִשְׂכִּיר חֲמוֹרוֹ לְגוֹיָה אַחַת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה לִפְעוֹר, אָמְרָה לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא. לְאַחַר שֶׁיָּצְאָה, אָמַר לָהּ: אַף אַתְּ הַמְתִּינִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא. אָמְרָה לוֹ: וְלֹא יְהוּדִי אַתָּה? אָמַר לָהּ: וּמַאי אִיכְפַּת לִיךְ? נִכְנַס, פָּעַר בְּפָנָיו וְקִינַּח בְּחוֹטְמוֹ. וְהָיוּ כּוֹמָרִין מְקַלְּסִין לוֹ וְאוֹמְרִים: מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם שֶׁעֲבָדוֹ לָזֶה בְּכָךְ.

י״דהַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר – הֲרֵי זֶה עֲבוֹדָתוֹ, אַף עַל גַּב דְּמִיכַּוֵּין לְבִיזּוּי. הַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס – זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, אַף עַל גַּב דְּמִיכַּוֵּין לְמִירְגְּמֵיהּ.

ט״ורַב מְנַשֶּׁה הֲוָה קָאָזֵיל לְבֵי תוֹרְתָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: עֲבוֹדָה זָרָה הִיא דְּקָאֵי הָכָא. שְׁקַל פִּיסָּא, שְׁדָא בַּיהּ. אָמְרוּ לוֹ: מַרְקוּלִיס הִיא. אֲמַר לְהוּ: ״הַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמַרְקוּלִיס״ תְּנַן.

ט״זאֲתָא שְׁאַל בֵּי מִדְרְשָׁא. אָמְרוּ לוֹ: ״הַזּוֹרֵק אֶבֶן בְּמַרְקוּלִיס״ תְּנַן, אַף עַל גַּב דְּמִיכַּוֵּין לְמִירְגְּמֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: אֵיזִיל אֶישְׁקְלַהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֶחָד הַנּוֹטְלָהּ וְאֶחָד הַנּוֹתְנָהּ חַיָּיב, כֹּל חֲדָא וַחֲדָא רַוְוחָא לַחֲבֶירְתַּהּ שָׁבֵיק.

י״זמַתְנִי׳ הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ, אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּמְסוֹר לַמּוֹלֶךְ וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ. מָסַר לַמּוֹלֶךְ וְלֹא הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ, הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ וְלֹא מָסַר לַמּוֹלֶךְ – אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּמְסוֹר לַמּוֹלֶךְ וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ.

י״חגְּמָ׳ קָתָנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְקָתָנֵי מוֹלֶךְ. אָמַר רַבִּי אָבִין: תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר מוֹלֶךְ לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, דְּתַנְיָא: אֶחָד לַמּוֹלֶךְ וְאֶחָד לִשְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לַמּוֹלֶךְ – חַיָּיב, שֶׁלֹּא לַמּוֹלֶךְ – פָּטוּר.

י״טאָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס – דְּתַנְיָא: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, מִפְּנֵי מָה תָּפְסָה תּוֹרָה לְשׁוֹן ״מוֹלֶךְ״? כֹּל שֶׁהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם, אֲפִילּוּ צְרוֹר וַאֲפִילּוּ קֵיסָם.

כ׳רָבָא אָמַר: מוֹלֶךְ עֲרַאי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

כ״אאָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּמְסְרֶנּוּ לְכוֹמָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ״.

כ״בתַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יָכוֹל הֶעֱבִיר וְלֹא מָסַר יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תִתֵּן״. מָסַר לַמּוֹלֶךְ וְלֹא הֶעֱבִיר, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְהַעֲבִיר״. מָסַר וְהֶעֱבִיר שֶׁלֹּא לַמּוֹלֶךְ, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַמֹּלֶךְ״.

כ״גמָסַר וְהֶעֱבִיר לַמּוֹלֶךְ, וְלֹא בָּאֵשׁ – יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? נֶאֱמַר כָּאן ״לְהַעֲבִיר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ״. מָה לְהַלָּן בָּאֵשׁ, אַף כָּאן בָּאֵשׁ. וּמָה כָּאן מוֹלֶךְ, אַף לְהַלָּן מוֹלֶךְ.

כ״דאָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: הֶעֱבִיר כׇּל זַרְעוֹ – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִזַּרְעֲךָ״ – וְלֹא כׇּל זַרְעֲךָ.

כ״הבָּעֵי רַב אָשֵׁי: הֶעֱבִירוֹ סוֹמֵא, מַהוּ? יָשֵׁן, מַהוּ? בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ, מַהוּ?

כ״ותִּפְשׁוֹט מִיהָא חֲדָא, דְּתַנְיָא: ״כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ״, אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹ וּבִתּוֹ. בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״.

כ״זתַּנָּא פָּתַח בְּ״כִּי מִזַּרְעוֹ״, וְסָלֵיק בְּ״תִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״.

כ״חדְּרָשָׁה אַחֲרִינָא הוּא: ״זַרְעוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר, זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״.

כ״טאָמַר רַב יְהוּדָה: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר אַבָּיֵי: שְׁרָגָא דְּלִיבְנֵי בְּמִצְעֵי, נוּרָא מֵהַאי גִּיסָא וְנוּרָא מֵהַאי גִּיסָא.

ל׳רָבָא אָמַר: כְּמַשְׁוַורְתָּא דְּפוּרַיָּא.

ל״אתַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ דֶּרֶךְ עֲבָרָהּ. הֶעֱבִירוֹ בָּרֶגֶל – פָּטוּר.

ל״בוְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. הָא כֵּיצַד? בְּנוֹ וּבִתּוֹ – חַיָּיב, אָבִיו וְאִמּוֹ אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ – פָּטוּר. הֶעֱבִיר עַצְמוֹ – פָּטוּר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב.

ל״גאֶחָד לַמּוֹלֶךְ, וְאֶחָד לִשְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לַמּוֹלֶךְ – חַיָּיב, שֶׁלֹּא לַמּוֹלֶךְ – פָּטוּר.

ל״דאָמַר עוּלָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא: ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ״ – בְּךָ בְּעַצְמְךָ.

ל״הוְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי ״בְּךָ״? וְהָתְנַן: אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת אָבִיו – שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא? וְאָמַר רַב יְהוּדָה: אָמַר קְרָא ״אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״ – שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת לְשֶׁל כׇּל אָדָם.

ל״והָתָם מֵ״אֶפֶס״.

ל״זאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה?

ל״חאַחַת לִכְדַרְכָּהּ, וְאַחַת לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאַחַת לַמּוֹלֶךְ.

ל״טוּלְמַאן דְּאָמַר מוֹלֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, כָּרֵת בְּמוֹלֶךְ לְמָה לִי? לְמַעֲבִיר בְּנוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.

מ׳וּלְמַאן דְּאָמַר: מְגַדֵּף עֲבוֹדָה זָרָה הִיא, כָּרֵת בִּמְגַדֵּף לְמָה לִי?

מ״אלְכִדְתַנְיָא: ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת״. ״הִכָּרֵת״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״תִּכָּרֵת״ – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

מ״באָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וְנִכְרְתָה״! וְכִי שְׁלֹשָׁה עוֹלָמִים יֵשׁ? אֶלָּא ״וְנִכְרְתָה״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״הִכָּרֵת״ – לָעוֹלָם הַבָּא, ״תִּכָּרֵת״ – דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.