סנהדרין ס״הSanhedrin 65

א׳מַתְנִי׳ בַּעַל אוֹב – זֶה פִּיתוֹם הַמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ, וְיִדְּעוֹנִי – זֶה הַמְדַבֵּר בְּפִיו. הֲרֵי אֵלּוּ בִּסְקִילָה, וְהַנִּשְׁאָל בָּהֶם בְּאַזְהָרָה.

ב׳גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי בַּעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת דְּקָתָנֵי בַּעַל אוֹב וְשַׁיְּירֵיהּ לְיִדְּעוֹנִי?

ג׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶן בְּלָאו אֶחָד נֶאֶמְרוּ.

ד׳רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: יִדְּעוֹנִי, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.

ה׳וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי שְׁנָא בַּעַל אוֹב דְּנָקֵט? מִשּׁוּם דִּפְתַח בֵּיהּ קְרָא.

ו׳וְרֵישׁ לָקִישׁ, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן? אָמַר רַב פָּפָּא: חֲלוּקִין הֵן בְּמִיתָה.

ז׳וְרַבִּי יוֹחָנָן: חֲלוּקָּה דְּלָאו – שְׁמָהּ חֲלוּקָּה, דְמִיתָה – לֹא שְׁמָהּ חֲלוּקָּה.

ח׳וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ: מַתְנִיתִין דְּכָרֵיתוֹת רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה.

ט׳וְרֵישׁ לָקִישׁ: נְהִי דְּלָא בָּעֵי רַבִּי עֲקִיבָא מַעֲשֶׂה רַבָּה, מַעֲשֶׂה זוּטָא בָּעֵי.

י׳מְגַדֵּף, מַאי מַעֲשֶׂה אִיכָּא? עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה.

י״אבַּעַל אוֹב, מַאי מַעֲשֶׂה אִיכָּא? הַקָּשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה.

י״בוַאֲפִילּוּ לְרַבָּנַן? וְהָתַנְיָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן זִיבּוּחַ, קִיטּוּר, וְנִיסּוּךְ, וְהִשְׁתַּחֲוָאָה.

י״גוְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאן תְּנָא הִשְׁתַּחֲוָאָה? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן הָוֵי מַעֲשֶׂה.

י״דהַשְׁתָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה, הַקָּשַׁת זְרוֹעוֹתָיו דְּבַעַל אוֹב הָוֵי מַעֲשֶׂה?

ט״וכִּי קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי – לְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל לְרַבָּנַן – לָא.

ט״זאִי הָכִי, יָצָא מְגַדֵּף וּבַעַל אוֹב מִיבְּעֵי לֵיהּ!

י״זאֶלָּא אָמַר עוּלָּא: בִּמְקַטֵּר לַשֵּׁד.

י״חאֲמַר לֵיהּ רָבָא: מְקַטֵּר לַשֵּׁד – עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הוּא! אֶלָּא, אָמַר רָבָא: בִּמְקַטֵּר לְחַבָּר.

י״טאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַמְקַטֵּר לְחַבָּר – חוֹבֵר חָבֵר הוּא.

כ׳אִין, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: חוֹבֵר זֶה בִּסְקִילָה.

כ״אתָּנוּ רַבָּנַן: ״חֹבֵר חָבֶר״ – אֶחָד חֶבֶר גָּדוֹל וְאֶחָד חֶבֶר קָטָן, וַאֲפִילּוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.

כ״באָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ, הַאי מַאן דְּצָמֵיד זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא, אַף עַל גַּב דְּקָא מִיכַּוֵּין דְּלָא לַיזְּקוּ, אָסוּר.

כ״גוְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי שְׁנָא דִּכְפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן הָוֵי מַעֲשֶׂה, וַעֲקִימַת שְׂפָתָיו לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה?

כ״דאָמַר רָבָא: שָׁאנֵי מְגַדֵּף, הוֹאִיל וְיֶשְׁנוֹ בַּלֵּב.

כ״המֵתִיב רַבִּי זֵירָא: יָצְאוּ עֵדִים זוֹמְמִין, שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֶׂה. וְאַמַּאי? הָא לֵיתַנְהוּ בַּלֵּב!

כ״ואָמַר רָבָא: שָׁאנֵי עֵדִים זוֹמְמִין, הוֹאִיל וְיֶשְׁנוֹ בְּקוֹל.

כ״זוְקוֹל, לְרַבִּי יוֹחָנָן, לָאו מַעֲשֶׂה הוּא? וְהָא אִיתְּמַר: חֲסָמָהּ בְּקוֹל וְהִנְהִיגָהּ בְּקוֹל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר.

כ״חרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, עֲקִימַת פִּיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר, עֲקִימַת פִּיו לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה.

כ״טאֶלָּא אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי עֵדִים זוֹמְמִין, הוֹאִיל וְיֶשְׁנָן בִּרְאִיָּה.

ל׳תָּנוּ רַבָּנַן: בַּעַל אוֹב – זֶה הַמְדַבֵּר בֵּין הַפְּרָקִים וּמִבֵּין אַצִּילֵי יָדָיו. יִדְּעוֹנִי – זֶה הַמַּנִּיחַ עֶצֶם יָדוּעַ בְּפִיו, וְהוּא מְדַבֵּר מֵאֵלָיו.

ל״אמֵיתִיבִי: ״וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ״. מַאי לָאו, דְּמִשְׁתַּעֵי כִּי אוֹרְחֵיהּ? לָא, דְּסָלֵיק וְיָתֵיב בֵּין הַפְּרָקִים וּמִשְׁתַּעֵי.

ל״בתָּא שְׁמַע: ״וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ״. מַאי לָאו, דְּמִשְׁתַּעֵי כִּי אוֹרְחֵיהּ? לָא, דְּיָתֵיב בֵּין הַפְּרָקִים וּמִשְׁתַּעֵי.

ל״גתָּנוּ רַבָּנַן: בַּעַל אוֹב – אֶחָד הַמַּעֲלֶה בִּזְכוּרוֹ, וְאֶחָד הַנִּשְׁאָל בְּגוּלְגּוֹלֶת. מָה בֵּין זֶה לָזֶה? מַעֲלֶה בִּזְכוּרוֹ – אֵינוֹ עוֹלֶה כְּדַרְכּוֹ, וְאֵינוֹ עוֹלֶה בַּשַּׁבָּת. נִשְׁאָל בְּגוּלְגּוֹלֶת – עוֹלֶה כְּדַרְכּוֹ, וְעוֹלֶה בַּשַּׁבָּת.

ל״דעוֹלֶה? לְהֵיכָא סָלֵיק? הָא קַמֵּיהּ מַנַּח! אֶלָּא אֵימָא: עוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ, וְעוֹנֶה בַּשַּׁבָּת.

ל״הוְאַף שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל טוֹרָנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: וּמָה יוֹם מִיָּמִים? אָמַר לוֹ: וּמָה גְּבַר מִגּוּבְרִין? אֲמַר לֵיהּ: דְּמָרִי צָבֵי. שַׁבָּת נָמֵי דְּמָרִי צָבֵי.

ל״ואֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ: מִי יֵימַר דְּהָאִידָּנָא שַׁבְּתָא? אָמַר לוֹ: נְהַר סַבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, בַּעַל אוֹב יוֹכִיחַ, קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיו יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מַעֲלֶה עָשָׁן בַּשַּׁבָּת. אָמַר לוֹ: בִּיזִּיתוֹ, בִּיַּישְׁתּוֹ, וְקִילַּלְתּוֹ!

ל״זשׁוֹאֵל אוֹב, הַיְינוּ ״וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים״!

ל״חדּוֹרֵשׁ לַמֵּתִים, כִּדְתַנְיָא: ״וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים״ – זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה.

ל״טוּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה הָיָה בּוֹכֶה, וּמָה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדַי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה – שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה, הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדַי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טׇהֳרָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲוֹנוֹתֵינוּ גָּרְמוּ לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי [אִם] עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם״.

מ׳אָמַר רָבָא: אִי בָּעוּ צַדִּיקֵי, בָּרוּ עָלְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים וְגוֹ׳״.

מ״ארָבָא בְּרָא גַּבְרָא. שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא. הֲוָה קָא מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵיהּ, וְלָא הֲוָה קָא מַהְדַּר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מִן חַבְרַיָּא אַתְּ, הֲדַר לְעַפְרָיךְ.

מ״ברַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעְיָא הֲווֹ יָתְבִי כׇּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, וְעָסְקִי בְּסֵפֶר יְצִירָה, וּמִיבְּרֵי לְהוּ עִיגְלָא תִּילְתָּא, וְאָכְלִי לֵיהּ.

מ״גתָּנוּ רַבָּנַן: ״מְעוֹנֵן״ – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה הַמַּעֲבִיר שִׁבְעָה מִינֵי זְכוּר עַל הָעַיִן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמְחַשֵּׁב עִתִּים וְשָׁעוֹת וְאוֹמֵר ״הַיּוֹם יָפֶה לָצֵאת״, ״לְמָחָר יָפֶה לִיקַּח״, ״לִמּוּדֵי עַרְבֵי שְׁבִיעִיּוֹת חִטִּין יָפוֹת״, ״עִיקּוּרֵי קִטְנִיּוֹת מֵהֱיוֹת רָעוֹת״.

מ״דתָּנוּ רַבָּנַן: ״מְנַחֵשׁ״ – זֶה הָאוֹמֵר: ״פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו״, ״מַקְלוֹ נָפְלָה מִידּוֹ״, ״בְּנוֹ קוֹרֵא לוֹ מֵאַחֲרָיו״, ״עוֹרֵב קוֹרֵא לוֹ״, ״צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ״, ״נָחָשׁ מִימִינוֹ״, וְ״שׁוּעָל מִשְּׂמֹאלוֹ״.