סנהדרין ס״ט בSanhedrin 69b

א׳אַמַּאי? אֵימָא: אַיְילוֹנִית הִיא, וְאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא קַדֵּישׁ! אֶלָּא, לָאו דְּאָמְרִינַן: זִיל בָּתַר רוּבָּא, וְרוֹב נָשִׁים לָאו אַיְילוֹנִית נִינְהוּ.

ב׳לָא, מַאי ״חַיָּיב עָלֶיהָ״ דְּקָתָנֵי? קׇרְבָּן.

ג׳וְהָא ״מוּמָתִין עַל יָדָהּ״ קָתָנֵי? בְּבָא עָלֶיהָ אָבִיהָ.

ד׳וְהָא ״אִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הָעֲרָיוֹת״ קָתָנֵי? אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: דְּקַבְּלַהּ עִילָּוֵיהּ.

ה׳תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְסוֹלֶלֶת בִּבְנָהּ קָטָן, וְהֶעֱרָה בָּהּ – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.

ו׳אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי: אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבִּיאָתוֹ בִּיאָה, פָּחוֹת מִבֶּן שְׁמֹנֶה שֶׁאֵין בִּיאָתוֹ בִּיאָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּבֶן שְׁמֹנֶה, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: גָּמְרִינַן מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: לָא גָּמְרִינַן מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים.

ז׳וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים מְנָלַן דְּאוֹלִיד? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי״, וּכְתִיב: ״אֱלִיעָם בֶּן אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי״, וּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר (כִּי) ה׳ (אֲהֵבוֹ)״.

ח׳וּכְתִיב: ״וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם״, וּכְתִיב: ״וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּרָה וַיְהִי שָׁם שָׁלֹשׁ שָׁנִים״.

ט׳וּכְתִיב: ״וַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלוֹם בִּירוּשָׁלִַים שְׁנָתַיִם יָמִים וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה״. וּכְתִיב: ״וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלְּמָה אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה׳ בְּחֶבְרוֹן״. וּכְתִיב: ״וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק״.

י׳וּכְתִיב: ״אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם״. וְתַנְיָא: כׇּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל דּוֹאֵג אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, וְשֶׁל אֲחִיתֹפֶל אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ. כַּמָּה הָוְיָא לְהוּ? תְּלָתִין וּתְלָת. דַּל שְׁבַע דַּהֲוָה שְׁלֹמֹה, פָּשׁ לְהוּ עֶשְׂרִים וְשֵׁית. דַּל תַּרְתֵּי שְׁנֵי לִתְלָתָא עִבּוּרֵי, אִשְׁתְּכַח דְּכֹל חַד וְחַד בְּתַמְנֵי אוֹלֵיד.

י״אמִמַּאי? דִּלְמָא תַּרְוַיְיהוּ בִּתְשַׁע אוֹלֵיד, וּבַת שֶׁבַע אוֹלִידָא בְּשֵׁית, מִשּׁוּם דְּאִיתְּתָא בָּרְיָא. תֵּדַע, דְּהָא הֲוַי לַהּ וָלָד מֵעִיקָּרָא.

י״באֶלָּא מֵהָכָא: ״אֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן״. וְאַבְרָהָם גָּדוֹל מִנָּחוֹר שָׁנָה, וְנָחוֹר גָּדוֹל מֵהָרָן שָׁנָה. נִמְצָא אַבְרָהָם גָּדוֹל שְׁתֵּי שָׁנִים מֵהָרָן. וּכְתִיב: ״וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים וְגוֹ׳״.

י״גוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״יִסְכָּה״ זוֹ שָׂרָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״יִסְכָּה״? שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ״. דָּבָר אַחֵר: ״יִסְכָּה״ – שֶׁהַכֹּל סָכִים בְּיוֹפְיָהּ. וּכְתִיב: ״וַיִּפֹּל [אַבְרָהָם] עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ וְגוֹ׳״. כַּמָּה קַשִּׁישׁ אַבְרָהָם מִשָּׂרָה? עֲשַׂר שְׁנִין. וְקַשִּׁישׁ מֵאֲבוּהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין. אִשְׁתְּכַח כִּי אוֹלְדַהּ הָרָן לְשָׂרָה בְּתַמְנֵי אוֹלְדַהּ.

י״דמִמַּאי? דִּלְמָא אַבְרָהָם זוּטָא דַּאֲחוּהּ הֲוָה, וְדֶרֶךְ חׇכְמָתָן קָא חָשֵׁיב לְהוּ.

ט״ותֵּדַע דְּקָא חָשֵׁיב לְהוּ קְרָא דֶּרֶךְ חׇכְמָתָן, וּכְתִיב: ״וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת״. שֵׁם גָּדוֹל מֵחָם שָׁנָה, וְחָם גָּדוֹל מִיֶּפֶת שָׁנָה. נִמְצָא שֵׁם גָּדוֹל מִיֶּפֶת שְׁתֵּי שָׁנִים. וּכְתִיב: ״וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ״. וּכְתִיב: ״(וְאֵלֶּה) תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל״. בֶּן מֵאָה שָׁנָה? בַּר מְאָה וְתַרְתֵּין שְׁנִין הֲוָה!

ט״זאֶלָּא, דֶּרֶךְ חׇכְמָתָן קָא חָשֵׁיב לְהוּ. הָכָא נָמֵי, דֶּרֶךְ חׇכְמָתָן קָא חָשֵׁיב לְהוּ.

י״זאָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא. אָמַר לִי: אַתּוּן מֵהָכָא מַתְנִיתוּ, וַאֲנַן מֵהָכָא מַתְנֵינַן לַהּ: ״וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כׇּל בְּנֵי עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל״. יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּאֶחָיו הֲוָה.

י״חאֶלָּא מְנָלַן? מֵהָכָא: ״וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה״, וּכְתִיב: ״וַתָּמׇת עֲזוּבָה אֵשֶׁת כָּלֵב וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר״. וְכִי עֲבַד בְּצַלְאֵל מִשְׁכָּן בַּר כַּמָּה הָוֵי? בַּר תְּלֵיסַר, דִּכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים״. וְתַנְיָא: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁכָּן, שְׁנִיָּה הֵקִים מִשְׁכָּן וְשָׁלַח מְרַגְּלִים.

י״טוּכְתִיב: ״בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ וְגוֹ׳״, ״וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה״. כַּמָּה הָוְיָא לְהוּ? אַרְבְּעִין. דַּל אַרְבֵּיסַר דַּהֲוָה בְּצַלְאֵל, פָּשָׁא לְהוּ עֶשְׂרִים וְשֵׁית. דַּל תַּרְתֵּי שְׁנֵי דִּתְלָתָא עִיבּוּרֵי, אִשְׁתְּכַח דְּכֹל חַד וְחַד בְּתַמְנֵי אוֹלֵיד.

כ׳בֵּן, וְלֹא בַּת. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא בַּת רְאוּיָה לִהְיוֹת כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה,