סנהדרין ע׳ בSanhedrin 70b

א׳שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה לְאָדָם אֶלָּא יַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹא אַבָּא וְאִימָּא עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁקִּלְקְלוּ בּוֹ נִתְקְנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״.

ב׳״דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מְלַמֵּד שֶׁכְּפָאַתּוּ אִמּוֹ עַל הָעַמּוּד וְאָמְרָה לוֹ, ״מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי״. ״מַה בְּרִי״ – הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאָבִיךְ יְרֵא שָׁמַיִם הֲוָה, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ.

ג׳״וּמַה בַּר בִּטְנִי״ – כׇּל הַנָּשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת, שׁוּב אֵינָן רוֹאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַאֲנִי דָּחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִי בֵּן מְזוֹרָז וּמְלוּבָּן.

ד׳״וּמָה בַּר נְדָרָי״ – כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ הָיוּ נוֹדְרוֹת: ״יְהֵא לִי בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת״, וַאֲנִי נָדַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: ״יְהֵא לִי בֵּן זָרִיז וּמְמוּלָּא בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת״.

ה׳״אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן״. ״אַל לַמְלָכִים״ – אָמְרָה לוֹ: מָה לְךָ אֵצֶל מְלָכִים שֶׁשּׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִים וְאוֹמְרִים לָמָּה לָנוּ אֵל? ״וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר״ – מִי שֶׁכׇּל רָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִים לוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר? אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִי שֶׁכׇּל רוֹזְנֵי עוֹלָם מַשְׁכִּימִין לְפִתְחוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר?

ו׳אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִין שֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וְהוֹדָה לְאִמּוֹ? דִּכְתִיב: ״כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי״. ״כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ״ – מִנֹּחַ, דִּכְתִיב: ״וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה״. ״וְלֹא בִינַת אָדָם לִי״ – זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן.

ז׳אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל בַּחֲבוּרָה שֶׁכּוּלָּהּ סְרִיקִין.

ח׳וְהָאֲנַן תְּנַן: אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. טַעְמָא דְּמִצְוָה, הָא לָאו מִצְוָה – אַף עַל גַּב דְּלָאו כּוּלָּהּ סְרִיקִין? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאַף עַל גַּב דְּכוּלָּהּ סְרִיקִין, כֵּיוָן דִּבְמִצְוָה קָא עָסֵיק – לָא מִימְּשִׁיךְ.

ט׳אָכַל בְּעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ. לְמֵימְרָא דְּבָשָׂר וְיַיִן מַסְּקוּ? וְהָתַנְיָא: אֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא בְּפַת דָּגָן וְקִטְנִית בִּלְבַד! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: אַף עַל גַּב דְּאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא בְּפַת וְקִטְנִית, וְאִיהוּ אַסֵּיק בָּשָׂר וְיַיִן וַאֲכַל, כֵּיוָן דִּבְמִצְוָה קָא עָסֵיק – לָא מִמְּשִׁיךְ.

י׳תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹלִין בְּעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, וְאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא בְּפַת דָּגָן וְקִטְנִית, וְאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא לְאוֹר עִיבּוּרוֹ, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַּיְלָה. וְהָתַנְיָא: אֵין עוֹלִין לָהּ בַּלַּיְלָה אֶלָּא בַּיּוֹם! כְּדַאֲמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לִבְנֵיהּ: אַחְרִיפוּ וְעוּלוּ, אַחְרִיפוּ וּפוּקוּ, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁמְעוּ בְּכוּ אִינָשֵׁי.

י״אאָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. כֵּיוָן דְּכִי אוֹרְחֵיהּ הוּא קָא אָכֵיל לֵיהּ, לָא מִמְּשִׁיךְ.

י״באָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָמַר רָבָא: אָכַל בְּשַׂר עוֹף – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

י״גוְהָא אֲנַן תְּנַן: אָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. הָא טְהוֹרִין – נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין – לְהַשְׁלִים.

י״דאָכַל דָּבָר שֶׁהוּא מִצְוָה, וּדְבַר עֲבֵירָה. דְּבַר מִצְוָה – תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים, דְּבַר עֲבֵירָה – תַּעֲנִית צִיבּוּר.

ט״ווְטַעְמָא מַאי? אָמַר קְרָא: ״אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ״ – בְּקוֹלֵנוּ, וְלֹא בְּקוֹלוֹ שֶׁל מָקוֹם.

ט״זאָכַל כׇּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בָּשָׂר, שָׁתָה כׇּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן וְכוּ׳. אָכַל כׇּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בָּשָׂר – לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵילָה קְעִילִית. שָׁתָה כׇּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן – לְאֵיתוֹיֵי דְּבַשׁ וְחָלָב.

י״זדְּתַנְיָא: אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית, וְשָׁתָה דְּבַשׁ וְחָלָב, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ –