סנהדרין פ״ב אSanhedrin 82a

א׳לֹא פָּגְעוּ בּוֹ קַנָּאִין, מַהוּ? אִינַּשְׁיֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ. אַקְרְיוּהּ לְרַב כָּהֲנָא בְּחֶלְמֵיהּ: ״בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָים כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה׳ אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״. אֲתָא אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אַקְרְיוּן.

ב׳אִדַּכְרֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ. ״בָּגְדָה יְהוּדָה״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה׳״. ״וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָים״ – זֶה מִשְׁכַּב זְכוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא״. ״כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה׳״ – זוֹ זוֹנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִּהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל״. ״וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״ – זֶה הַבָּא עַל הַגּוֹיָה.

ג׳וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״יַכְרֵת ה׳ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאׇהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַה׳ צְבָאוֹת״. אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא – לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵר בַּחֲכָמִים וְעוֹנֶה בַּתַּלְמִידִים. אִם כֹּהֵן הוּא – לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּן מַגִּישׁ מִנְחָה לַה׳ צְבָאוֹת.

ד׳אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אֲבוּיָה: כׇּל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה, כְּאִילּוּ מִתְחַתֵּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״. וְכִי בַּת יֵשׁ לוֹ לְאֵל נֵכָר? אֶלָּא זֶה הַבָּא עַל הַגּוֹיָה.

ה׳וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אֲבוּיָה: כָּתוּב עַל גֻּלְגׇּלְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָקִים ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. זְקֵינוֹ דְּרַבִּי פְּרִידָא אַשְׁכַּח הָהוּא גּוּלְגֻּלְתָּא דַּהֲוָת שַׁדְיָא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וַהֲוָה כָּתוּב עִילָּוַיהּ ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. קַבְרַהּ וַהֲדַר נְבוּג, קַבְרַהּ וַהֲדַר נְבוּג. אֲמַר: הַאי גּוּלְגֻּלְתָּא דִּיהוֹיָקִים, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָים״.

ו׳אֲמַר: מַלְכָּא הוּא, וְלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְבַזּוֹיֵי. שַׁקְלַהּ, כַּרְכַהּ בְּשִׁירָאֵי, וְאוֹתְבַיהּ בְּסִיפְטָא. אֲתַאי דְּבֵיתְהוּ, חֲזֵיתַהּ. נְפַקַת, אֲמַרָה לְהוּ לְשִׁיבָבָתַהָא. אָמְרִי לַהּ: הַאי דְּאִיתְּתָא קַמַּיְיתָא הִיא, דְּלָא קָא מִנְּשֵׁי לַהּ. שְׁגַרְתַּא לְתַנּוּרָא וְקַלְתַהּ. כִּי אֲתָא, אֲמַר: הַיְינוּ דִּכְתִיב עִילָּוַיהּ: ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״.

ז׳כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: בֵּית דִּינוֹ שֶׁל חַשְׁמוֹנַאי גָּזְרוּ, הַבָּא עַל הַגּוֹיָה חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה, שִׁפְחָה, גּוֹיָה, אֵשֶׁת אִישׁ.

ח׳כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: מִשּׁוּם נשג״ז – נִדָּה, שִׁפְחָה, גּוֹיָה, זוֹנָה. אֲבָל מִשּׁוּם אִישׁוּת לֵית לְהוּ. וְאִידַּךְ: נְשַׁיְיהוּ וַדַּאי לָא מַפְקְרִי.

ט׳אָמַר רַב חִסְדָּא: הַבָּא לִימָּלֵךְ, אֵין מוֹרִין לוֹ. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַבָּא לִימָּלֵךְ, אֵין מוֹרִין לוֹ.

י׳וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם פֵּירַשׁ זִמְרִי וַהֲרָגוֹ פִּנְחָס – נֶהֱרָג עָלָיו. נֶהְפַּךְ זִמְרִי וַהֲרָגוֹ לְפִנְחָס – אֵין נֶהֱרָג עָלָיו, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף הוּא.

י״א״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. הָלַךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי בֶּן סָלוּא, אָמְרוּ לוֹ: הֵן דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק?! מָה עָשָׂה? עָמַד וְקִיבֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְהָלַךְ אֵצֶל כׇּזְבִּי. אֲמַר לַהּ: הִשָּׁמֵיעִי לִי. אָמְרָה לוֹ: בַּת מֶלֶךְ אֲנִי, וְכֵן צִוָּה לִי אָבִי: לֹא תִּשָּׁמְעִי אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. אֲמַר לַהּ: אַף הוּא נְשִׂיא שֵׁבֶט הוּא, וְלָא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא שֵׁנִי לַבֶּטֶן וְהוּא שְׁלִישִׁי לַבֶּטֶן.

י״בתְּפָשָׂהּ בִּבְלוֹרִיתָהּ וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: בֶּן עַמְרָם, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מוּתֶּרֶת? וְאִם תֹּאמַר אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָה לָךְ? נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה. גָּעוּ כּוּלָּם בִּבְכִיָּה, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״. וּכְתִיב: ״וַיַּרְא פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר״.

י״גמָה רָאָה? אָמַר רַב: רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה. אָמַר לוֹ: אֲחִי אֲבִי אַבָּא, לֹא כָּךְ לִימַּדְתַּנִי בְּרִדְתְּךָ מֵהַר סִינַי: הַבּוֹעֵל אֲרָמִית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ? אָמַר לוֹ: קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוָונְקָא.

י״דוּשְׁמוּאֵל אָמַר: רָאָה שֶׁאֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה׳. כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִילּוּל הַשֵּׁם, אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב. רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: רָאָה שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִשְׁחִית בָּעָם.

ט״ו״וַיָּקׇם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ״. מִיכָּן, שֶׁאֵין נִכְנָסִין בִּכְלֵי זַיִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. שָׁלַף שְׁנָנָהּ וְהִנִּיחָהּ בְּאוּנְקָלוֹ, וְהָיָה