סנהדרין צ״דSanhedrin 94

א׳אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ, וְאִיהוּ עֲדִיף מִנַּיְיהוּ. אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ – דְּאִינְהוּ נְבִיאֵי, וְאִיהוּ לָאו נְבִיָּא. וְאִיהוּ עֲדִיף מִנַּיְיהוּ – דְּאִיהוּ חֲזָא, וְאִינְהוּ לָא חֲזוֹ.

ב׳וְכִי מֵאַחַר דְּלָא חֲזוֹ, מַאי טַעְמָא אִיבְּעוּת? אַף עַל גַּב דְּאִינְהוּ לָא חֲזוֹ מִידֵּי, מַזָּלַיְיהוּ חָזֵי. אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי מַאן דְּמִבְּעִית, אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי, מַזָּלֵיהּ חָזֵי.

ג׳מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִינְשׁוֹף מִדּוּכְתֵּיהּ אַרְבְּעָה גַּרְמִידֵי. אִי נָמֵי, לִיקְרֵי קְרִיַּת שְׁמַע. וְאִי קָאֵי בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת, לֵימָא הָכִי: ״עִיזָּא דְּבֵי טַבָּחָא שַׁמִּינָא מִינַּאי״.

ד׳״לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִיפּוֹרִי, מִפְּנֵי מָה כׇּל מֵם שֶׁבְּאֶמְצַע תֵּיבָה פָּתוּחַ, וְזֶה סָתוּם? בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ מָשִׁיחַ, וְסַנְחֵרִיב גּוֹג וּמָגוֹג.

ה׳אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמָה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ – לֹא עֲשִׂיתוֹ מָשִׁיחַ, חִזְקִיָּה שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ כׇּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ וְלֹא אָמַר שִׁירָה לְפָנֶיךָ – תַּעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ? לְכָךְ נִסְתַּתֵּם.

ו׳מִיָּד פָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְפָנֶיךָ שִׁירָה תַּחַת צַדִּיק זֶה, וַעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ. פָּתְחָה וְאָמְרָה שִׁירָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ׳״.

ז׳אָמַר שַׂר הָעוֹלָם לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צִבְיוֹנוֹ עֲשֵׂה לַצַּדִּיק זֶה! יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רָזִי לִי, רָזִי לִי. אָמַר נָבִיא: אוֹי לִי, אוֹי לִי, עַד מָתַי? יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ״. וְאָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: עַד דְּאָתוּ בָּזוֹזֵי וּבָזוֹזֵי דְּבָזוֹזֵי.

ח׳״מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמוּנֶּה עַל הָרוּחוֹת דּוּמָה שְׁמוֹ. נִתְקַבְּצוּ כׇּל הָרוּחוֹת אֵצֶל דּוּמָה, אָמְרוּ לוֹ: ״שֹׁמֵר, מַה מִּלַּיְלָה? שֹׁמֵר, מַה מִּלֵּיל?״ ״אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ״.

ט׳תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי פַּפְּיָיס: גְּנַאי הוּא לְחִזְקִיָּה וְסִייעָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה, עַד שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ׳״. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם״. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי פַּפְּיָיס: גְּנַאי הוּא לְמֹשֶׁה וְשִׁשִּׁים רִיבּוֹא שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״בָּרוּךְ״ עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְאָמַר ״בָּרוּךְ ה׳״.

י׳״וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ״ – רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב אָמַר: שֶׁהֶעֱבִיר חֶרֶב חַדָּה עַל בְּשָׂרוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁנַּעֲשָׂה חִדּוּדִים חִדּוּדִים כׇּל בְּשָׂרוֹ. אָמַר רַב: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי, גִּיּוֹרָא עַד עַשְׂרָה דָּרֵי לָא תִּבְזֵה אַרְמַאי קַמֵּיהּ.

י״א״לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן״. מַאי ״בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן״? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא חִזְקִיָּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת, וְיִפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה שֵׁמוֹת. חִזְקִיָּה, דִּכְתִיב: ״כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם״. וְהָאִיכָּא ״חִזְקִיָּה״? שֶׁחִזְּקוֹ יָהּ. דָּבָר אַחֵר: ״חִזְקִיָּה״ – שֶׁחִיזֵּק אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

י״בסַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר, פִּלְנְאֶסֶר, שַׁלְמַנְאֶסֶר, פּוֹל, סַרְגוֹן, אׇסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא. וְהָאִיכָּא ״סַנְחֵרִיב״? שֶׁסִּיחָתוֹ רִיב. דָּבָר אַחֵר: שֶׁסָּח וְנִיחֵר דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.

י״גאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה זָכָה אוֹתוֹ רָשָׁע לִקְרוֹתוֹ ״אׇסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא״? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא סִיפֵּר בִּגְנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם״.

י״דרַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר מֶלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה, וְחַד אָמַר מֶלֶךְ טִיפֵּשׁ הָיָה. לְמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה – אִי אָמֵינָא לְהוּ ״עֲדִיפָא מֵאַרְעַיְיכוּ״, אָמְרוּ ״קָא מְשַׁקְּרַתְּ״. וּמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ טִיפֵּשׁ הָיָה – אִם כֵּן, מַאי רְבוּתֵיהּ?

ט״ולְהֵיכָא אַגְּלִי לְהוּ? מָר זוּטְרָא אָמַר: לְאַפְרִיקִי, וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לְהָרֵי סְלוּג. אֲבָל יִשְׂרָאֵל סִפְּרוּ בִּגְנוּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי מְטוֹ שׂוֹשׂ, אָמְרִי: שָׁוְיָא כִּי אַרְעִין. כִּי מְטוֹ עָלְמִין, אֲמַרוּ: כְּעָלְמִין. כִּי מְטוֹ שׂוֹשׂ תְּרֵי, אָמְרִי: עַל חַד תְּרֵין.

ט״ז״וְתַחַת כְּבֹדוֹ [יֵקַד] יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּחַת כְּבוֹדוֹ, וְלֹא כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ. כִּי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לֵיהּ לְמָאנֵיהּ ״מְכַבְּדוֹתַי״. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: תַּחַת כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ, כִּשְׂרֵיפַת בְּנֵי אַהֲרֹן. מָה לְהַלָּן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים, אַף כָּאן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים.

י״זתָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: פַּרְעֹה שֶׁחֵירַף בְּעַצְמוֹ, נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ. סַנְחֵרִיב שֶׁחֵירַף

י״חעַל יְדֵי שָׁלִיחַ, נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

י״טפַּרְעֹה, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ״, נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיְנַעֵר ה׳ אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם״, וּכְתִיב: ״דָּרַכְתָּ בַּיָּם סוּסֶיךָ וְגוֹ׳״. סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב: ״בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה׳״, נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, דִּכְתִיב: ״וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה׳ וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וְגוֹ׳״.

כ׳רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמֵי: כְּתִיב ״מְרוֹם קִצּוֹ״, וּכְתִיב ״מְלוֹן קִצּוֹ״. אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע: בַּתְּחִלָּה אַחְרִיב דִּירָה שֶׁל מַטָּה, וְאַחַר כָּךְ אַחְרִיב דִּירָה שֶׁל מַעְלָה.

כ״אאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי ה׳ עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ ה׳ אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ״. מַאי הִיא? דִּשְׁמַע לִנְבִיָּא דְּקָאָמַר: ״יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהוֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ״.

כ״באָמַר רַב יוֹסֵף: אִלְמָלֵא תַּרְגּוּמָא דְּהַאי קְרָא, לָא הֲוָה יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר. ״חֲלַף דְּקָץ עַמָּא הָדֵין בְּמַלְכוּתָא דְּבֵית דָּוִד, דִּמְדַבַּר לְהוֹן בִּנְיָיח, כְּמֵי שִׁילוֹחָא דְּנָגְדִין בִּנְיָיח, וְאִיתְרְעִיאוּ בִּרְצִין וּבַר רְמַלְיָה״.

כ״גאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״מְאֵרַת ה׳ בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ״? ״מְאֵרַת ה׳ בְּבֵית רָשָׁע״ – זֶה פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, שֶׁהָיָה אוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת בְּקִינּוּחַ סְעוּדָה. ״וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ״ – זֶה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה אוֹכֵל לִיטְרָא יָרָק בִּסְעוּדָה.

כ״ד״וְלָכֵן הִנֵּה ה׳ מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר״, וּכְתִיב: ״וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ״.

כ״האֶלָּא מַאי טַעְמָא אִיעֲנִישׁ? נְבִיָּא אַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אִיתְנַבִּי, אִיהוּ יְהַיב דַּעְתֵּיהּ עַל כּוּלַּהּ יְרוּשָׁלֶם. בָּא נָבִיא וְאָמַר לוֹ: ״כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר בֶּרֶכְיָה: אֵין נִמְסָר עַם עָיֵיף בַּתּוֹרָה בְּיַד מִי הַמֵּצִיק לוֹ.

כ״ומַאי ״כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבוּלֻן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם״? לֹא כָּרִאשׁוֹנִים שֶׁהֵקֵלּוּ מֵעֲלֵיהֶם עוֹל תּוֹרָה, אֲבָל אַחֲרוֹנִים שֶׁהִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶן עוֹל תּוֹרָה. וּרְאוּיִין הַלָּלוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס כְּעוֹבְרֵי הַיָּם וּכְדוֹרְכֵי הַיַּרְדֵּן. אִם חוֹזֵר בּוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – אֲנִי אֶעֱשֶׂה לוֹ גָּלִיל בַּגּוֹיִם.

כ״ז״אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָיו״. הַאי רִישָׁנָא לְהַאי פַּרְדָּשְׁנָא?

כ״ח״אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת״, אַחַר מַאי? אָמַר רָבִינָא: לְאַחַר שֶׁקָּפַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁבַּע, וְאָמַר: אִי אָמֵינָא לֵיהּ לְחִזְקִיָּה מַיְיתֵינָא לֵיהּ לְסַנְחֵרִיב וּמָסַרְנָא לֵיהּ בִּידָךְ, הַשְׁתָּא אָמַר: לָא הוּא בָּעֵינָא וְלָא בִּיעֲתוּתֵיהּ בָּעֵינָא.

כ״טמִיָּד קָפַץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁבַּע: דְּמַיְיתֵינָא לֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשְׁבַּע ה׳ צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם. לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא סַנְחֵרִיב וְסִיעָתוֹ וְיֵעָשֶׂה אֵבוּס לְחִזְקִיָּהוּ וּלְסִיעָתוֹ.

ל׳״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: חוּבַּל עוֹל שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי שַׁמְנוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה דּוֹלֵק בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.

ל״אמָה עָשָׂה? נָעַץ חֶרֶב עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְאָמַר: כׇּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִדָּקֵר בְּחֶרֶב זוֹ. בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע, וְלֹא מָצְאוּ עַם הָאָרֶץ. מִגְּבָת וְעַד אַנְטִיפְרַס, וְלֹא מָצְאוּ תִּינוֹק וְתִינוֹקֶת, אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁלֹּא הָיוּ בְּקִיאִין בְּהִלְכוֹת טוּמְאָה וְטׇהֳרָה.

ל״בוְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה כׇל מָקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה״. אַף עַל פִּי שֶׁאֶלֶף גֶּפֶן בְּאֶלֶף כָּסֶף, לַשָּׁמִיר וְלַשַּׁיִת יִהְיֶה.

ל״ג״וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל״. אָמַר לָהֶם נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: אִסְפוּ שְׁלַלְכֶם. אָמְרוּ לוֹ: לִבְזוֹז אוֹ לַחְלוֹק? אָמַר לָהֶם: ״כְּאֹסֶף הֶחָסִיל״. מָה אֹסֶף הֶחָסִיל – כׇּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ. אַף שְׁלַלְכֶם – כׇּל אֶחָד וְאֶחָד לְעַצְמוֹ.

ל״דאָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא מָמוֹן עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מְעוֹרָב בּוֹ? אָמַר לָהֶם: ״כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ״. מָה גֵּבִים הַלָּלוּ מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה, אַף מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל – כֵּיוָן שֶׁנָּפַל בְּיַד אוּמּוֹת הָעוֹלָם, מִיָּד טִיהַר. כִּדְרַב פָּפָּא, דְּאָמַר רַב פָּפָּא: עַמּוֹן וּמוֹאָב טָהֲרוּ בְּסִיחוֹן.

ל״האָמַר רַב הוּנָא: עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסַע אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּא עַל עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן, לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ מַעְבָּרָה, גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ, חָרְדָה הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים, הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. נָדְדָה מַדְמֵנָה, יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ. עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד, יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם״.

ל״והָנֵי טוּבָא הָוְיָין? ״צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים״ – נָבִיא הוּא דְּקָאָמַר לַהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: ״צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים״, בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁעָשׂוּ מִצְוֹת כְּגַלֵּי הַיָּם. ״הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה״ – מֵהַאי לָא תִּסְתְּפַי, אֶלָּא אִיסְתְּפַי מִנְּבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע דִּמְתִיל כְּאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ וְגוֹ׳״.

ל״זמַאי